פיצוי בגין רשלנות בטיפול להסרת קעקוע

בית המשפט קבע שרופא שביצע טיפול להסרת קעקוע התרשל הן בבחירת שיטת הטיפול והן באופן ביצועו, וחייב אותו לשלם למטופל פיצוי בגין נזקי רשלנותו.

רשלנות בהסרת קעקוע

כידוע, ישנם לא מעט ישראלים ש-"מעטרים" את גופם באמצעות קעקועים שונים, וזאת ממגוון סיבות: רצון לבטא ייחודיות, לסמל אירוע חשוב בחיים, להנציח קשר לאדם אהוב, וכיו"ב. עם זאת, חלק מהם לעתים מתחרטים על כך בשלב מסויים, ובוחרים להסיר את הקעקועים, אף זאת מסיבות שונות.

כך אירע גם לבחור בן 34 שביקש להסיר קעקוע בצורה של מגן דוד גדול שעיטר את הזרוע הימנית שלו, וזאת לאחר שאחיו הדתי, שתמך בו כלכלית, ביקש ממנו להסיר את הקעקוע כתנאי להמשך מתן תמיכתו הכלכלית.

לשם כך פנה הבחור לרופא שעוסק בהסרת קעקועים, שהציע לו לעבור ניתוח כריתה להסרת הקעקוע. לרוע מזלו של הבחור, הניתוח לא צלח, וכתוצאה מכך נותרו לו צלקות בולטות ועבות על זרועו הימנית, בגינן הגיש הבחור תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא. בתגובה התגונן הרופא בטענה שהצלקות נגרמו שלא עקב רשלנותו, אלא עקב "הסתבכות בלתי צפויה" שאירעה במהלך הניתוח.

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע לתובע 10% נכות אסטטית בגין כיעור ונכות פיזית בגין גרד, אולם ללא נכות תפקודית.

בנוסף קבע המומחה שלא ניתן לבצע ניתוח כריתה ללא צלקות, וכי גם שיטת הסרת הקעקוע בלייזר משאירה לפעמים צלקות, מה גם שלא כל קעקוע מתאים להסרה באמצעות טיפול לייזר. לדבריו, שיטת הטיפול שהתאימה למקרה דנן הייתה כריתת הקעקוע בשילוב עם השתלת עור, מאחר ששיטה זו הייתה משאירה לתובע פחות צלקות או צלקות פחות מכערות.

הפרת חובת עריכת הרישומים הרפואיים מצדיקה את העברת נטל ההוכחה לרופא

המחלוקת העיקרית בתיק זה נגעה לשאלה האם הרופא אכן התרשל בניתוח התובע, לרבות מאחר שהוא בחר בשיטת טיפול שלא התאימה להסרת הקעקוע, או שמא אכן התרחשה הסתבכות בלתי צפויה במהלך הניתוח שגרמה לצלקות, כפי שנטען על ידי הרופא [ראו בנוסף: טעויות נפוצות בניתוחים]. לעניין בחירת שיטת הטיפול טען הרופא שהוא בחר להסיר את הקעקוע באמצעות כריתה ולא באמצעות טיפול לייזר, מאחר שטיפול זה לא מסיר לחלוטין את הקעקוע.

כידוע, חובת ההוכחה בעניין טענת ההתרשלות מוטלת בדרך כלל על התובע. אולם, במהלך חקירתו הנגדית הרופא הודה שהוא לא טרח לערוך שום רישום רפואי במקרה דנן, וזאת לכל אורך שלבי הטיפול, לרבות פגישת הייעוץ, ביצוע הניתוח, ופגישות המעקב שלאחריו, וזאת בנימוק שהוא לא חשב שזה "נחוץ".

בית המשפט קבע שהרופא הפר באופן בוטה את חובתו המקצועית לערוך רישומים רפואיים לשם תיעוד הטיפול שניתן לתובע, וזאת בניגוד לסעיף 17 לחוק זכויות החולה, וכן באופן שגרם לנזק ראייתי שמצדיק את העברת חובת ההוכחה אל כתפיו. שכן, כתוצאה מהפרה חמורה זו, לא ניתן לבחון מה היו שיטות הטיפול שהרופא הציע לתובע, וכן לא ניתן לבחון את מהלך הניתוח ולקבוע האם אכן התרחשה בו הסתבכות בלתי צפויה שגרמה לצלקות, כטענת הרופא, או לאו. לפיכך, הפרת חובה זו צריכה לפעול לחובת הרופא, ולהעביר את נטל ההוכחה אל כתפיו.

מחובתו של הרופא להציג את כל חלופות הטיפול, כולל היקרות יותר

לאחר שבית המשפט קבע שיש להעביר את נטל ההוכחה בעניין טענת הרשלנות לכתפי הרופא, הוא קבע שהרופא לא הרים נטל זה, מאחר שהוא לא הוכיח ששיטת הניתוח שהוא בחר בה הינה השיטה המקובלת והנהוגה להסרת הקעקוע, מה גם שחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט קבעה שעדיף היה לנקוט בשיטת טיפול אחרת, כריתת הקעקוע בשילוב עם השתלת עור, מאחר ששיטה זו שהייתה מותירה פחות צלקות או לפחות צלקות פחות מכערות.

במהלך חקירתו הנגדית הודה הרופא שהוא בחר בשיטה שביצע בפועל לעומת השיטה שהמומחה ציין בחוות דעתו, בדבר כריתת הקעקוע בשילוב עם השתלת עור, מאחר ששיטה זו הינה יקרה יותר, וכן מאחר שהיא יוצרת צלקת נוספת באיזור קצירת העור שמיועד להשתלה באיזור כריתת הקעקוע. בנוסף, הודה הרופא שהוא לא טרח להציג בפני התובע כל שיטה חילופית אחרת להסרת הקעקוע, אף זאת מהטעם שהוא לא חשב שזה "נחוץ", כשם שהוא לא חשב ש-"נחוץ" לערוך רישומים רפואיים.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

בית המשפט דחה טענות אלו זו באופן נחרץ.

ראשית, בית המשפט קבע שעלות הטיפול איננה גורעת מחובתו של הרופא להציג בפני התובע את כל אפשרויות הטיפול להסרת הקעקוע, לפרט את כל החסרונות והיתרונות של כל אחד מהן, וכן למסור לו את המלצתו לשיטת הטיפול העדיפה בעיניו. אמנם, עלות הטיפול יכולה להיות בגדר חיסרון, אולם היא לא יכולה להחליף התוויה רפואית.

שנית, בית המשפט קבע שגם הטענה בדבר יצירת הצלקת הנוספת באיזור קצירת העור המיועד להשתלה איננה פוטרת את הרופא מחובת הצגת חלופת הטיפול הנ"ל בפני התובע, וכי היה עליו להציג בפני התובע גם את הנתון הנ"ל, וזאת על מנת שהוא זה שיחליט האם לבחור בשיטת השתלת העור או בשיטה שגורמת ליותר צלקות ורק באיזור כריתת הקעקוע.

עוד קבע בית המשפט שאמנם אין חולק שכל ניתוח מותיר צלקות, אולם כאמור בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמו, כמות הצלקות שנותרו לתובע חורגת מהתוצאות שיש לצפות להן כתוצאה מטיפול להסרת קעקוע, מה גם שאף הרופא עצמו הודה שתוצאת הניתוח איננה טובה.

בסיכומו של דבר קבע בית המשפט שהרופא התרשל הן בבחירת שיטת הניתוח והן באופן ביצועו, ופסק לתובע פיצויים בסך כולל של 30,500 ₪, בעיקר בגין כאב וסבל, וכן בגין עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות.

בנוסף נפסקו לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ והוצאות משפט.

[ת"א (חיפה) 59456-11-14 ע.ק. נ' ד"ר אפרים דביר]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך