אחד המרכיבים הקריטיים בניהול תיק תביעת רשלנות רפואית, כמו גם בכל תיק משפטי, הינו בחירת עו"ד בקי ומנוסה אשר ייצג אתכם נאמנה ובאופן מקצועי.
לא נגזים אם נאמר כי לבחירת עוה"ד הנכון והמתאים לניהול התביעה, ישנה לא פעם השפעה מכרעת על סיכויי קבלתה וגובה סכום הפיצויים שייפסק בגינה ככל שהיא תתקבל. לפיכך חשוב מאד שתקפידו לבחור עו"ד שראוי ומתאים לייצג אתכם בתיק התביעה שלכם, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית, ולשם כך הנכם מוזמנים להיעזר בכללים וטיפים שריכזנו עבורכם בסקירה שלהלן.
בחרו בעו"ד בעל התמחות ספציפית בתיקי רשלנות רפואית
תחום הרשלנות הרפואית הינו תחום ספציפי ומורכב במיוחד בדיני נזיקין, מאחר שהוא מצריך מעורך הדין שעוסק בו ידע רב לא רק בהיבט המשפטי אלא גם בהיבט הרפואי.
עו"ד שעוסק בתיקי רשלנות רפואית איננו צריך, כמובן, להיות גם רופא, אבל עליו לדעת כיצד לקרוא את התיק הרפואי של הלקוח, להכיר את כל המונחים הרפואיים הרלוונטיים ולהבין את משמעותם, ולהכיר באופן כללי את הליכי הטיפול הרפואיים העדכניים המקובלים. בנוסף, עליו לדעת כיצד לתשאל ולתחקר את הלקוח, לאתר את המומחים הרפואיים הרלוונטיים לצורך הגשת חוות דעת שתתמוך בתביעה, לגבש את התשתית העובדתית של התביעה ואת העילה המשפטית שלה, וכמובן לנסח כתב תביעה מקצועי וראוי ולנהל את התיק באופן מיטבי, לא רק מבחינת הדין המהותי, אלא גם מבחינת דיני סדרי הדין והראיות.
עורכי הדין שמתמחים בתחום הרשלנות הרפואית בדרך כלל מכירים את מיטב המומחים הרפואיים הטובים בתחום, דבר שאף הוא בעל חשיבות גדולה להצלחת התביעה, מאחר שחוות הדעת הרפואית הינה תנאי קריטי להגשת התביעה, וגם לה יש השפעה מכרעת על סיכויי קבלת התביעה וגובה סכום הפיצויים שייפסק בגינה אם וככל שהיא תתקבל.
לפיכך, הכלל הראשון שחשוב להקפיד עליו בעת בחירת עו"ד לניהול תביעת רשלנות רפואית, הוא לבחור עו"ד מנוסה שמתמחה ספציפית בתחום הרשלנות הרפואית. זאת, להבדיל מעו"ד שעוסק בתביעות נזיקין באופן כללי, כגון תביעות בגין תאונות דרכים, תאונות עבודה, מטרדים, וכיו"ב.
אל תתפתו, איפוא, לבחור בעו"ד שעוסק בדיני נזיקין באופן כללי, וללא התמחות מיוחדת בתיקי רשלנות רפואית, מכובד ומנוסה ככל שיהיה, מאחר שאין כל תחליף לעו"ד שהגיש כבר אינספור תביעות רשלנות רפואית ובקי היטב בתחום זה.
באותה מידה גם אל תבחרו בעו"ד שאמנם עוסק בתיקי רשלנות רפואית בלבד, אולם המדובר בעו"ד טרי ומתחיל, שטרם צבר מספיק ניסיון בתיקים אלו. עדיף בהרבה לבחור בעו"ד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית, מאחר שהוא לא רק מכיר את שלל הניואנסים והדקויות שכרוכות בתחום זה, אלא לרוב גם מכיר חלק נכבד מהשופטים שדנים בתיקי רשלנות רפואית, ויודע כיצד מומלץ להופיע ולהתנהל מולם, וממה כדאי להיזהר ולהימנע. עוה"ד המנוסים גם בדרך כלל מכירים לא מעט עוה"ד שנוהגים לייצג את הגורמים הרפואיים הנתבעים בתיקי רשלנות רפואית, דבר שאף הוא מקל על אופן ההתנהלות בתיק מולם, ולרבות בעת ניהול מו"מ להסדרי פשרה.
