מכשיר לניקוי שיניים שנשבר בפה

מקרה של תביעת רשלנות רפואית שיניים שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות ואשר התקבלה. עיינו בתקציר.

מקרה שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות עסק בתובעת, אישה בגיל 78 שנים, אשר קיבלה בשנת 2005 טיפול שורש אצל הנתבעת, המפעילה מרפאת שיניים. במהלך טיפול השיניים נשבר חלק מהמכשיר שאמון על ניקוי תעלת השורש ופגע בלסת של התובעת. לאחר שנסתיים הטיפול התובעת שוחררה, כאשר החלק שנשבר נשאר תקוע בלסתה.

 

במהלך הדיון בתביעת רשלנות רפואית שיניים נמנעה הנתבעת מלהעיד את רופא השיניים שטיפל בה, לכן, בהמשך לכך, קבע בית המשפט כממצא עובדתי, כי הרופא לא יידע את התובעת על העובדה שהמכשיר נשבר  בפיה וחלקו נותר בלסת לאחר סיום הטיפול. התובעת חזרה לרופא השיניים היות וסבלה מכאבים חזקים שנבעו מזיהום. על מנת לשכך את כאביה האמורים הוענק לה טיפול אנטיביוטי למשך מספר שבועות, בהוראת הרופא, אולם הדבר לא הוביל לכל  שיפור במצבה. אף בשלב זה לא יידע הרופא את המשיבה בדבר העובדה כי הסיבה לכאביה היא החלק השבור המצוי בלסתה.

 

כך, רק אחרי שהתובעת פנתה לרופא שיניים אחר נודע לה כי בלסת שלה נשאר חלק שבור מהמכשיר שנשבר וכי זהו הגורם לזיהום הקשה ממנו היא סובלת זו תקופה ארוכה. על פי הרשומות הרפואיות שצורפו לכתב תביעת רשלנות רפואית שיניים דנן, עולה כי רופא השיניים הורה לתובעת לקחת אנטיביוטיקה מסוג שונה, אולם גם טיפול תרופתי זה לא עזר, וסיבלה של התובעת המשיך ואף התגבר. בשל עובדה זאת פנתה התובעת לרופא המומחה בטיפולי שורש, אשר העניק לה טיפול קשה שנמשך חודשיים, שאף הוא אינו עזר לתובעת, אשר נותרה עם החלק השבור בפיה.

 

התובעת צירפה לכתב תביעת רשלנות רפואית שיניים שהגישה קבלות לפיהן עלות הטיפולים שנדרשה לעבור בשל האירוע הרשלני עמד על הסך כשבעת אלפים שקלים. אשר על כן, במסגרת תביעת רשלנות שיניים ביקשה התובעת שיפוי בגין ההוצאות שהוציאה, כאמור, ובנוסף ביקשה כי בית המשפט יפסוק לה פיצוי בגין אותם נזקים אשר נגרמו לה בעקבות הטיפול הרשלני שעברה אצל הנתבעת. במסגרת כתב ההגנה טענה הננתבעת כי פסיקה על מתן פיצוי לתובעת יהווה עשיית עושר בניגוד לדין, היות ושבירת מכשיר דנן במהלך טיפול שורש ונעיצת החלק השבור בלסת המטופל מהווה סיבוך מוכר בסוג זה של טיפולים ואין לו כל קשר להתנהגות רשלנית מצד הנתבעת. יתר על כן, טענה הנתבעת כי הטיפול שהוענק לתובעת לאחר שבירת המכשיר גם הוא אינו מהווה רשלנות רפואית שיניים היות וטיפול אנטיביוטי הוא הטיפול הנהוג והמקובל לסוג במצבים מסוג זה.

 

בפסק הדין שנתן בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית שיניים זו, הוא פסק כי אף אם ייצא מנקודת הנחה שאכן מדובר בסיבוך ידוע, הרי שההתנהגות המינימאלית המתבקשת מהנתבעת הינה לפעול להסרתו של הסיבוך. לכן, משום שהנתבעת לא פעלה להסרת אותו סיבוך, יש לראות בהתנהגותה התנהגות רשלנית. לפיכך, חייב בית המשפט לתביעות קטנות את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של חמש עשרה אלף שקלים, הן בגין עלות ההוצאות שהוציאה בעבור הטיפולים, כאמור, והן בגין הכאב והסבל שנגרמו לה בעקבות אותה רשלנות רפואית.

 

תגובות

1 תגובות

  • 28 בנובמבר 2017 בשעה 12:15

    שלום! לי קרה מקרה זהה, אני כבר מעל חודש עם כאבים חזקים ונהרסו לי החיים, הרופאים לא מאבחנים בוודאות את סיבת הכאבים, אומרים שזה מקרין ממפרק הלסת, מהעצב, אך אין וודאות לשום קביעה.
    נאמר לי ע"י עו"ד שלא הגיוני שנפסק פיצוי במצב שלא הוכח נזק, אלא רק במצב שיש כאבים וסבל שלא ניתן להוכיח שהם מהפוצר. מה דעתכם! תודה