רשלנות רפואית כירורגיה כללית

מידע על תחום רפואי זה ועל מקרים בהם תוגשנה תביעות לבתי המשפט. בכתבה דוג' מעניינת של תביעה שהוגשה והתקבלה.

רשלנות בכירורגיה

הכירורגיה הינה תחום רפואי רחב מאוד שהעיסוק המרכזי בו הוא ריפוי מגוון סיבוכים רפואיים על ידי ניתוח פולשני בגופו של החולה. לתחום זה יש מספר רב של תת-תחומים, כמו הנוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית, כירורגיה אורתופדית (אורתופדיה) ועוד. אחד מתת-תחומים אלו הוא הכירורגיה הכללית, הכולל לרוב ניתוחי בטן (מעיים, כבד, לבלב ועוד), שד וטראומה.

אם גם לכם נגרם נזק כתוצאה ממתן טיפול רפואי כירורגי רשלני, אל תהססו לפנות אלינו לשם בחינת הנושא באמצעות טלפון מס' 03-5117722 או באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר.

דוגמה למקרה של רשלנות רפואית בתחום הכירורגיה הכללית ניתן למצוא במקרה המצער שאירע לגברת אולגה שטיין.

חריגה מהפרקטיקה המקובלת: על הרופאים היה לבצע את הניתוח מהגב

עוד כשהתגוררה ברוסיה, סבלה אולגה, מאבני יציקה בכליותיה. לאחר שעלתה לארץ החלה לקבל טיפולים במרכזים רפואיים שונים עד שלבסוף הופנתה לטיפול שמטרתו ריסוק האבנים. בשנת 1993, אושפזה שלוש פעמים על מנת שירוסקו האבנים שבכלייתה השמאלית, ובהמשך החלה לעבור טיפולים בכלייתה הימנית אך אלו כשלו. יומיים לאחר הטיפול השני בכלייתה הימנית, החלה אולגה סובלת מכאבים חזקים ואושפזה בבית החולים למשך מספר ימים. צילומי רנטגן שנעשו חשפו כי בכליה זו נמצאים אבנים רבות, והוחלט להמשיך ולטפל בה באמצעות נפרוסטום.

מספר חודשים מאוחר יותר, אושפזה אולגה במחלקה כירורגית א' בבית החולים, שם קיבלה זריקה בזרועה. מיד לאחר הזריקה איבדה אולגה את הכרתה, וכשהתעוררה נאמר לה כי בעקבות טעות של חדירה לכיס המרה וזיהום בחלל הבטן, עליה לעבור ניתוח בדחיפות. במהלך הניתוח נכרת כיס המרה ונוזל המרה נשאב מחלל הבטן. בחודשים הבאים שבה אולגה והתאשפזה מספר פעמים כשהיא סובלת מחום גבוה וכאבים חזקים, עד שלבסוף נקבעו לה 19% נכות לצמיתות בעקבות כריתתו של כיס המרה והצלקות שנגרמו לה.

אולגה תבעה את בית החולים בנזיקין בגין רשלנות רפואית. לטענתה הטיפולים שנעשו לה לא עמדו בקריטריונים המקובלים, וכתוצאה מכך נגרמה לה הנכות, ובעוד המומחים מטעם התביעה גרסו כי הייתה התרשלות מצד הרופאה המנתחת במספר שלבים בטיפול, טענו המומחים מטעם ההגנה כי הטיפול התבצע בהתאם למקובל ובאופן שאיננו חורג ממתחם הסבירות.

בית המשפט ביכר את חוות הדעת של המומחה מטעם התביעה, מכיוון שהוא נפגש עם אולגה ישירות, בניגוד למומחים מטעם ההגנה שחיוו דעתם מבלי לפגוש אותה. מעבר לכך, במצבה של אולגה ראוי היה שהניתוח יבוצע על ידי חדירה מהגב, ומכיוון שהניתוח בוצע על ידי חדירה מכיוון הבטן, הייתה חריגה מהפרקטיקה הרפואית הנוהגת.

בשאלת נטל ההוכחה, קבע בית המשפט כי במצב דברים כגון זה, בו מטופל מתאשפז על מנת לעבור ניתוח לריסוק אבנים בכליות, והוא יוצא משם כשיש לו זיהום בחלל הבטן וכרתו לו את כיס המרה, הנטל להוכיח כי לא הייתה התרשלות, עובר לכתפי הנתבע. בית החולים לא עמד בנטל, ונקבע כי התקיימה רשלנות מצד רופאי בית החולים, שלא נהגו בהתאם למצופה מרופא סביר.

כל שנותר לבית המשפט הוא לקבוע את שאלת גובה הנזק וגובה תשלום הפיצויים. חשוב לדעת כי במקרים מעין אלו תשלום הפיצויים מורכב ממספר ראשי נזק: למשל, פיצוי בגין הכאב והסבל העוברים על המטופל, ופיצוי בגין נזקים ממוניים הכוללים הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הפסד ההשתכרות עד כה, הפסד היכולת להשתכר בעתיד ועוד.

תא (י-ם)   8068/95