פטירה בזמן המתנה לניתוח

לעתים קורה שמטופלים שמיועדים לעבור ניתוח חירום או ניתוח שחיוני לבריאותם, נפטרים כבר במהלך זמן ההמתנה לניתוח. השאלה האם פטירה בזמן ההמתנה לניתוח כזה נובעת מרשלנות רפואית תיקבע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

המתנה לניתוח

מקובל לחלק את הניתוחים לניתוחים דחופים וניתוחים אלקטיביים. ניתוחים דחופים הינם ניתוחי חירום שצריכים להתבצע באופן מיידי לשם הצלת חייו של המטופל (כגון ניתוח לטיפול במפרצת מח שנקרעה). לעומת זאת, ניתוח אלקטיבי הינו ניתוח שאינו דחוף, אלא ניתוח שתוכנן והוזמן מראש. לרוב מדובר בניתוח שנעשה בשל צורך קוסמטי או צורך רפואי שאינו הכרחי, כך שניתן להמשיך בשגרת החיים גם ללא ניתוח זה (כגון ניתוח קטרקט או ניתוח אף), אולם לעתים מדובר גם בניתוחים שחיוניים לבריאותו של האדם, גם אם לא באופן דחוף ומיידי (כגון ניתוחים אונקולוגיים מסויימים ועוד).

מטבע הדברים, כאשר מדובר בניתוח דחוף או חיוני קיימת חשיבות רבה לביצוע הניתוח בהקדם האפשרי וזאת ביחס ישיר למידת נחיצותו. ככל שניתוח כזה מתעכב יתר על המידה, הדבר עלול להביא להחמרת מצבו של המטופל ולסכן אותו בסיבוכים קשים ואף במוות. כך, לדוגמא, ניתוח להסרת תוספתן שמתעכב עלול לגרום להתנקבות התוספתן ולניתוח נוסף ומורכב עקב כך שמסכן את המטופל בסיבוכים ואף במוות; עיכוב ממושך בניתוח בבקע כלוא עלול להצריך ניתוח נוסף, לכריתת מעי נמקי, שאף הוא מסכן את המטופל בסיבוכים ואף במוות, ואילו חולים שממתינים זמן רב מדי לניתוח להסרת הערמונית, כשהם עם עצירת שתן ומחוברים לקטטר, חשופים אף הם לזיהומים מסכני חיים. ולמרות זאת, לא פעם קורה שחולים רבים בארץ ממתינים זמן רב, זמן רב מדי, לביצוע הניתוח, ונפטרים תוך כדי זמן ההמתנה ובטרם הגיעם לשולחן הניתוחים.

מסקר בזק שנערך בחודש נובמבר 2018 על ידי איגוד הכירורגים במחלקות לכירורגיה כללית בישראל, עלה שבארץ קיימים זמני המתנה ממושכים מאד לביצוע ניתוחים דחופים. ממצאי הסקר העלו שרק כ-19% מהחולים לא התעכבו כלל טרם הניתוח ונותחו תוך פרק זמן ראוי, אולם 60% (!) מהחולים התעכבו בניתוח, וזאת בשל ניתוחים דחופים קודמים (44%) או ניתוחים אלקטיביים קודמים (14%). הניתוחים הדחופים שגורמים לעומס הרב ביותר הינם כריתת מעי גס חלקית, כריתת מעי דק, כריתת כיס המרה, טיפול כירורגי במחלת כיב, הפרדת הידבקויות, כריתת התוספתן, וניתוח לחקירת הבטן. עורכי הסקר גם הגיעו למסקנה שהקדימות הניתוחית בכירורגיה דחופה בארץ איננה מוסדרת כנדרש, ועקב כך מקרים שנתפשים כ-'בנאליים' מתעכבים זמן ארוך מדי.

אמנם, סביר להניח שחלק מהסיבות להמתנה הממושכת מדי נובעות מהעומס הרב שמוטל על מערכת הבריאות בארץ והמחסור בתקציב הולם. אולם, יחד עם זאת, קיימים גם מקרים בהם ההמתנה הממושכת מדי נבעה מרשלנות רפואית, ניהול כושל, ומחדלים מיותרים שעלו בדיעבד במחיר חיי אדם.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בדבר זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים

לאור הצטברות התלונות על זמני ההמתנה הממושכים לניתוחים בארץ, החליט משרד הבריאות לעשות מעשה ולקבוע הוראה שתחייב את קופות החולים לקבוע תורים תוך פרקי זמן סביר לניתוחים אלקטיביים שכוללים ניתוחים אונקולוגיים וניתוחי כלי דם מסוימים.

