דיכאון בגלל עבודה: מתי יוכר ואילו זכויות יזכה את העובד?

עובד שלקה בדיכאון בשל נסיבות שקשורות לעבודתו ובאופן אשר גרם לו לאובדן כושר עבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה, ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לבעלי הכרה זו.

דיכאון בגלל עבודה

עובד שלקה בדיכאון (או בבעיה נפשית מהותית אחרת) בשל נסיבות שקשורות לעבודתו, עשוי להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ולקבל את כל הזכויות המגיעות לנפגעי עבודה, לרבות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה.

עם זאת, חשוב להבין שלא כל דיכאון בגלל נסיבות שקשורות לעבודתו של העובד יוכר בהכרח כפגיעת עבודה, וזאת כפי שיוסבר להלן.

מתי יוכר דיכאון כפגיעת עבודה?

ככלל, חוק הביטוח הלאומי מכיר בשני סוגים של פגיעת עבודה: תאונת עבודה – שהינה חבלה שנוצרת עקב אירוע חד פעמי ופתאומי במקום העבודה (כגון, פציעה עקב שימוש במסור חשמלי), ומחלת מקצוע – שהינה מחלה שמתפתחת עקב תנאי העבודה, ונכללת ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (כגון אובדן שמיעה עקב חשיפה לרעש גבוה מתמשך במקום העבודה).

עם זאת, הפסיקה בארץ הכירה גם בסוג נוסף של פגיעת עבודה, במסגרת הלכת המיקרוטראומה. הלכה זו מכירה בקיומה של בעיה רפואית שנוצרה בשל רצף פגיעות זעירות רבות שהתרחשו לאורך זמן, כאשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לנזק זעיר יחסית, אך הצטברות כולן יחדיו גרמה לנזק ממשי. השימוש בהלכה זו נועד בעיקרו למקרים בהם העובד לקה במחלה כלשהי בשל תנאי עבודתו אשר אינה מופיעה ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע.

מטבע הדברים, רוב המקרים של פגיעות העבודה עוסקים בפגיעה בריאותית-פיזית שהתרחשה בשל העבודה. כאשר מדובר בפגיעה נפשית שהתרחשה בשל העבודה, כגון דיכאון, חרדות, פוסט טראומה, וכיו"ב, קבעה הפסיקה בעניין זה מספר הלכות.

בתחילה נקבע שפגיעה נפשית תוכר כפגיעת עבודה רק אם היא נוצרה עקב אירוע חריג, פתאומי, ולא שגרתי שהתרחש במסגרת העבודה, ואשר מוגדר במקום ובזמן, וזאת להבדיל ממקרה שבו הפגיעה הרגשית נוצרה עקב לחץ נפשי קבוע ומתמשך, שהעובד חש לכל אורך תקופת עבודתו כתוצאה מטבע עיסוקו ובשל אירועים שנכללים בשגרת העבודה שלו. במילים אחרות, הפסיקה בארץ איננה מכירה בפגיעה נפשית בשל מתח מתמשך לפי הלכת המיקרוטראומה: "אכן ההלכה היא, כי מתח מתמשך אינו מהווה פגיעה מסוג מיקרוטראומה. המיקרוטראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה בפסיקה" (דב"ע נו/ 0-260 משה מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי).

כך, לדוגמא, הפסיקה העניקה מעמד של נפגע עבודה למהנדס מערכות של בנק לאומי שחש בלחץ נפשי כבד ודיכאון לאחר שהועבר במפתיע לתפקיד נחות (עב"ל 31298-09-10 משה בר ששת נ' המוסד לביטוח לאומי).  לעומת זאת, עובד עצמאי שלקה בדיכאון עקב מתח ולחץ נפשי מתמשך עקב חששות כלכליים לגבי העסק שלו, לא הוכר כנפגע עבודה, מאחר שחששות אלו מהווים חלק טבעי ואינטגראלי משגרת חייהם של עובדים עצמאיים רבים בארץ במציאות של ימנו (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה).

עוד הבהירה הפסיקה שהתנאי של אירוע חריג ולא שגרתי איננו מתייחס בהכרח לאירוע חד פעמי בלבד, כך שיתכן שגם מספר אירועים לא שגרתיים, שהתרחשו באופן חוזר ונשנה אחת לכמה חודשים או אף כמה שבועות, יענו אף הם על תנאי זה, וזאת בהתחשב במידת עוצמתם, תדירותם, ובעובד הספציפי (דב"ע נד/0/268 יוסף ניב נ' המוסד לביטוח לאומי).

בהמשך אף נקבע שאין צורך בהוכחת אירוע חריג דווקא, אלא ניתן להסתפק גם בהוכחת אירוע משמעותי בעבודה, גם אם אינו חריג לפי מאפייניו ומהותו, כאשר מידת המשמעות של האירוע נבחנת לפי נסיבותיו הספציפיות, ולאור המשמעות הסובייקטיבית שלו מבחינת העובד (ב"ל 36321-04-11 מרגלית בנט נ' המוסד לביטוח לאומי).

לסיכום, על מנת שפגיעה נפשית של עובד עקב עבודתו תוכר כפגיעת עבודה, יש להוכיח שהיא אירעה בשל אירוע מיוחד שהתרחש בעבודה, שהינו מוגדר בזמן ובמקום, ואשר הטביע את חותמו על העובד וגרם לו למצב נפשי שאינו רגיל אצלו, שבעטיו הוא איבד את כושרו לעבוד (עב"ל 1330/01 יהודית קרבסי נ' המוסד לביטוח לאומי).

מהן הזכויות של נפגע עבודה עקב דיכאון שנגרם בשל עבודתו?

עובד שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה עקב דיכאון שנגרם בשל עבודתו, זכאי לכל הזכויות להן זכאי כל נפגע עבודה באשר הוא, לרבות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, ובכפוף כמובן לעמידתו בתנאי הזכאות לכל אחת מהזכויות האלו.

תשלום דמי פגיעה

הזכות הראשונית שמגיעה לעובד שלקה בדיכאון עקב העבודה, באופן אשר פוגע בכושר עבודתו, ומונע ממנו מלעבוד ולהשתכר למחייתו, הינה הזכות לקבלת דמי פגיעה.

דמי הפגיעה משולמים לעובד למשך התקופה הסמוכה למועד שבו הוא חדל לעבוד עקב הדיכאון שבו לקה, אם כי עד ל-90 יום לכל היותר. סכום דמי הפגיעה הינו בהיקף של 75% משכר העובד בשלושת החודשים הקודמים למועד הפגיעה, אם כי הם מוגבלים לתקרה יומית בסך של 1,114 ₪, נכון לינואר 2022.

לשם קבלת דמי הפגיעה, על העובד להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי טופס 211 בדבר תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, וזאת בסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום מגוריו ושאליו הוא משויך (מדובר בטופס זהה לעובדים שכירים ועצמאיים כאחד). יש לצרף לטופס זה את כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות חוות דעת פסיכיאטרית בדבר הדיכאון שבו לקה ועל הקשר הסיבתי שבין דיכאון לזה לעבודתו.

מבחינת ההתיישנות, יש להגיש את התביעה לקבלת דמי פגיעה תוך שנה ממועד גרימת פגיעת העבודה. עם זאת, מומלץ לכל עובד שאיבד את כושר עבודתו ומקורות פרנסתו עקב פגיעת עבודה לא להתמהמה עם הגשת התביעה, ולהגישה בהקדם האפשרי כדי להבטיח את קבלת דמי הפגיעה מוקדם ככל הניתן.

גמלת נכות מעבודה

בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה המקסימאליים, העובד שלקה בדיכאון עקב העבודה לא יהיה זכאי עוד לקבלת דמי פגיעה. אולם ככל שנותרה לו נכות נפשית עקב אותו דיכאון, כלומר, ככל שהוא לא התאושש מאותו דיכאון ושב לכושר עבודתו במהלך אותם 90 ימים, כך שאין המדובר היה באפיזודה חולפת, כאובה ככל שתהיה, כי אם במצב מתמשך יותר, יתכן שהוא יוכר גם כנכה עבודה, בין באופן זמני ובין באופן קבוע, ויהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה וזכויות נוספות הודות לכך.

לשם כך, על העובד יהיה להגיש בשלב זה טופס נוסף, טופס ב.ל. 200 בדבר תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה והודעה על פגיעה בעבודה, ולצרף גם לו את כל המסמכים הנדרשים. גם את התביעה הנ"ל ניתן להגיש תוך שנה לאחר מועד התרחשות פגיעת העבודה, אולם גם אותה כמובן מומלץ להגיש בהקדם האפשרי.

הזכאות המינימאלית לקבלת קצבת נכות מעבודה מותנית בקביעת 9% נכות, זמנית או קבועה. לפיכך, לאחר הגשת התביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה, העובד יזומן לפגישה לצורך קביעת נכותו ושיעורה וזאת בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

החלטת הועדה הרפואית תקבע, איפוא, את אופן תשלום גמלת הנכות מעבודה לעובד, וזאת באופן הבא:

  • אם נקבעה לעובד נכות זמנית או קבועה בשיעור נמוך מ-9%, הוא לא יקבל דבר.
  • אם נקבעה לעובד נכות זמנית בשיעור בין 20% ל-100%: תשולם לו גמלת נכות מעבודה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו.
  • אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 9% – 19.99%: ישולם לו מענק חד פעמי בשווי הקצבה החודשית כפול 43.
  • אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 20% – 100%: תשולם לו גמלת נכות מעבודה לכל ימי חייו.

שיקום מקצועי

עובד שלקה בדיכאון עקב עבודתו ונקבעה לו נכות נפשית לצמיתות בשיעור של לפחות 20%, ואשר אינו מסוגל בגין הדיכאון שבו לקה לשוב ולעסוק בעבודתו הקודמת, זכאי לקבלת סל שיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר  נועד להקנות לו מקצוע חדש שמתאים למצבו ולסייע לו להשתלב מחדש בשוק העבודה.

סל השיקום נבנה לפי נתוניו האישיים של העובד ויכולתו, והוא כולל אבחון תעסוקתי, סיוע במימון לימודים לרכישת מקצוע, וכן סיועו במציאת מקום עבודה והשתלבות בתוכו.

לשם קבלת סל השיקום המקצועי, על העובד להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 270 בדבר תביעה לשיקום מקצועי, וזאת תוך שנה מהמועד שבו נקבעה לו נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 20%.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

זכויות נוספות לנפגעי עבודה מטעם רשויות מדינה אחרות

בנוסף לזכויות שניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי, נכי עבודה בשל נכות נפשית, לרבות עקב דיכאון, זכאים לזכויות נוספות מטעם רשויות אחרות של המדינה, בכפוף לעמידתם בתנאי הזכאות לכך, ובעיקר לפי היקף אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו להם.

להלן הזכויות העיקריות שניתנות לנכי עבודה מטעם יתר רשויות המדינה:

  • תו חניה – לנכה עבודה בשיעור של לפחות 60% נכות.
  • פטור ממס הכנסה – לנכה עבודה בשיעור של נכות100%, או 90% בתנאים מסוימים.
  • פטור חלקי ממס רכישה – לנכה עבודה בשיעור של לפחות 50% נכות. הפטור ניתן בצורת מס רכישה מופחת בשיעור של 0.5% בקנית דירת מגורים שאינה יחידה, או בקניית דירת מגורים יחידה בשווי מעל 2.5 מליון ₪. לגבי רכישת דירה יחידה עד לשווי של 2.5 מליון ₪ יינתן פטור ממס רכישה על מדרגת התשלום הראשונה, ומס רכישה מופחת בשיעור של 0.5% עד למלוא סכום הדירה, שהינו עד 2.5 מליון ₪, כאמור (והכל נכון לינואר 2022).
  • הנחה במיסי ארנונה – לנכה עבודה בשיעור של לפחות 90% נכות.
  • פטור מתשלום אגרות מקרקעין – לנכה עבודה בשיעור של לפחות 20% נכות או מקבל גמלה בעל לפחות 10% נכות. מדובר בפטור מתשלום אגרות בעת רישום פעולות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), כגון רישום משכנתא או שכירות.
האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך