הפיצוי בשל הפרה באוטונומיה

רשלנות רפואית שיניים: בית המשפט השלום בתל אביב פסק לתובעת פיצוי בסך 30 אלף ש"ח עקב פגיעה באוטונומיה.

גברת שמיע הגיעה למחלקת פה ולסת של בית החולים "איכילוב" בשל התפוררותו של גשר בפיה. הצוות הרפואי הציע לה טיפול מקיף לצורך שיקום הפה, אשר כולל עקירה של עשר שיניים מהלסת התחתונה והעליונה והשתלת שתלים במקומן.
לאחר שעקרו את עשר שיניה בהתאם לתכנית השיקומית, ביצע הצוות הרפואי במטופלת שלושה ניתוחים במסגרתם הושתלו השתלים בלסתה העליונה.
לאחר מספר חודשים התפתח זיהום באיזור השתלים ועל כן החליט מנהל המחלקה להוציא את כל השתלים שהושתלו בה. בהמשך לכך בוצעו בה שני ניתוחים נוספים, להוצאת השתלים.
גברת שמיע טוענת כי לאחר הניתוח האחרון היא פנתה לרופאים פרטיים בכדי לתקן את הנקים שנגרמו לפיה (איבוד עצמות בלסת העליונה, זיהומים וכדומה). על רקע אותם נזקים הגישה הניזוקה תביעת רשלנות רפואית שיניים כנגד בית החולים והצוות הרפואי שטיפל בה.
בית משפט השלום בתל אביב – יפו, אליו הוגשה תביעת רשלנות רפואית שיניים דנן פוסק כי לא הוכח בפניו כי הטיפול הרפואי שניתן לתובע היווה רשלנות רפואית שיניים, זאת משום שהרופאים לא סטו מרמת הטיפול הנדרשת מהם ובכל מקרה התובעת כשלה בהוכחת קשר סיבתי בין אותה רשלנות רפואית לבין הנזקים הנטענים על ידה.
יחד עם זאת, בית המשפט קובע כי הצוות הרפואי התרשל באופן שבו מסר לתובעת אינפורמציה אודות הטיפול השיקומי, עובר לביצוע הניתוחים הראשונים בה וכן באופן שבו קיבל את הסכמת המטופלת לביצוע הניתוחים האמורים.
בית המשפט מסתמך על הלכה קודמת שניתנה על ידי בית המשפט העליון, לפיה על הרופא המטפל לפצות את מטופלו בגין נזקים לא גופניים שנגרמו לו בעקבות פגיעה בזכות האוטונומיה שלו, אשר נגרמה בשל מתן טיפול רפואי ללא הסכמתו המושכלת.
לאחר שבית המשפט קובע כי מתקיימת רשלנות רפואית שיניים באופן שבו הצוות הרפואי הסביר לתובעת אודות הטיפול הרפואי ובהפרת עיקרון ההסכמה מדעת, הוא עוסק בגובה הפיצוי שיש לקבוע לתובעת בגין אותה פגיעה באוטונומיה שלה על גופה. כך, נקבע כי על בית המשפט לשקול את חומרת הפרת העיקרון האמור וככל שהסיכונים שלא נמסרו למטופל על קיומם הינם חמורים יותר מבחינת הפגיעות האפשריות בו, הרי שעוצמת הפגיעה באוטונומיה הינה רבה יותר ועל כן יש לפסוק לו פיצוי גדול יותר.
לא זו אף זו, בסופו של יום גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, אשר תיקבע אותו על דרך האומדנה, המתבססת על התרשמות בית המשפט מנסיבות המקרה הספציפי. במקרה דנן התרשם בית המשפט כי הצוות הרפואי ערך במטופלת את ניתוחי ההשתלה ללא שהבהיר לה את הסיבוכים העלולים להתרחש בעקבותו ואף לא פרס בפניה אלטרנטיבות טיפול אחרות שבהן הייתה יכולה לבחור.
בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים לפיה לא הביאה התובעת ראיות בכדי לבסס את נזק הפגיעה באוטונומיה על גופה. על פי פסק הדין, עסקינן בנזק כללי, להבדיל מנזק ממוני, אשר בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגינו אף ללא הוכחות מפורטות. לאור כל האמור לעיל, בית המשפט מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של שלושים וחמישה אלף שקלים בגין הפרת עיקרון ההסכמה מדעת.
(ת.א 52686/94)