רשלנות של אחות

מקרה שנדון בפסיקה אודות תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית חולים עקב נפילת אישה בת 70 אשר אושפזה לטיפול דחוף ממיטת בית החולים. בית המשפט קיבל את התביעה – כנסו לכתבה וקראו את נימוקי פסק הדין.

תפקידיה של אחות העובדת ביחידת טיפול נמרץ הינם לקבל את פני החולים ולהעניק להם את הטיפול האישי הדרוש (למשל, חיבור לאינפוזיה או עירוי דם). בנוסף לכך, על אותה אחות לבצע מעקב אחר מצב בריאותם של החולים ולהיות ערה לכל שינוי במצב זה.
נשאלת השאלה האם בעקבות התרשלותה של אחות במילוי תפקידה, אשר גרם לנזק לאחד מן החולים, ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית כנגדה ו/או כנגד המוסד הרפואי שמעסיק אותה.
על מנת שתוכרנה תביעות רשלנות רפואית, הדבר הראשון שעל התובע להוכיח הוא כי קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפיו. חובת הזהירות הנבחנת בבית המשפט מתחלקת לשניים – חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. בכל הנוגע להגשת תביעות רשלנות רפואית בשל התרשלות של אחות, הלכה פסוקה היא כי קיימת חובת זהירות מושגית לכל הבאים בשערי בית החולים, כמו גם לחולים המאושפזים בו. לפיכך, הרכיב העיקרי שעל התובע להוכיח הוא חובת הזהירות הקונקרטית של המוסד הרפואי כלפיו, אשר נבחנת על פי הנסיבות המשתנות של תביעות רשלנות רפואית שונות.
את התקיימותה של חובת הזהירות הקונקרטית בוחן בית המשפט על פי הנסיבות הספציפיות ובאמצעות מבחן הצפיות. קרי, בית המשפט בודק האם צוות חדר טיפול נמרץ, למשל, צריך היה לצפות את התרחשותו של הנזק לתובע. במידה והתשובה לשאלה זו חיובית, יכיר בית המשפט ברשלנותו של המוסד הרפואי הספציפי.
במקרה שנדון בפסיקה, אושפזה אישה כבת שבעים ושבע במרכז הרפואי שערי צדק. בעת אשפוזה, נפלה המטופלת ממיטתה ובעקבות כך נגרם לה שבר באגן. יורשיה של הניזוקה תבעו את בית החולים וטענו כי הצוות הרפואי, בעיקר האחיות המרכיבות אותו ושמטרתן לדאוג לטיפול האישי של החולים, התרשלו בכך שלא הרימו את המעקה במיטתה, רשלנות שהובילה לנזקיה וגרמה להתדרדרות מהירה במצבה הרפואי. בבוחנו את חובת הזהירות הקונקרטית, קובע בית המשפט כי צוות חדר המיון היה חייב לצפות את האפשרות שהניזוקה תיפול ממיטתה ועל כן יש להכיר באחריותו לנזקים שנגרמו למנוחה ולקרוביה שתמכו בה לאחר קרות הנזק.
הנה כי  כן, בתי המשפט קיבלו תביעות רשלנות רפואית והטילו, בהמשך לכך, אחריות על המוסד הרפואי בגין התרשלות הצוות הרפואי המועסק בו. זאת ועוד, בית המשפט אף הכיר באחריות זו של המוסד הרפואי אף אם מדובר ברשלנותה של אחות בודדת.
כך, במקרה שנדון בפסיקה, הגיע תובע לטיפול נמרץ בעקבות ניסיון התאבדות. הוא אובחן כסובל מבצקת בידו השמאלית ונערכו לו בדיקות בהתאם למצבו. ממצאי הבדיקות תועדו על ידי אחות בטיפול הנמרץ. אותה אחות ביצעה את הרישום באופן חסר ורשלני, כך שבין היתר לא ציינה את שם הרופא המטפל, האיבר שבו בוצעה הבדיקה לתובע ואף טעתה ברישום יחידת המידה הנכונה שבה טופל התובע. בשל הרישומים החסרים התפתחה אצל התובע תסמונת בלתי הפיכה. בית המשפט הכיר באחריותו של המוסד הרפואי שהעסיק את האחות הרשלנית וקבע כי יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של כשבע מאות אלף שקלים.