רשלנות רפואית בניתוח

ניתוח טומן בחובו סיכונים שונים. בביצוע ניתוח ישנה חשיבות אדירה במתן מידע מלא למטופל ובמתן הסברים בנוגע לסיכוני הניתוח והאפשרויות הרפואיות השונות.

רשלנות בניתוח

ביקשת לבצע ניתוח קוסמטי או הוזעקת לחדר הניתוח בעקבות שבץ ? על שולחן הניתוחים התבקשת לחתום על טופס ויתור כנגד כל תביעה במידה וייגרם לך כל נזק. האם באמת בית החולים והצוות הרפואי פטורים מכל מעשה רשלני שביצעו בעקבות הסכמתך? בכתבה זו פירוט אודות הנקודות המשפטיות החשובות שנלקחות בחשבון שעה שנידונה השאלה האם נגרמה רשלנות רפואית בניתוח.

רשלנות רפואית טרם הניתוח – אי הסכמה מדעת

המקרה המתואר לעיל הינו מקרה קלאסי שיכול לעלות לכדי רשלנות רפואית בניתוח, ואשר עליו מתבססות תביעות רבות בגין רשלנות בניתוח. כל זאת הואיל ובמקרים רבים המטופל אינו זוכה להסבר מלא אודות הסיכונים בניתוח ו/או על האפשרויות החלופיות העומדות לרשותו,  או שמקבל את ההסבר באופן בו הוא אינו יכול באמת לתהות על האמור בו, ועל כן החלטתו לעבור את ההליך הרפואי הרלבנטי לא יכולה לעמוד בדרישות הדין בכל הנוגע לחובת הסכמה מדעת של מטופל.

לאור האמור לעיל, ייתכן ועילת התביעה קמה למטופל, אף אם חתם על טופס, המצהיר כי הוא יודע את כל הפרטים. כל זאת, שעה שהמטופל הוכיח כי אותה חתימה נעשתה שלא על פי הנדרש בדין ובאופן בו הוא לא הבין באמת את שאמור בו. על כן,חתימתו של מטופל על טופס הסכמה מדעת, אינה כשלעצמה הוכחה שהוא אכן קיבל את מלוא המידע, וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הספציפיות.

סוג הניתוח

בתביעות רשלנות בעת ניתוח, בית המשפט מבצע הפרדה בין ניתוח הדרוש להמשך חייו של המנותח, כגון כריתת שד בעל גידול סופני, לבין ניתוח קוסמטי כגון הגדלת חזה, אשר אין הכרח לבצעו.

כמובן שבין מקרי הקיצון הללו ישנו ספקטרום רחב של מקרים אחרים. נפקות ההפרדה הינה, של ניתוחים שאינם מצילי חיים תהיה אחריות גבוהה יותר על הרופא המטפל ליתן את מלוא האינפורמציה על סיכוני הניתוח. אי מתן מידע זה יכול להוות רשלנות.

הוכחת התביעה

בתביעה מסוג רשלנות תוך כדי ניתוח מוטל על הנפגע לכאורה להוכיח, כי אם היה מקבל את כל האינפורמציה על הניתוח היה בוחר שלא לעשות אותו. יחד עם זאת, יאמר כי גם כאשר לא נעשתה הסכמה מדעת, ישנם מקרים בהם יהיה זכאי נפגע לפיצוי גם אם לא הוכיח שלא היה מבצע את הניתוח.

כלומר, עצם אי קבלת הסכמה מדעת יכולה להביא לנזק שקרוי בפסיקה פגיעה באוטונומיה. נזק זה הוא בר פיצוי לכשעצמו, כמובן בהתאם לנסיבות כל מקרה.

בתביעה שעניינה היעדר הסכמה מדעת, על הנפגע יהיה להוכיח שלא הייתה מצדו הסכמה מדעת בנוגע לביצוע ההליך. המידע אמור לכלול את כלל הפרוצדורה שעליו לעבור לפני הניתוח, במהלך הניתוח ובעת ההחלמה מהניתוח, סיכויי ההצלחה של הניתוח ותופעות הלוואי, וחשוב מכך, מה הסכנות הטמונות בכך, לו הניתוח לא יעבור בהצלחה.

רשלנות רפואית בעת הניתוח

שאר התביעות מוגשות לרוב בטענות הבאות :
1. ביצוע ניתוח במנותח שאינו כשיר לניתוח מסוג זה.
2. ביצוע ניתוח בסטנדרט רפואי שאינו סביר .
3. טעויות בתהליך ההרדמה לפני הטיפול או הליך המעקב וההשגחה לאחר הטיפול.
4. הותרת חפצים זרים בגוף המנותח.
5. רשלנות רפואית בגין הותרת צלקות מכוערות (במיוחד בניתוחים פלסטיים).
6. ניתוח של איבר לא נכון.
7. ביצוע לקוי או אי בצוע או התמהמהות בביצוע פעולה רפואית כלשהי.

הגשת תביעה רשלנות רפואית בניתוח

תביעות מסוג זה מורכבות ודורשות ידע וניסיון משפטי ורפואי, על כן מומלץ לפנות לעורך דין המנוסה בתחום הנזיקין עם התעוררות החשד.

כדי להגיש תביעה על הנפגע להוכיח באמצעות עורך דינו ובאמצעות חוות דעת מרופא מומחה את שלושת יסודות עוולת הרשלנות:

1. התגבשותה של חובת זהירות של הגורם אשר נקט ברשלנות.
2. הפרת חובה הזהירות על ידי אי שימוש במיומנות, או אי נקיטת מידת זהירות, שרופא סביר  היה משתמש או נוקט באותן נסיבות.
3. קשר סיבתי בין התרחשותה של רשלנות הרפואית לבין היווצרות הנזק בגינו נתבע הפיצוי.

תגובות

2 תגובות

  • 17 באפריל 2011 בשעה 17:51

    טופס הסכמה מדעת

    לדעתי, ניתן בקלות למנוע מצב שחולה לא מקבל הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בניתוח על ידי פיקוח וחתימה על טופס "ההסכמה מדעת" של שני רופאים, כאשר אחד מהרופאים מומחה והשני רופא המשפחה אשר מקבל סיכום בכתב מהרופא המנתח על הסיכונים האפשריים ומתרגם זאת למטופל.

  • 26 באפריל 2011 בשעה 11:12

    איציק – זה לא בטוח יעזור

    כי אז יבואו רופאי המשפחה ויאמרו שאין להם את ההתמחות המתאימה להסביר בצורה מפורטת על הנושא כמו שרופא מומחה למחלה מסוימת יכול להסביר. אינני מבינה מה הבעיה שרופא מומחה פשוט יסביר ויפרט עד כמה שניתן על סיכונים אפשריים ??? לדעתי אם הרופאים ימלאו אחר תפקידם בצורה מקצועית, כמו שנעשה במרבית המקרים, לא יתרחשו מצבים כאלה.