חובת המומחה כלפי הנבדק שווה לחובתו לקצין התגמולים

המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים המליץ לדחות ברובה את תביעת החיילת להכרה במחלת הטרשת וזכה לביקורת חריפה. הובהר כי רופא הממונה על תיק מטעם משרד הביטחון אינו "רופא מטעם", אלא אמור לשמור על אובייקטיביות, תום לב ומחויב רק לאתיקה המקצועית של הרופאים.

חובות מומחה רפואי

במהלך שנותיי הרבות כעורך דין הפועל מול משרד הביטחון, נתקלתי לא אחת דברי ביקורת, מרומזת יותר ופחות, על המומחים הרפואיים של משרד הביטחון במסגרת פסקי דין והחלטות של בתי המשפט. עם זאת, רק לעיתים נדירות מאוד נתקלתי בביקורת חריפה ונוקבת כמו במקרה הנדון.

סיפור המעשה

החיילת, ילידת 1998, התגייסה לשירות צבאי בשנת 2017 בפרופיל צבאי 97. היא שובצה למכינת לוחמות וטירונות 03 בבית הספר להגנה אווירית. כחודשיים לאחר תחילת השירות החלה להתלונן על כאבי ראש וטשטוש ראייה, ובסופו של דבר אובחנה כחולת טרשת נפוצה.

החיילת הגישה תביעה לקצין התגמולים להכרה בפגיעתה על בסיס חוק הנכים (תגמולים ושיקום). בתביעתה טענה כי במהלך שירותה הצבאי, ובשל תנאי הדחק הנפשיים וחוסר ההיגיינה מהם סבלה, חלתה במחלה זיהומית (מחלת הנשיקה או EBV) אשר גרמה לה לפתח את מחלת הטרשת הנפוצה. קצין התגמולים החליט להכיר בקיומו של קשר סיבתי חלקי בין תנאי שירותה ובין מחלתה, בשיעור של 25% מדרגת הנכות הכוללת.

החיילת סברה כי מחלתה נגרמה לחלוטין כתוצאה מתנאי השירות, ולכן הגישה ערר על החלטת קצין התגמולים לוועדת ערעור לפי חוק הנכים היושבת בבית משפט שלום. קצין התגמולים טען כי אין לייחס לתנאי שירותה בשטח תרומה גבוהה יותר להופעת מחלת הטרשת הנפוצה מעבר לשיעור של 25% שבו הכיר.

שני הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם. לדברי המומחית מטעם החיילת, מחלת הנשיקה שלקתה בה במהלך השירות, הגבירה משמעותית את הסיכון להופעת מחלת הטרשת. המומחה מטעם קצין התגמולים הסכים כי החיילת אכן לקתה במחלת הנשיקה, אך טען כי לא ניתן לדעת האם היא נדבקה בווירוס עוד טרם גיוסה לצבא או במסגרת שירותה הצבאי.

בית המשפט קיבל את הערעור

בית משפט השלום קיבל את הערר על החלטת קצין התגמולים והורה על הכרה בחיילת על פי חוק הנכים. במסגרת פסק דינו, בית המשפט הביע ביקורת חריפה כלפי המומחה מטעם קצין התגמולים, שלדבריו, "שכח" את חובת הנאמנות שהוא חייב כלפי הציבור ואת הרגישות הנדרשת בתפקידו.

האם החיילת חלתה במחלת הנשיקה בילדותה או במהלך שירותה הצבאי?

נקבע כי בהתאם לעדויות, החיילת סבלה במהלך שירותה הצבאי ממחלת חום ויראלית, כולל פריחה, תסמינים המאפיינים את מחלת הנשיקה. מנגד,  עיון בתיקה הרפואי של החיילת במהלך ילדותה מעלה כי הוא אינו כולל תיאורים התואמים את מאפייני מחלת הנשיקה.

