נכנסה לניתוח הקטנת שדיים ויצאה עם נזקים קשים

ניתוח הקטנת חזה

נזקים בעקבות ניתוחים פלסטיים בחזה

טרנד הניתוחים הפלסטיים הפך את ניתוחי הגדלת והקטנת החזה לדבר שבשגרה כמעט, ההשפעות האופנתיות בתחום זה, מביאות נשים רבות לבצע את הניתוח האסתטי בחזה לעתים מבלי להקדיש לכך מחשבה מעמיקה. שכן, גם בניתוח שהינו כל כך נפוץ עדיין קיים סיכוי לסיבוכים ותקלות בלתי צפויות.

תביעות הרשלנות הרפואית בתחום זה, מצביעות על כי יש לשקול היטב את ההחלטה לעשות ניתוח ולבחור את הרופא המקצועי ביותר, אחרת אתן עשויות לצאת מהניתוח עם נזקים והגשת תביעה, כפי שאירע במקרה הבא שנספר.

כבר עתה חשוב לנו לומר לכם כי בכל עת אתם יכולים להיוועץ עם רן שפירא, מנהל פורום רשלנות רפואית באתר LawTip.

רונית (שם בדוי) ילדה את שני ילדיה בניתוח קיסרי, כאשר במהלך שני ההריונות החזה שלה גדל באופן משמעותי ומצבו לא השתנה לאחר סיום ההנקה וכיוון שכך, החלה רונית לסבול מקשיים בשל כובד החזה שבאו לידי ביטוי בכאבי גב ופטרת. רופא המשפחה שבדק את תלונותיה הציע לרונית לעבור ניתוח לשם הקטנת השדיים. ואכן, זמן קצר אחרי שנולד בנה השני של רונית היא החליטה לעבור את הניתוח, הוועדה של קופת החולים אישרה לה את הניתוח במימון של הקופה והפנתה אותה לעבור את הניתוח אצל רופא מנתח בבית חולים.

הרופא המנתח, ביצע מספר בדיקות רפואיות ולאחר שהכול נראה היה תקין, ביצע את ניתוח הקטנת החזה וכעבור מספר ימים שוחררה רונית לביתה והוזמנה לביקורת כשבוע לאחר מכן. אך לדאבונה הרב, מיד עם שובה הביתה, החלה רונית לחוש בצורך עז לגרד במקום שבו נעשה הניתוח, היא נסעה חזרה לבית החולים ושם הוחלפה המשחה וניתנו לו הוראות להמשך טיפול.

המצב הלך והחמיר וכיומיים לאחר מכן, נאלצה רונית לחזור למרפאה משום שחלק התפרים של הניתוח החלו להיפתח והמקום נפער והחל להיווצר דימום חזק ביותר. הטיפול שניתן היה חבישה של מחדש את מקום הניתוח כאשר רק כעבור חודשיים הגליד מקום החתכים לגמרי, אך עם זאת בעקבות כל אשר הטיפול, נותרו צלקות גדולות, מכוערות למראה ואשר גורמות לגירוד טורדני. בנוסף החזה נשאר גדול ממדים וחסר פרופורציה.

תביעה: כשלו בניתוח וחרגו מההסכמות

רונית הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לבית המשפט השלום בטענה כי הרופאים לא ביצעו את הניתוח באופן הנדרש, כמו גם לא עקבו אחר המצב הרפואי של רונית לאחר הניתוח ובנוסף, הרופאים לא קיבלו הסכמה מדעת ופגעו באוטונומיה כפי שהם מחויבים לפעול על פי חוק כלפי מטופל.

בית משפט השלום בחן את טענות הצדדים בהסתמך על חוות הדעת של המומחים הרפואיים בהעדיפו את חוות הדעת של הנתבעים לפיה הצלקות לא נוצרו כתוצאה מרשלנות בניתוח אלא משום הריפוי שלהן לאחר שנפתחו התפרים והמדובר בסיבוך אפשרי וידוע שלא קשור לכך שהסרת התחבושות נעשתה שלא בזמן, הצלקות ומשך הזמן שארך הריפוי קשור למצב העור האישי של המטופל ולא לטיפול שניתן על ידי הרופאים בעקבות הניתוח. לאור נתונים אלו החליט בית משפט השלום לדחות את התביעה בגין הרשלנות הרפואית.

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום- האם יהיה שינוי בפסק הדין? מה יקבע בית המשפט?

הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי שם נטען שוב על ידי רונית כי מדובר בצלקות גדולות, היוצרות מראה מכוער ביותר, וסביר להניח שלו הייתה יודעת קודם לניתוח שזו התוצאה שתתקבל, הרי הייתה מוותרת עליו אך  הרופאים לא נתנו לה הסבר מספק על הסיכונים האפשריים במעבר ניתוח שכזה ועל אפשרות לתוצאה כזו חמורה.

בנוסף, טענה רונית כי לאחר שהתפרים נפתחו נעשתה חבישה שלא הייתה מתאימה למצב הרפואי וכל מהלך הטיפול הלקוי הוביל לצלקות המכוערות והגסות שנותרו בגופה.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי צדק בית המשפט בית השלום בפסק דינו ויש לאשר את החלטתו שכן, לא ניתן להוכיח כי הייתה רשלנות רפואית בעת ביצוע הניתוח, שכן קיימת תמיד אפשרות שהתפרים יפתחו וזה דבר שקורה והצלקות שנשארו אינן קשורות לעצם הניתוח כמו גם, לא הוכח כי לא הייתה הסכמה מדעת או פגיעה באוטונומיה של המטופלת בכל הנוגע למתן מידע על הטיפול.

בית המשפט המחוזי התייחס לטענות הצדדים והחליט להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום הן לעניין ההתרשלות והן לעניין ההסכמה מדעת.

בית המשפט המחוזי קבע כי חוות דעתו של הרופא המומחה מטעם הצוות הרפואי לפיה יש לעשות הפרדה בין הניתוח עצמו לטיפול בצלקות אינה מקובלת עליו שכן לדעת בית המשפט יש למנתח אחריות כלפי המטופל גם עם סיום הניתוח כמו גם לכל הצוות שמלווה את ההליך.

בנוסף, פסק בית המשפט כי רונית לא קיבלה מספיק הסברים בנוגע לאפשרות כי בעקבות הניתוח תהיינה צלקות ולפיכך הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופלת.

מסקנת בית המשפט המחוזי היתה אם כן, כי הרופאים התרשלו בטיפול ברונית לאחר הניתוח ולא הייתה הסכמה מדעת כפי הנדרשת על פי תנאי החוק והייתה פגיעה באוטונומיה של המטופלת בכך, שלא ניתנה לה האפשרות לבחור בין חלופות אחרות ולפיכך פוסק בית המשפט פיצוי כספי של 60,000 ש"ח.

ע"א 27327-02-11