טיפול להסרת משקפיים בלייזר

רשלנות רפואית פסקי דין: התקבלה תביעה עקב טיפול להסרת משקפיים בלייזר. לסקירה המלאה – לחצו כאן.

אחד הטיפולים הרפואיים הנפוצים בגינם מוגשות תביעות רשלנות רפואית עיניים הם טיפולי הסרת משקפיים בלייזר. הסיבות לשכיחות תביעות מסוג דנן הן רבות, אולם העיקריות שבהן הוא הסיכון הגבוה שקיים בסוג הטיפול האמור ובעובדה כי מדובר בניתוח חדשני יחסית, אשר השלכותיו לטווח ארוך אינן ידועות במלואן.
לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעת רשלנות רפואית עיניים שהוגשה לפיתחו בעקבות טיפול להסרת משקפיים באמצעות לייזר, אשר גרם לנזקים לתובעת. בשל הסיכון הגבוה בטיפולי הסרת משקפיים נבדקה התאמתה של התובעת לסוג הטיפול, עובר לעריכתו. לטענת התובעת, בעת עריכת הבדיקה היא שאלה את הפרופסור שבדק אותה מה הן הסכנות הטמונות בניתוח שהיא אמורה לעבור. לטענתה, תשובת הפרופסור הנתבע הייתה כי במקרה החמור ביותר היא תאלץ לשוב ולענוד משקפי ראיה. לאחר ביצוע הניתוח, התנהל מעקב אודות מצב עיניה ועל פי ממצאי הבדיקות שנערכו לתובעת נאמר לה כי מצב עיניה תקין. אולם, לאחר שחלה הידרדרות בכושר ראייתה, היא נבדקה על ידי מומחה לעיניים בארצות הברית, אשר קבע כי היא סובלת מקרטוקונוס (קרנית מעוותת, אשר גורמת לירידה בכושר הראיה).
התובעת טענה, על סמך העובדות האמורות שנפרסו בתביעתה, כי התנהגות הרופאים והמרפאה המעסיקה אותם מהווה רשלנות רפואית עיניים, הן בעצם ביצוע הטיפול הרשלני והן באי מתן אזהרה נאותה לתובעת אודות סיכוני הניתוח. התובעת צירפה חוות דעת רפואית, לפיה היא סובלת מנכות פיסית ברמה של תשעים אחוזים כתוצאה מרשלנות הרופאים וכן כי נגרמו לה נזקים נפשיים רבים (אף את נזקים אלו תמכה התובעת בחוות דעת רפואית נפרדת מטעם פסיכיאטר, אשר העריך את הנזקים הנפשיים שנגרמו לה בשיעור של שלושים אחוזים).
בית המשפט המחוזי קבע כי הבדיקה שנערכה לתובעת לפני עריכת הניתוח הייתה רצינית, שקולה ובהתאם לפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה בעולם במועד הרלוונטי. מעבר לכך, בית המשפט פסק כי על פי ממצאי הבדיקה לא היה ניתן לאבחן אי אלו גורמי סיכון אשר עלולים לגרום לתובעת קרטוקונוס ועצם העובדה שהיא לקתה בקרטוקונוס לאחר הניתוח איננה מעידה על רשלנות רפואית עיניים בביצוע הבדיקות ו/או בשיקול דעתם של הרופאים.
לעומת זאת, בכל הנוגע להפרת חובת הגילוי ועיקרון ההסכמה מדעת לניתוח, בית המשפט קבע כי יש לראות בהתנהגותם של הרופאים רשלנות רפואית עיניים, היות והם מסרו לה מידע לאקוני בלבד, ללא פירוט סיכוני הניתוח (שהתממשו) ועל כן נקבע כי על התובעת לקבל פיצוי בגין נזקיה. למסקנה זו הגיע בית המשפט על בסיס ההלכה כי ניתוח להסרת משקפיים הוא ניתוח אלקטיבי, אשר נובע מרצונו הסובייקטיבי של המנותח. מעבר לכך, על פי בית המשפט אין לייחס חשיבות לעובדה שהתובעת הציגה שאלות לרופא המנתח, היות ואף במידה ולא הייתה עושה זאת, על פי ההלכה הפסוקה, רף חובת הגילוי המוטל על הנתבעים, בשל אופי ניתוח להסרת משקפיים, כאמור, הינו הגבוה ביותר בכל מקרה.