בחרו בעו"ד בעל ניסיון בייצוג במקרה הספציפי שלכם
חשוב לבחור לא רק בעו"ד בעל התמחות בתיקי רשלנות רפואית באופן כללי, אלא גם בעו"ד שיש לו כבר ניסיון במקרה הרשלנות הרפואית הספציפי שאירע לכם.
מטבע הדברים, לכל תחום טיפול רפואי יש את ההיבטים המקצועיים שלו, לרבות הסיכונים והסיבוכים שכרוכים בו, ועל כן עדיף לבחור בעו"ד שכבר מכיר את ההיבטים הללו ויודע כיצד להתמודד עמם.
לפיכך, כאשר, למשל, קיים חשש לביצוע רשלני של ניתוח קיצור קיבה (ניתוח "שרוול"), מומלץ לפנות לעו"ד שיש לו כבר ניסיון בטיפול רשלני בניתוחים בריאטרים. לעומת זאת, כאשר נולד תינוק שסובל מפגם גנטי קשה במיוחד, שניתן היה לאתר אותו במהלך מעקב ההריון, מומלץ לבחור בעו"ד שיש לו ניסיון בתביעות בגין עילת "הולדה בעוולה". עילה זו עוסקת במקרים שבהם אירעה רשלנות רפואית במהלך מעקב ההיריון וכתוצאה מכך לא אובחן במהלך ההריון מום או מחלה קשה של העובר שמצדיקים מתן המלצה להורים להפסיק את ההריון.
איך מוצאים עו"ד מנוסה ומקצועי בתיקי רשלנות רפואית?
לאחר שהבנו שחשוב לבחור עו"ד שבקי ומנוסה בתיקי רשלנות רפואית בכלל ובמקרה הספציפי שלכם בפרט, צצה באופן טבעי השאלה איך מוצאים עו"ד כזה.
ראשית, מומלץ לעשות חיפוש באינטרנט כדי למצוא פרסומים על עו"ד ידועים בעלי שם טוב ומוניטין. ניתן לעשות חיפוש כללי בגוגל או חיפוש ברשתות החברתיות, כגון פייסבוק, לינקדאין, ועוד.
לרבים מעוה"ד הללו יש גם אתרי אינטרנט משל עצמם, שבהם הם מפרסמים מידע ופרטים שונים שיכולים לסייע לכם להתרשם מהם. אתרים אלו כוללים בדרך כלל מידע אודות תחומי ההתמחות, ההשכלה המשפטית והניסיון המקצועי של עורכי הדין; דוגמאות מפסקי דין שהם זכו בהם; המלצות וחוות דעת של לקוחותיהם; וכן מאמרים על ההיבטים השונים של תיקי הרשלנות הרפואית, וזאת הן מבחינה משפטית והן מבחינה פרקטית. מומלץ איפוא לעיין באתרים הללו ולקרוא אותם כדי להתרשם מאיכותם של עוה"ד והמקצועיות שלהם.
דרך נוספת הינה לקבל המלצות על עו"ד שמתמחים ברשלנות רפואית.
את ההמלצות ניתן לקבל מלקוחות קודמים שלהם שהיו מרוצים מהשירות המקצועי שהוא נתן להם, ו/או מעו"ד אחרים, לאו דווקא מתחום הרשלנות הרפואית, שמכירים אותם אישית או שמעו עליהם דברים טובים מקולגות אחרים. חשוב לברר ולוודא עם הממליצים שעוה"ד שעליו הם ממליצים הינו לא רק מקצועי, אלא גם בעל יחסי אנוש טובים, סבלן, וזמין ללקוחותיו.
