כיצד ניתן להביא למימוש זכויות רפואיות?

מימוש זכויות

כל אדם אשר נפגע בתאונה, פציעה, מחלה או כל ליקוי רפואי אחר, כולל פגיעה בכושר עבודה, עשוי להיות זכאי למימוש זכויות רפואיות, חלקיות או מלאות. עם זאת, בשל תהליך הפרוצדורה המסורבל, של הוכחת הפגיעה והשגת האישורים הרלוונטיים, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני נזיקין.

נגרם לך נזק במהלך עבודתך או עקב פעילות בעבודה? איבדת את כושרך לעבוד, עקב מחלה או פציעה?  הוזמנת לוועדה רפואית  וזקוק/ה להדרכה ולהכוונה? האם את/ה זכאי/ת לפטור מתשלום מס בשל מצבך הרפואי, אך מס הכנסה מסרב לשלם? ברשותך ביטוח בריאות, סיעוד, מחלות קשות, נכות מתאונה, או אף אובדן כושר עבודה, ובעיקר מעוניין לקבל את התגמולים המגיעים לך? מומלץ לך לעיין בכתבה הבאה.

זכאי למימוש זכויות רפואיות – מגיע לך מגוון הטבות ופטורים מטעם המדינה

זכויות רפואיות ממומשות לרוב בדרך של קבלת זכויות כספיות או הטבות שונות מרשויות ממשלתיות, או אף מחברות ביטוח מכוח ביטוחים פרטיים. מימוש זכויות רפואיות עומד לכל אדם אשר נפגע תאונה, פציעה, מחלה או כל ליקוי רפואי אחר, לרבות איבוד כושר העבודה, גם אם באופן זמני וקצר מועד.

מי שסובל ממצב של אובדן כושר עבודה בשל פגיעה בעבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה, בשל עבודה בסביבה מזיקה, בשל בעיה נפשית או פיזית הפוגעת בכושר השתכרות, כל אלו ועוד  – עשוי לזכות בתגמול במסגרת הליך של מימוש זכויות רפואיות באמצעות גורמים שונים.

הזכויות הרפואיות הניתנות למימוש כוללות מגוון רחב המותאם ספציפית לאדם ולנסיבות פגיעתו. ישנן קצבאות חודשיות או שנתיות, הנחות בשירותים ממשלתיים שונים, פטור ממס הכנסה, תו נכה וכו'. תהליך של מימוש זכויות רפואיות כרוך לרוב בפרוצדורה ארוכה ולרוב מסורבלת של הוכחת הפגיעה וקבלת אישורים מתאימים מול הגופים האמונים על הנושא.

כך למשל, מי שנפגע בעבודה, במהלכה או בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה, צריך לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם מימוש זכויות רפואיות. במקרים קיצוניים של נכות זכאים תושבי ישראל הבגירים, שאינם מסוגלים להשתכר או שהכנסתם הצטמצמה באופן משמעותי עקב ליקוי גופני שכלי או נפשי, לקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי. כך גם בגיר שטרם הגיע לגיל פרישה וחווה תאונה אישית, שבעטיה איבד את כושרו לתפקד ולהשתכר, יהיה זכאי לדמי תאונה.

ישנם חולים במחלות מסוימות אשר עקב מחלתם נקבעת להם נכות קבועה והם מקבלים פיצוי חד פעמי או קצבה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים להם, למשל חולי פוליו. על מנת שיוכלו להתחיל בתהליך של מימוש זכויות רפואיות ולקבל את הקצבה, עליהם להגיש תביעה לביטוח הלאומי. כך גם נפגעי פעולות איבה, המבוטחים ככל התושבים הישראלים מפני פגיעות איבה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

התובעים הוכרו כנפגעי תאונת עבודה וזכו למימוש זכויות רפואיות

בפסק דין כנגד הביטוח הלאומי – ב"ל 4292/02 זאב גולדמן נגד המוסד לביטוח לאומי תבע עובד מד"א בגין ויכוח קולני בין הממונה עליו לבינו בעניין הקשור לעבודה, ויכוח שלווה בקללות ואלימות מילולית. למחרת נשאר התובע בבית כי חש ברע, וכששב לעבודה פגש שוב בממונה ושוב התפתח ויכוח קולני. בסמוך לוויכוח חש התובע ברע והחל לסבול מכאבים בחזה. התובע שב לביתו והמשיך לחוש ברע, אשתו הזעיקה אמבולנס ובבית החולים אובחן התובע כמי שלקה בהתקף לב.

בית המשפט נדרש לשאלה – האם מדובר באירוע שהתרחש עקב העבודה ככזה שייחשב לתאונת עבודה. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי ניתן לראות קשר סיבתי בין ההתקף שחווה התובע לבין האירועים בעבודה, ולכן קבע בית המשפט כי התובע יוכר כנפגע עבודה כתוצאה מתאונת עבודה. במקרה כזה, של מימוש זכויות רפואיות מול הביטוח הלאומי, זכאי התובע בהתאם להיקף אובדן כושר ההשתכרות שיקבע לו, היקפו ומשכו.

במקרים רבים לא מכיר הביטוח הלאומי בנפגע כנפגע עבודה. במקרה כזה במידה ולנפגע יש פוליסת ביטוח פרטית, הוא יוכל להפעילה  ולפעול לשם מימוש זכויות רפואיות שלא דרך המוסד לביטוח לאומי. כך למשל בתא 2091/97 ד"ר בנימין ברנפלד נ' הכשרת הישוב. התובע היה רופא מנתח אשר ביצע תיקון דרך למכוניתו במהלך עבודתו ונפגע בידו, כך שהוגבל כושר עבודתו. הנתבעת, שהיא חברת ביטוח המבטחת את הרופא בביטוח מקצועי, טענה שמדובר בתאונת עבודה שכן התאונה אירעה בעת עבודתו של התובע. לכן ככל שיקבע לתובע פיצוי שעל חברת הביטוח לשלם לו, יש להפחית מפיצוי זה את סכום הגמלה שהיה מקבל מהביטוח הלאומי כתאונת עבודה.