איבד את הפריון אחרי ניתוח קל

רשלנות רפואית פסק דין: נכנס לניתוח קל ואיבד את היכולת להביא ילדים. סקירתו של אלמוג-שפירא משרד עו"ד.

ניתוח רשלני

נכנס לניתוח פשוט ואיבד את היכולת להביא ילדים

בעת ביצוע ניתוח אלקטיבי (ניתוח שנחשב כלא דחוף) לתיקון בקע מפשעתי, אף אדם באשר הוא, אינו מצפה מגורם מוסמך ומיומן לפגוע פגיעה כזו אשר תוביל לאובדן פוריות.

במקרה הנדון, תביעת רשלנות רפואית אשר עסקה בנסיבות דומות, אכן זה קרה ואדם איבד את יכולתו להביא ילדים לעולם.

בחנו את זכויותיכם לאחר ניתוח – פורום מימוש זכויות רפואיות

צבי (שם בדוי) נותח באזור המפשעה ע"י ד"ר סול (שם בדוי) ולמחרת הניתוח שוחרר צבי לביתו, ד"ר סול המליץ על מנוחה וביקורת שגרתית. למחרת השחרור חש צבי ברע והתלונן על כאבים באזור שבו עבר את הניתוח, ניגש לחדר המיון שם התגלה שטף דם באזור החתך ובשק האשכים. צבי קיבל טיפול תרופתי והמלצה למנוחה.

בימים שלאחר מכן המשיך צבי לסבול מכאבים. כמו כן, האשך השמאלי התנפח ותוך שבועות החום החל יורד וכן האשך החל להצטמק ולהפוך נוקשה. בדיקת זרע שבוצעה מצאה כי צבי איבד פוריותו באשך השמאלי וכן בדיקת הורמונליות גילתה רמת טסטוסטרון נמוכה מאוד.

השתלשלות ההליכים המשפטיים

צבי הגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי כנגד המנתח וכנגד קופת החולים. בבית המשפט המחוזי נקבע כי המנתח לא הסביר לצבי את שלל הסיכונים המצויים בביצוע ניתוח שכזה והסתפק בהחתמתו על "טופס הסכמה" לניתוח. בית המשפט פסק כי מדובר בסיכון ידוע וקיים בניתוחים מסוג זה ועל כן המנתח היה חייב לתת הסבר בנוגע לסיכון הכרוך בניתוח. בנוסף הוסיף בית המשפט כי לו היו מסבירים לצבי על הסיכונים, היה משתכנע לא לבצע את הניתוח לפחות עד לתקופה שבה היה ממצה את אפשרויות הזוגיות והילדים או לפחות מבצע הליך שמירת זרע.

על החלטה זו המייחסת רשלנות רפואית לקופת החולים, הוגש ערעור מטעם הקופה בנוגע לקביעת האחריות וכן ערעור שכנגד מטעמו של צבי על כך שבית המשפט מתבקש לבסס החלטתו לא רק על היעדר הסכמה לאור אי ידיעת הסיכונים, אלא גם על ביצוע מעשה רשלני.

הדיון בערעור החל בשאלה האם קיימת תחולה לכלל "הדבר מעיד על עצמו" לפי ס' 41 לפקודת הנזיקין. הכלל קובע כי כאשר קיימת עמימות בנוגע לעובדות, נטל הראיה יועבר אל עבר הנתבעים, בענייננו אל עבר קופת החולים והמנתח, כלומר עליהם להציג ראיות שונות אשר יציגו את הנסיבות שהובילו לקרות הנזק ויוכיחו כי הם אינם אחראים בנזק.

כלל זה מכיל 3 תנאים:

  1. התובע, במקרה הנדון צבי, לא יודע את הנסיבות המדויקות שהובילו לנזק.
  2. הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבע, המנתח, הייתה שליטה מלאה עליו. כמו למשל מכשירי הניתוח שניתן לראות בהם כנכס.
  3. תוצאות המקרה מתיישבות עם המסקנה שהמנתח התרשל יותר מאשר המסקנה שהמנתח לא התרשל.
המומחה הרפואי מטעם צבי העיד כי מדובר בפגיעה שנובעת מפעולה בלתי זהירה וכי הניתוח בוצע בחוסר מיומנות ועל כן נפגעו כלי הדם באזור. המומחים הרפואיים מטעם המנתח וקופת החולים ומטעם בית המשפט העידו כי ייתכן שהתוצאה לא נגרמה ברשלנות רפואית, אך לא קבעו כי לא ניתן לומר בוודאות כיצד נגרם הנזק. דבר נוסף שהעלה המומחה מטעם בית המשפט היה כי אינו יכול לאשר בוודאות את תקינות פעולות המנתח וזאת משום שלא נכח בניתוח.

לאור כל אלה החליט השופט י' אנגלרד כי הכלל הנדון אכן התקיים וכי הנטל להוכיח שלא התקיימה רשלנות רפואית עובר אל כתפיהם של המנתח וקופת החולים. כעת יש לבחון האם המנתח וקופת החולים עמדו בנטל הדרוש. לאור חוות הדעת השונות ניתן לראות כי המנתח וקופת החולים לא הצליחו להוכיח שלא התרשלו בעת ביצוע הניתוח. ועל כן הערעור נדחה.

בבואכם לקראת ניתוח אנא וודאו כי הנכם מודעים לכלל הסיכונים העלולים להיווצר ובמיוחד כאשר מדובר בניתוח שנחשב מיותר כליל. וודאו כי הצוות הרפואי המטפל בכם דואג להסביר בצורה מדויקת ובהירה את שלל הסיכונים וההשלכות ורק לאחר מתן הסבר מפורט תוכלו לבצע הערכה אישית בנוגע לביצוע הניתוח.

ע"א 1146/99