הכנה לקויה לניתוח הובילה לטרגדיה

האחיות היו בטוחות שהמנותחת בצום, הרישום היה לקוי והניתוח הסתיים במוות שניתן היה למנוע. רשלנות רפואית בניתוח אינה מתמצה על שולחן הניתוחים ועל חשיבות הרישום התקין בכתבה.

רשלנות בהכנה לניתוח

ניתוח הוא פעולה רפואית שנועדה להיטיב עם המטופל, עם זאת זוהי פעולה פולשנית. לכן גם הניתוח הפשוט והשכיח ביותר נעשה במקסימום זהירות משלבי ההכנה, דרך הניתוח ועד להתאוששות ולמעקב אחריו. ניתוח דורש דיוק רב ולא רק על שולחן הניתוחים וזו הסיבה שלכל ניתוח קיים נוהל ברור הנועד לצמצם את הנזקים האפשריים למינימום.

במסגרת ההכנות לניתוח, למעט ניתוחי חירום כמובן, ייבדק המטופל בכל הבדיקות הרלוונטיות לבחינת היתכנות הניתוח ומידת הסיכויים להצלחתו, אחר כך תעשה שיחת הכנה הכוללת הסבר מפורט על הניתוח, שלביו, סיכוייו, מידת הסיכון הכרוכה בו, חלופות הטיפול ותוצאות אפשריות של הימנעות מהניתוח על מנת שהמטופל יוכל לקבל החלטה מושכלת. לפני כל ניתוח יקבל המטופל הסבר מפורט על הניתוח ומה עליו לעשות או לעבור לפני הניתוח ועל הצוות לנהל פרוטוקול טיפול. לא ניתן להכביר במילים עד כמה חשובה הזהירות בכל אחד משלבי הניתוח החל מההכנה ועד להחלמה. רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש בכל אחד מהשלבים, גם אלה הקודמים לניתוח והמקרה הבא ממחיש זאת בצורה טרגית.

הכנה לקויה לניתוח הובילה למותה של המנותחת

בשם הזהירות המקסימלית שיש לנקוט לפני כל פעולה רפואית כירורגית, לא רק הצוות הרפואי מחויב לנהלים, גם המנותח מקבל הוראות שעליו לעקוב אחריהן. הוראות הרופאים נועדו למקסם את התנאים האופטימליים לניתוח, כל מנותח מקבל לפני הניתוח ובתום שיחת הכנה דף הוראות מקדימות, עליהן חתום הרופא המרדים, הכוללות בדרך כלל סעיפים כמו הפסקת עישון, הפסקת נטילת תרופות מסוימות, נטילה של תרופות אחרות, דיאטה מומלצת וגם מספר שעות הצום המקדימות שהניתוח מחייב (לרוב בין 8 ל-12 שעות בהתאם לניתוח והוראות הרופא). לא ניתן להדגיש מספיק את חשיבותן של הנחיות אלה והמקרה הבא מדגים זאת באופן מצער במיוחד.

כאשר התגלה חשד לגידול ממאיר בשופכן, הצינור שמעביר את הנוזלים מהכליות לשלפוחית השתן, נקבע לגברת רחל הלנברנד בת ה-81, ניתוח להסרתו בבית החולים כרמל בחיפה. במהלך הניתוח נזקקה הגב' הלנברנד להנשמה ולתרופות להגברת קצב הלב (אינוטרופים). לאחר הניתוח היא הועברה לטיפול נמרץ להמשך טיפול וגמילה מהנשמה, לאחר שלושה שבועות הועברה למחלקה פנימית ושם נפטרה כעבור יומיים.