כדי לוודא שעוה"ד ששמעו הגיע אליכם, בדרך כזו או אחרת, הינו אכן עו"ד טוב ומקצועי, מומלץ לעשות עליו גם חיפוש במאגרי פסקי דין באינטרנט, כדי למצוא פסקי דין שניתנו בתיקים שהוא ייצג בהם ולקרוא אותם. פסקי הדין הללו מהווים אינדיקציה מובהקת לאופן שבו עורך הדין ניהל את התיק, ולרבות כיצד הוא הציג את טענות הלקוח שלו, כיצד הוא התייחס והגיב לטענות הצד שכנגד, כיצד הוא חקר את העדים בתיק ובמיוחד את המומחה הרפואי מטעם הצד שכנגד, מהן הראיות שהוא בחר להגיש או משום מה נמנע מלהגיש, ועוד.
קיום פגישת התייעצות ראשונית עם עורך הדין
לאחר שטרחתם, חיפשתם, מצאתם, או קיבלתם מספר שמות של עו"ד מומלצים, חשוב לערוך פגישה ראשונית עם כל אחד מהם כדי להתרשם מהם באופן ישיר, וזאת הן מבחינה מקצועית והן מבחינת יחסי האנוש שלו. בדרך כלל פגישה זו איננה כרוכה בתשלום.
במהלך הפגישה, עליכם לוודא שעורך הדין שתבחרו בו ייצג אתכם באופן מקצועי ויסודי, ושמורגש עליו שהוא באמת מאמין בתיק שלכם ובצדקתכם ויילחם למענכם בדבקות.
בנוסף, חשוב לא פחות לוודא שהמדובר בעו"ד שיתקשר עמכם בכבוד, יהיה קשוב אליכם, ישיב לשאלותיכם ופניותיכם בסבלנות ובנועם הליכות, ויהיה זמין לכם באופן סביר. למרכיב הכימיה האישית בין עורך הדין ללקוחותיו יש תמיד חשיבות רבה, אולם דומה שחשיבות זו מוגברת בתחום הרשלנות הרפואית, הואיל ומדובר בתחום רגיש מאד ולא פעם גם אינטימי במידה רבה.
ליתר ביטחון, מומלץ לערוך מספר פגישות עם מספר עו"ד, ולא להסתפק בפגישה עם עורך דין אחד בלבד, גם אם אותו עורך דין עשה עליכם רושם טוב, וזאת על מנת לוודא שאכן בחרתם את עוה"ד שהכי מתאים להם בנסיבות המקרה שלכם.
כיצד נקבע שכר הטרחה של עוה"ד בתביעת רשלנות רפואית?
ככלל, הוראות החוק אינן מגבילות את גובה שכר הטרחה של עוה"ד שמטפלים בתביעות רשלנות רפואית (להבדיל, למשל, משכר הטרחה של עוה"ד שמטפלים בתיקי תאונות דרכים, תיקי ביטוח לאומי, וכו').
יחד עם זאת, מקובל ששכר הטרחה בגין הטיפול בתביעות רשלנות רפואית נגזר באחוזים מסכום הפיצויים שנפסק לטובת הלקוח ככל שתביעתו התקבלה, בד"כ בשיעור ממוצע של כ- 25% בתוספת מע"מ.
כתוצאה מכך, שכר הטרחה של עורך הדין נקבע למעשה באופן ישיר לפי מידת הצלחתו בניהול התביעה. ככל שהתביעה נדחתה, ולא נפסקו ללקוח פיצויים כלשהם, עורך הדין לא יהיה זכאי לשכר טרחה.
בנוסף לתשלום שכר הטרחה, שכאמור נגזר מסכום הפיצויים שנפסק ללקוח ועל כן איננו יוצא ישירות מכיסו, יש לקחת בחשבון את התשלומים שעל הלקוח לממן בעצמו: אגרות בית משפט, תשלומים למומחים הרפואיים, והוצאות נלוות נוספות.