רשלנות מכון לכירורגיה אסתטית

התקבלה תביעת רשלנות רפואית של מטופלת כנגד מכון לכירורגיה אסתטית. עיינו בסקירה המלאה.

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים:

גברת שמש, הגישה לבית משפט השלום בנתניה תביעת רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מניתוח רשלני שעברה אצל הנתבעת, מכון לאסתטיקה ולכירורגיה פלסטית. תביעתה הוגשה אף כנגד הרופא המנתח וכנגד המנהלת והבעלים של המוסד הרפואי האמור.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הינן כי התובעת פנתה למוסד הרפואי לצורך עריכת ניתוח פלסטי, נפגשה עם המנהלת והבעלים שלו ובהמשך לכך החליטה לבצע ניתוח פלסטי באיזור הצוואר ובבטן. לאחר הניתוח, אשר בוצע בהרדמה מלאה, לא הייתה התובעת שבעת רצון מהתוצאות שנגלו לעיניה. הבעלים של המוסד הרפואי אפשר לה לעבור ניתוח נוסף, על מנת לתקן את תוצאותיו של הניתוח הראשון, זאת ללא כל תשלום. התובעת הסכימה להצעה זו ונערך לה ניתוח פלסטי נוסף, בהרדמה מקומית, באותם איזורים, כאמור.

 

במסגרת כתב תביעת רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים פורסת התובעת את טענותיה, לפיהן מנהלת המוסד הרפואי, שאיננה רופאה מוסמכת, נתנה לה יעוץ רפואי בנוגע לסוג הניתוח המתאים למצבה הרפואי ובנוסף לכך שיכנע אותה כי הרופא המנתח הספציפי הינו מומחה בסוג זה של ניתוחים ורצוי כי יבצע את הניתוח. על פי כתב התביעה, התובעת פגשה ברופא המנתח לראשונה בתכוף למועד הניתוח, באותו היום, כאשר במועד זה אף הוחתמה על טופס ההסכמה לניתוח. זאת ועוד, לטענתה יש לראות בשני הניתוחים שבוצעו בה, רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, היות והניתוחים שנערכו לה לא שיפרו את מצבם האסתטי של האיזורים המנותחים, אלא להיפך- הם הרעו את המצב ואף  גרמו, לדידה, לאיבוד תחושה באיזור הצוואר והפנים.

 

לטענת הנתבעים, פגשה התובעת את הרופא המנתח הרבה לפני הניתוח (ללא שציינו תאריך מדויק) ובמסגרת פגישתם האמורה, היא קיבלה ממנו מידע מפורט ונרחב אודות הניתוח כאשר במועד זה היא אף נשלחה על ידי הרופא לבדיקות שגרתיות הנערכות עובר לניתוח. בנוסף, טוענים הנתבעים כי אין כל רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים שנעשו לתובעת שכן המראה האסטתי שלה שופר לאחר הניתוחים.

 

בית המשפט פוסק כי על פי הרשומות הרפואיות ועדויות הצדדים, סביר יותר שלא ניתנו לתובעת ההסברים הנדרשים וכי אין כל ספק, בכל הנוגע לחתימתה של התובעת על טופס ההסכמה, כי החתימה נעשתה ביום הניתוח ובסמוך לו, כפי שאף עולה מהטופס עצמו. בנוסף, הפרוצדורה הנהוגה במוסד הרפואי, לפיה ההסברים ניתנים מפיה של מנהלת המרפאה, היא אינה פרוצדורה מקובלת ויש בה טעם לפגם. ודוק, מדובר בניתוח אלקטיבי, וככזה התפקיד המוטל על הרופא המנתח כולל את חובתו להיפגש עם המנותח עובר לעריכת ניתוח, לעמוד על ציפיותיו ולהסביר לו מה הפרוצדורה הרפואית הרצויה, אם בכלל. מן הכלל אל הפרט – במקרה דנן הייתה זו חובתו של הרופא המנתח להסביר לתובעת כי ייתכן ולאחר הניתוח לא יהיה כל שיפור במצבה ואף ייתכן כי מצבה האסטתי יורע, כפי שאכן ארע בפועל.

 

אשר על כן, בית המשפט קובע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת ומוצא במעשה זה רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים מצידם.