מכתב התביעה שהוגש מכוח עזבון המנוחה לבית המשפט השלום בירושלים נטען לרשלנות רפואית של הצוות הרפואי של בית החולים בהכנה לניתוח אשר הביאה בסופו של דבר למותה. ודוק, חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה קובעת כי משום שהמנותחת לא היתה בצום לפני הניתוח למרות החובה הרפואית, קיבתה לא היתה ריקה ולכן בזמן ההרדמה היא סבלה מאספירציה, שאיפה של תוכן הקיבה לריאות. מצב שעשוי להתרחש בזמן הרדמה מלאה משום שהרפלקסים המגנים אינם נכנסים לפעולה. משום כך התפתחה אצל המנוחה אי ספיקה נשימתית שהסתבכה והביאה למותה בתוך 4 שבועות מיום הניתוח.

האחיות הסתמכו על גיליון רפואי בן חודש ולא ווידאו שהמטופלת בצום

בית המשפט קבע כי סיבת המוות היא כתוצאה מסיבוכים בהנשמה המלאכותית שהתעוררו עקב האספירציה הניתוח שהביאה לדלקת ריאות חריפה ודו צדדית. לכן עיקרו של הדיון בבית המשפט התמקד בשאלה מה גרם לאספירציה והאם הוא בגדר רשלנות. לשם כך נבחנה השתלשלות האירועים כפי שעלתה מרישומי הגיליון הרפואי של בית החולים. לפי הגיליון נקבע הניתוח המקורי למנוחה כחודש לפני הניתוח בפועל אך זה נדחה מסיבות טכניות. כאשר התאשפזה המנוחה שוב לשם ביצוע הניתוח, הסתמכו האחיות משום מה על הרישום בן החודש, שם צוין כי המנותחת בצום. מהגיליון הרפואי לא עולה שום עדות כי לפני הניתוח בפועל תודרכה המנוחה לגבי חובתה לצום 12 שעות לפני הניתוח.

לפי בית המשפט לו היו האחיות מקפידות על הנוהל, הן היו מעדכנות את הגיליון הרפואי, כולל תאריך עדכני ושעת תחילת הצום, ומשלא עשו זאת יש בכך התרשלות. בית המשפט מוצא את העובדה שרופא מרדים ושתי אחיות מסתמכים על גיליון רפואי שאינו מעודכן למועד הניתוח מתמיהה. יתר על כן, הדברים האמורים אינם מתיישבים עם סעיף 17 לחוק זכויות החולה  המחייב עריכת רשומה רפואית. לא זאת ועוד, מהרשומות עולה כי המנותחת היתה ערה ובהכרה בכניסה לחדר הניתוח ודי היה בתשאול פשוט להבין את פשר אי ההתאמה בתאריכים ובשעות לגבי הצום כדי למנוע את התוצאה הטרגית.

סיבת המוות: המזון בקיבתה של המנותחת

בית המשפט פסק כי תוכן הקיבה הגדול של המנותחת יכול לנבוע משתי סיבות: מחלת קיבה או העובדה שהמנותחת לא היתה בצום. הואיל ולא הוכח כי המנוחה סבלה ממחלת קיבה הרי שהוא מעיד כי לא היתה בצום למרות שהוראת הצום היא בגדר הוראה של חיים ומוות. עוד קבע בית המשפט כי העדר רישום רפואי מספיק כדי להעיד על התנהגות רשלנית ועל רשלנות במתן הטיפול הרפואי, וכי זו מתגבשת כבר מעצם חוסר ניהול תקין של רישומים רפואיים על ידי הרופאים.

המצאות המזון בקיבה הביאה לאספירציה וסיבוכיה הביאו למותה של המנוחה. בית המשפט קבע כי התובעים הוכיחו את קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי בהכנה לניתוח למותה של הגברת הלנברנד. בשל גילה המבוגר של המנוחה נפסקו פיצויים בגובה נמוך יחסית של כשלוש מאות וחמישים אלף שקלים והוצאות המשפט, על סך שבעים ושניים אלף שקלים, הושתו גם הן על הנתבעת.

[ת"א 1685/07 עיזבון המנוחה הלנברד רחל ז"ל נ' שירותי בריאות כללית]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך