פגיעה בעצב בעת החדרת המחט לעמוד השדרה לשם הרדמה היא לא בהכרח רשלנות, אבל מה קורה אם המטופל קופץ מכאב אבל המרדים לא מפסיק להזריק בכל זאת? על כך בכתבה הבאה.
ניתוח הוא פעולה רפואית פולשנית, לרוב בת מספר שלבים, שנועדה להיטיב עם המטופל. ניתוח לרוב מערב מספר אנשי צוות רפואי לבד מהרופא המנתח עצמו, כמו: רופא מרדים, לעיתים עוד רופאים מנתחים, אחות חדר ניתוח ולא פעם אנשי צוות נוספים בהתאם לצרכי הניתוח. הרדמה היא חלק בלתי נפרד ואפילו קריטי של הניתוח. היא נעשית על ידי רופא מומחה שחובה עליו להיות נוכח בכל שלבי הניתוח ולפקח על ההתעוררות. ישנם שלושה סוגי הקדמה: מקומית, אזורית וכללית וסוג ההרדמה ואופן ביצועה נקבע בהתאם לניתוח.
ניתוח שנכשל או שנעשתה בו טעות לא מקים אוטומטית עילה להגשת תביעת רשלנות. על מנת להוכיח רשלנות צריכים להתקיים שלושה תנאים שעל התובע להוכיח: שהצוות הרפואי התרשל באחד משלבי הניתוח ולא פעל בהתאם לסטנדרט; שלתובע נגרם נזק בעקבות הניתוח; שהנזק שנגרם לו הוא כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי. רשלנות רפואית בהרדמה יכולה להתרחש בשלבים שונים, אחריותו של הרופא המרדים מתחילה כבר בפגישה עם המטופל טרם הניתוח, שכוללת הסבר מפורט וחתימה על הסכמה ועוברת דרך בחינת הציוד, התאמת הנרקוטיקה הנכונה במינון הנכון, מעקב אחרי תגובת המטופל לאורך הניתוח וההתעוררות. ההרדמה היא הליך הדורש מומחיות רבה ונלקח בכובד ראש, אך גם בה עלולים להתרחש כשלים, כפי שקרה במקרה הבא.
המנותח קפץ מכאב עם החדרת המחט, אך המרדים המשיך להזריק
לאחר שמר שטרית, בן ה-63, אובחן כסובל מאבנים בכלייתו השמאלית, נקבע עבורו ניתוח בבית חולים "העמק" לניתוח ריסוק חוץ-גופי. לצורך הניתוח בוצעה הרדמה ספינלית, כלומר הרדמה המבוצעת באמצעות החדרת חומר הרדמה לעמוד השדרה. לפי הגיליון הרפואי, בעת החדרת המחט פגע המרדים בשורש העצב בגבו של מר שטרית. הפגיעה הביאה את מר שטרית לקפוץ אינסטינקטיבית בעוד המחט נעוצה בגבו, בשל כאבים ברגלו הימנית. על אף מהלך בלתי צפוי זה, המשיך הרופא המרדים את פעולת ההרדמה והניתוח הושלם.
לאחר סיום הניתוח ועם תהליך ההתאוששות, החל מר שטרית להתלונן על כאבים ברגלו הימנית. משום כך הוא אושפז בבית החולים למשך חודש שלם. בשל התמשכות הכאבים ולאור מסכת האירועים החריגה, החליט מר שטרית לתבוע את קופת חולים כללית שבית החולים העמק נמצא בבעלותה והיא המעסיקה של הרופא המרדים ומכאן שהיא הנושאת באחריות.
האם הנזק שנגרם למנותח הוא תוצאה של התרשלות או טעות?
בכתב התביעה טען התובע מספר טענות. הראשונה, שלא ניתן לו הסבר מקיף הכולל את הסיכונים הכרוכים בהרדמה ספינלית ולא הוצעה לו חלופה אחרת, כמו הרדמה כללית. מכאן שלא ניתנה הסכמה מדעת ולא מומשה האוטונומיה שלו כחולה להחליט על בסיס מידע מקיף תוך בחינת חלופות. השנייה, שהפגיעה ברגלו התרחשה כתוצאה מרשלנות הרופא המרדים, שעליו היה להסיג את המחט ברגע שהתובע חש בפגיעה בשורש העצב, להפסיק את פעולת ההרדמה ולמצוא מקום אחר להחדיר את המחט.
הנתבעת מצדה טענה כי לא היתה כל התרשלות בפעול הרופא המרדים. ביחס לטענה הראשונה, טענה התובעת כי לתובע ניתן מידע מלא לגבי הניתוח וההרדמה כולל סיכונים ואלטרנטיבות וכי הוא נתן את הסכמתו להליך באופן מודע. לעניין הטענה השנייה, הנתבעת דחתה כל חשד לרשלנות וטענה כי הרופא פעם בהתאם לסטנדרט וכי הנזק נכלל בסיכון הפוטנציאלי שקיים בהליך ולא קשור להתנהלות הרופא המרדים. כמקובל המקרים כאלה שני הצדדים גיבו את טענותיהם בחוות דעת מומחים.
בית המשפט נדרש להכריע בשתי השאלות: שאלת ההסכמה ושאלת הרשלנות. לשאלת ההסכמה קובע בית המשפט כי לא שוכנע שהתובע לא קיבל את מלוא ההסבר, כולל הסיכונים והחלופות. יותר מזה קובע בית המשפט כי יש להניח שבכל מקרה בהנחה שהתובע היה מקבל את כל הפרטים הוא היה בוחר בחלופה של הרדמה ספינלית כי היא מסוכנת פחות מהחלופות האחרות לאור גילו של התובע ומצבו הכללי וגם משום שפעולה זו היא השכיחה ביותר במקרים כגון דא.
לשאלת הרשלנות, בית המשפט שוכנע כי המשך פעולות ההרדמה אחרי הפגיעה בשורש העצב היו סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בית המשפט קבע כי המשך הזרקת חומר ההרדמה למרות צעקות הכאב של התובע היה בגדר הפרה של חובת הזהירות המוטלת על הרופא. בפסיקתו זו, נשען בית המשפט על הלכה שהתבססה בפסיקות במקרים דומים ואף על מקרה כמעט זהה שהתרחש שנתיים לפני כן באותו בית חולים (ת"א 415/95).
בית המשפט קבע: פיצויים על סך 50,000 שקלים בגין נזק לא ממוני
חוות הדעת של שני הצדדים הכירו בנזק שנגרם לתובע, לכן לאחר שנקבע כי הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות הרופא המרדים ולא בשל הסיכון הכרוך בהרדמה, פנה בית המשפט לדון בשיעור הנכות ובגובה הפיצויים שישולמו למר שטרית, התובע. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת מר שטרית וחייב את הנתבעת לשאת בפיצויים נזק וכאב על סך 75 אלף שקלים, כמו גם פיצויים על סך 50 אלף שקלים בעבור נזק לא ממוני והשית על הנתבעת הוצאות טרחה.
בכל מקרה של חשד לרשלנות מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק בתחום שיוכל לבחון את פרטי המקרה ואם קיימת עילה לתביעת פיצויים, שאמנם אין בה כדי להחזיר את הגלגל אחורה אך יש בה כדי להקל מהותית על תקופה שלרוב אינה פשוטה כלל וכלל.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
