החלפה רשלנית של מפרק ירך

תביעת מנותח לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו ברשלנות המנתחים, נדחתה. בגין כך, הגיש החולה המנותח ערעור. ראו פסיקת בית המשפט לערעורים.

החלפת מפרק ירך

רשלנות רפואית במסגרת ניתוח מפרק ירך

ניקול (שם בדוי), תושבת צרפת, הגיעה לפני מספר שנים לביקור בישראל. תל אביב, העיר הגדולה, קסמה לה מאד וכך גם אתרים אחרים במדינה. את ביקורה בילתה לא מעט על חוף הים, לצד בני משפחתה, ונהנתה מחופשה מהנה במיוחד. לצערה של ניקול, במהלך שהותה בארץ פרקה את הירך. היא נותחה ברגל ימין, ניתוח מפרק ירך, ניתוח שנועד להחליף את המפרק במפרק מלאכותי.

במהלך ניתוח זה נפגע העצב ברגלה, פגיעה שגרמה לה לנכות, הבאה לידי ביטוי בצניחת כף רגל. מדובר בנזק בלתי הפיך, שבעקבותיו החליטה ניקול לתבוע תביעת רשלנות רפואית את המרכז הרפואי שבו בוצע הניתוח.

נדחתה תביעה בגין פגיעה בעצב במהלך ניתוח

בבואה לבית המשפט העלתה ניקול בפני השופט המחוזי את דבריה, אולם הוא דחה את טענותיה ואמר כי תוצאותיו של הניתוח היו יכולות להתרחש בכל מקרה, גם כשמדובר בטיפול נאות. ועל כן, אין מדובר כאן במקרה של רשלנות רפואית.

לאחר התייעצות עם עורך דינה, החליטה ניקול שלא לוותר ופנתה אל בית המשפט בשנית וערערה על פסק הדין שנקבע. בטענותיה בערעור זה טענה ניקול כי הנזק שנגרם לה, נגרם כתוצאה מהתותב שהושתל ברגלה, כבר בעת ההשתלה עצמה, אז נבדק השתל ונפרק תוך כדי הבדיקה. בטענותיה היא מוסיפה כי גם הלחץ שהופעל על השתל במהלך הניתוח הוסיף לא מעט לנזק ואף החמיר אותו.

נציגים מטעם המרכז הרפואי, הנתבע, טוענים מצידם כי אכן בוצעה בדיקה והתרחשה פריקה של השתל, אולם אין זה אומר כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית וכי הטיפול שניתן היה לקוי. לטענתם לא ניתן לקבוע כי קיים קשר ישיר בין פריקתו של התותב ונזק שנגרם לעצב. עוד הם מציינים כי במהלך הניתוח לא הופעל לחץ על העצב, כפי שטוענת ניקול.

רופאים מטעמם של שני הצדדים התבקשו למסור בבית המשפט את עדותם, במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו. רופא מומחה מטעמה של ניקול, התובעת, טען כי ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לעצב על ידי הקפדה על מידת הלחץ שבוצע במהלך הניתוח. רופא מומחה מטעמו של המרכז הרפואי, טען, לעומת זאת, שאין זה נכון.

הרופאים כשלו, לא ערכו רישומים ולא הבהירו את הסיכונים

לאחר שהובאו כל הטענות לבית המשפט בפעם השנייה במסגרת הערעור, החליט בית המשפט כדלקמן. תחילה, לדברי בית המשפט, לא נערכו רישומים רפואיים, שתעדו את האירוע, רישומים שהם בגדר חובה ושעל פיהם ניתן גם להסתמך. מכאן, ניתן להסיק שבמידה והכל היה כשורה, הרי שאין סיבה שלא לתעד את מהלכי הניתוח וההליכים הרפואיים השונים שבוצעו. ולכן, המטפל לא נקט במשנה זהירות והתנהל באופן רשלני.

עוד ציין שופט בית המשפט, כי הסיכוי לנזק שנגרם לעצב כתוצאה מרשלנות רפואית גבוה בהרבה מהסיכוי לסיבה אחרת, שאיננה קשורה בכך.

עוד התייחס השופט לנקודה נוספת וחשובה מאד. לדבריו, ובהסתמך על טענותיה של ניקול,  לא נמסר לה מידע מלא על פרטיו של הניתוח, לרבות על הסיכונים הכרוכים בו. הרופא בחר לציין בפני ניקול את הסיכונים הכלליים, אך לא טרח לציין סיכונים נוספים, כמו שיתוק המביא גם לצניחת כף הרגל. אמנם, אין זה אומר בהכרח שניקול היתה מסרבת לבצע את הניתוח, אולם זוהי התנהלות לקויה.

בסיכומו של דבר, החליט שופט בית המשפט לקבל את תביעתה של ניקול בדבר רשלנות רפואית, ופסק פיצוי כספי על סך של 20,000 ש"ח, לרבות תשלום עבר שכר הטרחה לעורך דינה, תשלום אותו יעביר המרכז הרפואי שבו ביצע הניתוח.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

1 תגובות

  • 6 ביולי 2012 בשעה 6:32

    רק?

    רק 20,000 ש"ח נפסק לה על רשלנות רפואית? הבחורה נשארה נכה בכף רגלה לכל החיים!!!

התגובה שלך