הוראה זו מחייבת את קופות החולים לספק לחבריהן תוך 30 יום תור לניתוח אונקולוגי, ותוך 21 יום תור לניתוחי כלי דם, שכוללים צנתורי מוח, צנתורי לב, צנתורים של שתל לדיאליזה, ניתוח חיבור לדיאליזה, וטיפול במפרצת בטנית. עוד נקבע שמטופל שלא ייקבע לו תור בזמן הנקוב יוכל לקבל מהקופה שלו הפניה (טופס 17) לכל בית חולים שירצה, ואשר יציע לו תור קצר יותר מזה שהציעה הקופה.

הוראה זו נקבעה לראשונה במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בדבר זמני המתנה לניתוחים ופרוצדורות בבתי חולים, אשר פורסם במרץ 2018 (חוזר 9/2018) ומאז התעדכן בינואר 2020 (חוזר 1/2020).

מדובר בהוראה תקדימית, מאחר שזו הפעם הראשונה למעשה שמשרד הבריאות החליט לקבוע זמני המתנה סבירים לניתוחים חשובים. מטרת הוראה זו הינה למנוע את המצב האבסורדי שבו בבית חולים ציבורי אחד עלול להיות זמן המתנה של שנה ויותר עד לתור לניתוח, בעוד שבבית חולים ציבורי אחר התור קצר משמעותית, אך המבוטח לא יכול לקבל הפניה אליו מקופת החולים שלו.

כאמור, חוזר זה מתייחס אך ורק לניתוחים אלקטיביים, קבועים מראש, להבדיל מניתוחים דחופים שצריכים להתבצע באופן מיידי. החוזר גם מדגיש וקובע במפורש שכאשר מדובר במקרים מיוחדים של ניתוחים אלקטיביים, שבהם מורכבות הטיפול ומצבו הקליני של המטופל מצריכים הקדמה או דחייה של ביצוע הניתוח, אזי יש לקבוע את מועד ביצוע הניתוח בהתאם.

דוגמאות לפטירת מטופלים בזמן המתנה לניתוח עקב רשלנות רפואית

מפעם לפעם מתפרסמים בתקשורת מקרים שבהם הוגשו תביעות בעילת רשלנות רפואית שגרמה לפטירת מטופלים בזמן המתנתם לניתוח. יובהר שמדובר בתביעות שכפי הנראה טרם הוכרעו, ומכל מקום טרם פורסם שניתן פסק דין סופי וחלוט בגינם, כך שאין לדעת בשלב זה האם הן התקבלו על ידי בית המשפט, אולם יש בהן כדי להמחיש וללמד על נסיבות שבהן מוגשות תביעות מסוג זה.

כך, לדוגמא, בספטמבר 2018 פורסם כי הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים ביילינסון בעקבות מותו של חולה לב בן 49 לאחר שנאלץ להמתין במשך שנה וארבעה חודשים לניתוח מציל חיים להחלפת מסתם בלבו.

בכתב התביעה נטען שלמרות שכבר ביוני 2014 קבע רופא בכיר של ביילינסון שעל המנוח לעבור ניתוח להחלפת המסתם, בפועל הוא הוזמן לניתוח רק לאחר שנה וארבעה חודשים. כאשר המנוח הגיע לבית החולים הוא הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, אולם בשל מצבו המורכב, הניתוח נדחה שוב ושוב עד שכבר היה מאוחר מדי מכדי לבצעו. עוד נטען כי רופאי המחלקה הודו לאחר מותו של המנוח שהוא הגיע אליהם באיחור רב, ושהוא היה אמור להגיע לניתוח לפחות שנתיים קודם לכן. משפחתו של המנוח התלוננה על מחדל זה בפני משרד הבריאות, שהודיע שהוא מצא את תלונת המשפחה "ראויה וחשובה ובמהלך הבירור התבהרו כמה ליקויים מהותיים המחייבים טיפול ושיפור ברמת התנהלות המחלקה".

במקרה נוסף שפורסם, דווח על גבר בן 70 שאובחן עם מפרצת גדולה באאורטה הביטנית שלו, שחייבה ביצוע ניתוח דחוף, אך למרות זאת הניתוח שלו התעכב במשך ארבעה ימים תמימים, עד שהמפרצת לבסוף התפוצצה וגרמה למותו המיידי.