לדברי בית המשפט, הניסיון מצד משרד הביטחון לטעון כי החיילת הייתה ילדה בעלת נטיות חולניות, שסבלה מריבוי מחלות זיהומיות, לא הוכח. להפך, התרשמות בית המשפט הייתה כי החיילת לא הייתה ילדה או נערה שחלתה בתדירות קיצונית. בהמשך לכך, נקבע כי סביר יותר שהמחלה שגרמה לטרשת הנפוצה התרחשה במהלך שירותה הצבאי של החיילת ולא בתקופת ילדותה. עוד נקבע כי לא ניתן לשלול את קיומו של קשר סיבתי בשיעור גבוה יותר או שונה מזה שקבע המומחה מטעם קצין התגמולים. בית המשפט ציין כי הקביעה מצד המומחה מטעם קצין התגמולים, לפיה יש להעמיד את היקף זכאותה של החיילת על 25%, נראית כקביעה אקראית, שמאחוריה לא עומד כל רציונל.

לאור כל האמור, נקבע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של החיילת בטרשת נפוצה לבין מחלת הנשיקה ממנה סבלה בתחילת שירותה הצבאי, ברמה המתקבלת על הדעת.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

כשלים בהתנהלות המומחה מטעם קצין התגמולים

לדברי בית המשפט, המומחה מטעם קצין התגמולים היה אמור לשמור על נאמנות לאמת המקצועית ולטובת הציבור הרחב, אך בחקירתו נמצאה חוסר עקביות והטיה אפשרית. כך למשל, התגלה כי המומחה לא התעמק בתוצאות הבדיקות השונות ולא עשה מאמץ הולם להגיע לאמת המדעית.

בית המשפט הוסיף כי המומחה אישר בחקירתו שהוא פועל במסגרת עבודתו המתמשכת והארוכה עם משרד הביטחון ואף ערך מאות חוות דעת עבור קצין התגמולים. לדברי בית המשפט, מצב דברים של עבודה כמותית, חוזרת ונשנית, בהפקת חוות דעת הוא בעייתי במיוחד ועלול ללמד על תלות לא רצויה בין פרנסת המומחה לבין משרד הביטחון. תלות כזו עשויה להוביל למצב של ניגוד אינטרסים מובנה בתוך מערכת המתמשכת שהתבססה בינו לבין משרד הביטחון.

בית המשפט ציין כי כבר נתקבל בעבר בסיטואציות דומות במסגרתן המומחה, המקבל את התיק מקצין התגמולים, רואה עצמו כ "זרועו הארוכה". מדובר בטעות. לדברי בית המשפט, הרופא אמור לבדוק את המצב באופן אובייקטיבי ובתום לב כאשר הוא אינו מחויב לדבר מלבד האתיקה המקצועית והקווים הבסיסיים המנחים.

עוד הדגיש בית המשפט כי על קצין התגמולים, קיים איסור להתערב בשיקוליו הרפואיים של המומחה. לדברי בית המשפט, קצין התגמולים אמור רק להעביר את המידע למומחה שהוא ורק ואך הוא רשאי לחשוף את האמת הרפואית.

בית המשפט סיכם את דבריו בקביעה כי כל חובה שחש המומחה כלפי קצין התגמולים שווה בחשיבותה לחובתו הבסיסית כלפי הנבדק.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין

החיילת במקרה הנדון לא וויתרה לאחר קבלת תשובה שלילית ברובה ממשרד הביטחון, אלא הגישה ערעור ואף זכתה בו. בעקבות זאת, היא מוכרת כיום כנכה של משרד הביטחון עם כל המשמעויות הנלוות לכך. בנוסף, משרד הביטחון חויב לשלם לה הוצאות בסך מעל 50,000 ₪.

אם גם אתם נפגעתם במהלך שירותכם הצבאי, אל תוותרו על זכויותיכם ופנו בהקדם לעורך דין בעל ניסיון בתחום. עורך דין העוסק בתחום יבחן את עניינכם, ובמקרים המתאימים ידאג לפנות לרופאים מומחים לצורך השגת חוות דעת ואף ייצג אתכם בפני משרד הביטחון. במקרה של תשובה שלילית, עורך הדין יוכל לסייע בהגשת ערר ובהפיכת המצב במקרים המתאימים.

[ע"נ 17578-05-21]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך