כידוע, פוליסת ביטוח היא מוצר מיוחד, במסגרתו רוכש המבוטח תמורת תשלום דמי ביטוח, כיסוי למקרה של התממשות סיכון כלשהו. בבסיס תורת הביטוח, עומד עקרון הסיכון, שהוא דבר בלתי צפוי.
גולשים יקרים, בעמוד זה תוכלו למצוא הסבר קצר ותמציתי אודות מונחים שונים בתחום הביטוח. לאור תחום עיסוקו של האתר, נתרכז בעיקר במשמעויות המשפטיות שיש לכל מונח ומונח בתחום הביטוח
חוזר הפיקוח של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (המפקח על הביטוח) מיום 9.12.1997 הוא אבן דרך בהבנת חובת היידוע של מבטחים: כיצד זה משפיע על תנאי הפוליסה ומה
חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות מיוחדת לתביעות ביטוח. אבל מה קורה כאשר חברת הביטוח מכניסה בין השיטין וביצירתיות סעיף התיישנות נוסף? את חוקיות העניין נדרש בית המשפט לבחון
חוזר המפקח על הביטוח מיום 23.12.2077 מציב סטנדרטים חדשים להערכת נזקים בתביעות ביטוח רכב, דבר שדורש הבנה מעמיקה ויישום נכון מצד מבוטחים ומבטחים כאחד. ביום 23.12.2007 הוציא המפקח על
לאחר קרות מקרה ביטוח שמכוסה בפוליסת ביטוח רכוש לרכב, קרי כאשר נגרם נזק למכלולי הפח ו/או המכניקה של הרכב, ולאחר שהמבוטח מסר הודעה ותביעה בכתב על התרחשות מקרה הביטוח,
לא אחת, הבהרנו כי נושא התיישנות של תביעות ביטוח הוא סבוך ומורכב ושונה במאפייניו מהתיישנות הקבועה בדין הכללי. בכתבה זו, המהווה המשך ישיר לכתבות ישנות שפרסמנו, ננסה לעמוד בקצרה