2.3 מיליון ש"ח פיצויים בעקבות "ניתוח שרוול" שהוביל לטרגדיה

אם לשלושה נפטרה חמישה חודשים אחרי שעברה ניתוח להצרת קיבה. בית המשפט קבע כי זיהום שממנו סבלה אחרי הניתוח טופל ברשלנות, ופסק פיצויים למשפחתה.

ניתוח שרוול

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, ממחיש כי גם סיבוכים שמתרחשים אחרי טיפול רפואי שבוצע כשלעצמו במיומנות, עשויים להקים עילה לתביעה משפטית.

במקרה הנדון הכריע בית המשפט בתביעה שהגיש עו"ד רשלנות רפואית בשם בני משפחתה של אישה, שנפטרה כחמישה חודשים לאחר שעברה בבית החולים רמב"ם בחיפה ניתוח להצרת קיבה, המכונה "ניתוח שרוול". מצד אחד, נקבע, כי רופאי רמב"ם לא התרשלו בביצוע הניתוח וגם לא בכך שהמליצו על הניתוח למנוחה. מצד שני, התקבלה טענת המשפחה, כי המנוחה טופלה ברשלנות בבית החולים לגליל המערבי בנהריה, שם אושפזה לאחר הניתוח, כשהתברר שהיא סובלת מזיהום בבטנה. בית המשפט קבע, כי קיים קשר סיבתי בין פטירת המנוחה לבין הטיפול הרשלני שקיבלה בנהריה, ופסק למשפחתה פיצויים בסך 2.3 מיליון ש"ח.

הידרדרות לאחר הניתוח

לפי המתואר בפסק הדין, המנוחה, אם לשלושה בת 50, עברה "ניתוח שרוול" במאי 2011, על רקע של השמנת יתר. שלושה ימים אחרי הניתוח שוחררה המנוחה מבית החולים רמב"ם כשהיא במצב כללי טוב, אך כחודש וחצי לאחר מכן אושפזה בבית החולים בנהריה, לאחר שהתלוננה על בחילות, הקאות וכאבי בטן מתמשכים. במהלך אשפוזה, אובחנה אצל המנוחה דלקת זיהומית של הקיבה והמעי. בהמשך לכך, טופלה באנטיביוטיקה והוחדר לגופה נקז לניקוז מורסה בחלל הבטן.

המנוחה שוחררה אחרי כחודש עם מוקד זיהומי בבטן העליונה וכשהנקז עדיין בגופה ומעלה מוגלה, אך בטופס השחרור שלה צוין כי היא מרגישה טוב והובהר לה כי עליה להמשיך בטיפול רפואי במסגרת קהילתית לצורך שטיפת הנקז באופן יומיומי. במהלך החודשיים הבאים המשיך הנקז להפריש מוגלה ולאחר שמצבה החמיר, הופנתה המנוחה לבית החולים רמב"ם, שם הסתבר כי היא סובלת מזיהום בטחול, אשר חייב כריתת טחול דחופה. אחרי שבוצע בה ניתוח לכריתת טחול, מצבה של המנוחה המשיך להידרדר, וכחודש לאחר אשפוזה החוזר נפטרה.

לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת חוות הדעת הרפואיות שהגישו לו, קבע בית המשפט כי לא מצא "כל רשלנות בכל הקשור לשלב הטרום ניתוחי . . . ולהתנהלות הצוות הרפואי ברמב"ם", אך כן מצא רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי בבית החולים בנהריה.

ראשית, נקבע, בית החולים בנהריה – שלא נחשב בתקופה הרלוונטית למרכז בריאטרי המתמחה בניתוחי קיצור קיבה – התרשל בכך שלא העביר לבית החולים רמב"ם את הטיפול במנוחה ואת המעקב אחריה ובכך שלא התייעץ בנוגע למנוחה עם הצוות הרפואי ברמב"ם. שנית, התרשל בית החולים בכך שלא העביר למנוחה את כל המידע וההבהרות שנדרשו על מנת שתוכל להחליט אם להמשיך את הטיפול והמעקב בנהריה או ברמב"ם. שלישית, הייתה משום רשלנות בהשארת הנקז בגופה של המנוחה למשך תקופה ארוכה, מבלי לשקול שינוי בטיפול, למרות שלא חל שיפור במצבה.

הטחול נכרת מאוחר מדי

על פי הדין, תביעת רשלנות רפואית תתקבל, רק אם נמצא כי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתובע.

במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי אכן מתקיים קשר סיבתי "חד וברור" בין "השיהוי הניכר בכריתת הטחול של המנוחה ותחת זאת הותרת הנקז בגופה זמן רב מדי" לבין ההידרדרות במצבה הרפואי. לדברי בית המשפט, עיתוי ביצוע הניתוח לכריתת הטחול היה מאוחר מדי, וכי אילו הייתה המנוחה מופנית להמשך טיפול ברמב"ם, יש להניח כי היה ניתן לה טיפול אנטיביוטי נוסף או כי הניתוח לכריתת הטחול היה מתבצע מוקדם יותר, וכך סיכויי החלמתה היו עולים במידה משמעותית.

בהמשך לקביעה זו, עבר בית המשפט לבחון את היקף וסוג הנזק שנגרם למשפחת המנוחה כתוצאה מהתרשלות בית החולים בנהריה על מנת לחשב את סכום הפיצויים המגיע למשפחה. על בסיס החישוב שבוצע, נפסקו למשפחה כ-כ-1.7 מיליון ש"ח בגין אובדן השתכרות ופנסיה וכן 650 אלף ש"ח בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ו-250 אלף ש"ח בגין אובדן שירותי אם ורעיה. כמו כן, חויב בית החולים לפצות את התובעים בעבור שכר טרחה והוצאות משפט.

[ת"א 35143-09-13]

תגובות

2 תגובות

  • 18 באפריל 2018 בשעה 23:07

    רופאים צריכים לתת הנחיות מדוייקות לחולים וכן לצוות הרפואי כאשר יש הסתבכות לאחר ניתוח ולא להרפות אפילו יום אחד מהשגחה ומעקב אחר החולה שהגיע לאישפוז נוסף בעקבות ניתוח .לצערנו הנושא עדיין לא ממש הופנם בציבור .

  • 1 במאי 2018 בשעה 23:05

    שבועת הרופא שווה לשבועתו לשכר. חיי אדם נזילים ככ. הלוואי שככה יטפלו בהוריהם וילדיהם ורק אז הם ישנו את הגישה. שיחוו אבל אישי בעה