בכתב התביעה נטען שהמנוח הגיע לחדר מיון בשל כאבי בטן, שם אובחנה אצלו מפרצת גדולה בקוטר של 7.1 ס"מ, בשעה שהקוטר התקין הינו כ- 2 ס"מ בלבד, ולפי ההוריה הרפואית יש לערוך התערבות ניתוחית כשהמפרצת מגיעה כבר לקוטר של 4.5 ס"מ, וזאת בשל החשש להתפוצצות המפרצת וגרימת דימום רב ומסכן חיים. לפיכך הוסבר למנוח שעליו לעבור ניתוח דחוף, והוא אף הוחתם על טופס הסכמה לניתוח וגם הוזמנו עבורו מנות דם מבנק הדם. אולם, למרות זאת, הניתוח של המטופל השתהה ללא הסבר במשך 4 ימים, למרות שבמשך כל הימים הללו הוא התלונן על כאבים עזים, עד שלבסוף המפרצת כבר התפוצצה. או אז הובהל המנוח לשולחן הניתוחים באופן דחוף, אולם היה זה כבר מאוחר מדי, והמנתחים נאלצו לקבוע את מותו על שולחן הניתוחים. חוות הדעת הרפואית שעליה הסתמך כתב התביעה קבעה שההמתנה במשך ארבעה ימים היתה "פצצה מתקתקת" ועולה כדי רשלנות רפואית חמורה.

כיצד קובעים האם פטירה בזמן המתנה לניתוח מהווה רשלנות רפואית?

באופן כללי, כדי לבסס עילה לתביעה בגין כל מקרה של רשלנות רפואית, ולא רק כזאת שגרמה לפטירה בזמן המתנה לניתוח – יש להוכיח קיומם של שלושה רכיבים עיקריים: התרשלות של הרופא, גרימת נזק למטופל, וקיום קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל.

השאלה האם הרופא אכן התרשל והפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו כלפי המטופל במקרה כלשהו, נבדקת בהתאם למבחן הרופא הסביר. מבחן הרופא הסביר הינו מבחן שמשקף את סטנדרט ההתנהגות לפיו היה על רופא ממוצע להתנהג בנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו, וזאת בהתאם לנורמות המקצועיות שהיו מקובלות באותה עת. כלומר, חשוב להבהיר שמבחן הרופא הסביר אינו מבחן של "חכמה לאחר מעשה", אלא של הרופא הממוצע בשעת המעשה. לשם כך יש להפעיל גם את מבחן הידע העדכני, ולבדוק האם הרופא קיבל את החלטותיו ופעל לפיהן בהתבסס על המידע הרפואי העדכני שהיה קיים באותה עת, ואשר נתמך בספרות המקצועית, בניסיון קודם, ובהתאם לנורמות המקובלות אז בעולם הרפואה.

ההכרעה בשאלה האם פטירה בזמן המתנה לניתוח מסויים נבעה עקב רשלנות רפואית או לאו הינה תלויית נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לפיכך, ייתכן שהשתהות מסויימת בביצוע ניתוח שבמהלכה נפטר המטופל הייתה חסרת כל צידוק והיוותה חריגה מהסטנדרט הרפואי המצופה, אולם גם בהחלט יתכן שהשתהות אחת הייתה מוצדקת, ולדוגמא, מאחר שמצבו של המטופל לא אפשר בכל מקרה את ביצועו ניתוחו באותה עת, אלא הצריך המתנה מסויימת עד לייצובו, כך שדווקא קבלת החלטה לנתחו באופן מיידי הייתה אולי מוגדרת כרשלנות רפואית. עוד יתכן שפטירתו של מטופל בזמן המתנתו לניתוח נגרמה לא בשל השיהוי בביצוע ניתוח אלא בשל סיבה אחרת, שלא הייתה בשליטתו של הצוות הרפואי, כגון בשל אי ציותו להוראות שהיה עליו לשמור עליהן בזמן ההמתנה לניתוח, דבר שמנתק את הקשר הסיבתי בין ההמתנה לניתוח לבין פטירתו.

אשר על כן, בכל מקום שבו קיים חשש לפטירה בזמן המתנה לניתוח, מומלץ לפנות לעו"ד הבקיאים בתחום, כדי לבדוק באמצעותם היתכנות להגשת תביעת פיצויים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך