מקרה של קטינה שחוותה שיתוק מוין כתוצאה ממקרה של רשלנות רפואית בהרדמה.
בהיותה בת שנה וחצי, הגיעה הקטינה איה מוסקוביץ הגיעה לבית החולים "רוטשילד" בחיפה, בכדי לעבור ניתוח פשוט במפרק הירך. ניתוח מסוג זה צריך להיעשות בהרדמה כללית, וכך אכן היה. דע עקא, במהלך ההרדמה נגרם לקטינה נזק מוחי חמור, אשר גרם לה לשיתוק מוחין המלווה בפיגור שכלי ולשיתוק מוחלט של הגפיים.
בעקבות הנזקים האמורים, הגישו הקטינה והוריה תביעת רשלנות רפואית בהרדמה, במסגרתה תבעו את משרד הבריאות ועיריית חיפה היות וגופים אלו אחראים על כל הנעשה בבית החולים המזיק. הצדדים הסכימו כי אין כל ספק בנוגע לאחריותו של בית החולים לנזקיה של התובעת ולאחר שהובאו ראיות המוכיחות כי התנהגות בית החולים הינה תוצאה של רשלנות רפואית בהרדמה, נגעה עיקר המחלוקת בין הצדדים לנזקיה של הניזוקה ולגובה הפיצוי שיש להעניק לה ולהוריה בגינם.
השאלה העיקרית בה עסק בית המשפט הייתה האם התקצרה תוחלת החיים של הניזוקה בעקבות אותה רשלנות רפואית בהרדמה. המשמעות של התשובה לשאלה דנן נוגעת בעיקר לשיעור הפיצוי שייפסק לזכות התובעים בגין הנזקים העתידיים שלהם ובמיוחד הנזק העתידי של אובדן כושר השתכרות, ההוצאות שיוצאו לשם השגחה על הניזוקה והטיפול בה.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת רשלנות רפואית בהרדמה, אולם קבע כי באמצעות השגחה יעילה ניתן יהיה למנוע סיבוכים שעלולים להביא לקיצור תוחלת החיים של הקטינה.
לאור מסקנתו האמורה, פסק בית המשפט פיצויים מופחתים, בהתבסס על ההנחה כי הנזקים שנגרמו לה בעקבות אותה רשלנות רפואית בהרדמה לא מקצרים את תוחלת חייה.
בשל החלטה זו הגישו התובעים את עירעורם לבית המשפט העליון, אשר קבע כי אמנם טיפול יעיל יכול להפחית באופן משמעותי את הסיכונים העלולים לקרות לניזוקה, אך עם זאת, אין לשלול לחלוטין את האפשרות שלמרות ההשגחה הצמודה יתרחשו הסיכונים ותקוצר תוחלת החיים של הניזוקה. בית המשפט ממשיך וקובע כי הוריה של הקטינה לא יוכלו לטפל בה לאורך כל ימי חייה וסביר להניח כי לאחר מותם ימשיכו אחיה בטיפול הצמוד. אולם, ההנחה כי אחיה אכן יטפלו בה לאחר מות הוריהם היא השערה בלבד ואין לדעת מה צופן הלה עתיד. כך, ייתכן כי יקום אילוץ שיחייב את העברת הניזוקה להשגחה במוסד, דבר שעלול לקצר את תוחלת חייה.
לאחר הקביעה האמורה, עוסק בית המשפט בשאלת הפיצויים העתיים שינתנו לניזוקה בשל קיצור תוחלת חייה. להבדיל מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, פקודת הנזיקין לא קובעת הסדר לגבי האופן שבו ישולם הפיצוי – האם בתשלום חד פעמי או בתשלומים תקופתיים קבועים. ההלכה הפסוקה היא כי לבתי המשפט יש סמכות לפסוק פיצויים עתיים בתביעות רשלנות רפואית, זאת אף ללא הסכמת בעלי הדין.
בית המשפט בוחן את היתרונות והחסרונות של שתי שיטות הפיצוי וקובע כי במקרה דנן עדיף לתובעים לקבל תשלומים עתיים ולא סכום חד פעמי. לפי כך, כל הפיצויים בעבור הנזקים העתידיים של התובעים ישולמו בתשלומים שנתיים, כאשר בית המשפט אף מאפשר לתובעים לפנות לבית המשפט כל שנתיים, על מנת לבחון מחדש את עלות ההוצאות ואת הפיצוי השנתי המשתלם בגינן.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
