מי זכאי לאחוזי נכות עקב דיכאון?

מבוטח בביטוח לאומי שלקה בדיכאון, בין בשל נסיבות שקשורות למקום עבודתו ובין בשל נסיבות אחרות, עשוי לקבל הכרה כבעל נכות נפשית ולקבל זכויות שונות בשל הכרה זו.

דיכאון מוגדר כהפרעה נפשית שמתבטאת בשינויים פיזיו-נוירולוגיים במח, ואשר מאופיינת בשינוי מהותי לרעה במצב רוחו של מי שלוקה בה, בתפיסתו את עצמו ובראייתו את העולם באופן כללי, ועלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות חייו, בתפקודו היומיומי, ולרבות בכושר עבודתו.

מדובר בהפרעה שכיחה ביותר ברחבי העולם, ולמעשה, נוכח המציאות הקדחתנית עמוסת הלחצים בעידן המודרני, אין להתפלא כי היא אף הוגדרה כמגיפה של המאה ה-21. בנוסף, גיל הילדים שלוקים בדיכאון הולך וגדל, ואף נעשה צעיר ויותר ויותר בחלוף השנים.

אין להתפלא גם כי נוכח הלחצים הרבים והמגוונים שמאפיינים את החיים במדינת ישראל, שיעור הלוקים בדיכאון בארץ עומד כיום על אחד לכל ששה ישראלים.

הדיכאון נחשב גם להפרעה מסוכנת ביותר, הואיל וכ-60% ממקרי ההתאבדות מתרחשים בעקבות דיכאון עמוק וממושך.

המוסד לביטוח לאומי מכיר אף הוא בהשלכות החמורות שיש לדיכאון על תפקודו וכושר עבודתו של מי שלוקה בו, ומעניק לו זכויות שונות על מנת לתמוך בו.

מהם סוגי הדיכאון?

קיימים סוגים שונים של דיכאון, בדרגות חומרה משתנות, ולרבות הסוגים שלהלן:

(א) דיכאון מג'ורי. דיכאון מג'ורי, שמכונה גם דיכאון קליני או דיכאון קלאסי, הינו סוג הדיכאון הכבד שלרוב  מתכוונים אליו כשמדברים על דיכאון. מדובר בדיכאון במצבו החריף וחמור ביותר, בצירוף תסמינים נפשיים ופיזיים שונים, וזאת לאורך זמן. התסמינים הנפשיים כוללים ירידה במצב הרוח וברמת האנרגיה הכללית לאורך זמן, עצבות, ייאוש, חוסר שמחת חיים, חוסר רצון לחיות ומחשבות על מוות (לעתים עד כדי תכנון וביצוע ניסיונות התאבדות), חוסר רצון ויכולת לעבוד, תפיסת עולם שלילית במהותה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק המיני, ירידה בכושר הריכוז, ירידה בכושר הזיכרון, ועוד.  התסמינים הפיזיים כוללים עייפות, תשישות, הפרעות שינה, אובדן תיאבון וירידה במשקל או תיאבון מוגבר ועליה במשקל, בעיות עיכול, ועוד.

לאור האמור לעיל, חשוב להבין שקיים הבדל מהותי בין דיכאון קליני לבין הדיכאון שאנו נוהגים לעתים להגדיר ככזה במסגרת השפה היומיומית שלנו. כלומר, לא כל תחושות עצב ודכדוך שנחווה, ואף נצהיר בגינן "אני בדיכאון", אכן יוגדר כדיכאון קליני.

ההבדל בין השניים מתבטא בעיקרו בעוצמת וחומרת התחושות השליליות ויתר התסמינים שמאפיינים את הדיכאון,  וכן במשך זמן הופעתם.  כאשר מדובר בתחושת דכדוך חולפת שאיננה פוגעת באופן תפקודו של מי שחש אותה, סביר להניח שאין מדובר בדיכאון קליני. אנשים רבים חווים בנסיבות מסוימות במהלך חייהם, ולרבות עקב אירועים מסוימים, תחושות עצב, דכדוך ומועקה, וזאת ברמות קלות עד חמורות, כך שמדובר בתופעה אנושית טבעית. לעומת זאת, אם מדובר בתחושות שליליות ממושכות לאורך זמן, בצירוף יתר התסמינים שמאפיינים את הפרעת הדיכאון כפי שצוין לעיל, אזי סביר יותר להניח שאכן מדובר בדיכאון קליני.

(ב) דיכאון מינורי. דיכאון מינורי הינו דיכאון קל, שכולל הופעה של לפחות שניים מהתסמינים של דיכאון קליני, אבל לא כולם, וזאת למשך לפחות שבועיים.

(ג) דיסתימיה. דיסתימיה הינה סוג של דיכאון קל יחסית אשר מופיע למשך פרקי זמן ארוכים, לפחות שנתיים, ומאפשר בדרך כלל המשך תפקוד נורמטיבי ותעסוקתי. לפיכך, לרוב מדובר בדיכאון סמוי ומוסתר מהעין, מאחר שמי שלוקה בדיסתימיה ייראה על פניו כמי שמתפקד כראוי, הואיל והוא ימשיך לעבוד, לבצע את הפעולות היומיומיות, וכן לעבוד ולקיים קשרי משפחה, זוגיות, וחברות, אולם בתוכו הוא יחוש עצב, אובדן שמחת חיים, ורמת אנרגיה נמוכה.

בנוסף, קיימים גם דיכאון לאחר לידה, דיכאון עונתי, דיכאון כתוצאה ממחלה פיזית ו/או כאבים כרוניים, דיכאון פסיכוטי, ועוד.

מהם גורמי הסיכון לדיכאון?

קיימים גורמי סיכון שונים לדיכאון, וביניהם הגורמים הבאים:

• גורמים גנטיים.
• אירועים טראומטיים כגון התעללות, נטישה, הזנחה, תקיפה, וכיו"ב.
• תחושות אבל עמוקות עקב פרידות ואובדן קרובים.
• כאב כרוני עקב מחלה, תאונה, או פציעה.
• מחלות קשות וחשוכות מרפא.
• אובדן מעמד כלכלי או אישי.

קביעת נכות נפשית עקב דיכאון על ידי המוסד לביטוח לאומי

מבוטח של המוסד לביטוח לאומי שלקה בדיכאון עשוי לקבל הכרה כבעל נכות נפשית בשיעורים שונים, ולקבל זכויות שונות הודות לכך.

ככל שהדיכאון נגרם למבוטח בשל נסיבות שקשורות לעבודתו, הוא עשוי לקבל הכרה כנכה עבודה, וככל שהדיכאון נגרם למבוטח בשל נסיבות אחרות, הוא עשוי לקבל הכרה כנכה רגיל.

הכרה במבוטח כנכה רגיל עקב דיכאון

לצורך קבלת הכרה כנכה רגיל עקב דיכאון, על המבוטח לפנות ראשית לפסיכיאטר שיאבחן אותו, ויתן לו חוות דעת שקובעת שהוא אכן סובל מדיכאון.

לאחר מכן, עליו להגיש בקשה לקבלת קצבת נכות כללית בפני המוסד לביטוח לאומי (טופס ב.ל. 7801), בצירוף אותה חוות דעת פסיכיאטרית, ומסמכים נוספים, כגון רשימת תרופות, ואישורים על מקומות העבודה שבהם הוא עבד.

בשלב זה המבוטח יזומן לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתחליט האם הוא אכן לוקה בנכות נפשית עקב דיכאון או לאו, ואם כן – האם המדובר בנכות זמנית או קבועה, ומהם  שיעורי האחוזים שלה (וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן).

אם ייקבעו למבוטח לפחות 60% נכות נפשית או לפחות 40% נכות נפשית בגין מספר ליקויים (לגבי עקרת בית נדרשים 50% נכות נפשית), וכן בתנאי שכושר העבודה שלו ירד ב-50% לפחות, וגובה ההכנסה שלו הינו נמוך מ-60% מהשכר הממוצע (6,766 ₪, נכון לאוקטובר 2021), אזי תשולם לו גמלת נכות כללית מטעם המוסד לביטוח לאומי, והוא יהיה זכאי גם לזכויות נוספות בכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות של כל אחת מהן.

הכרה במבוטח כנכה עבודה עקב דיכאון

גם לצורך קבלת הכרה כנכה עבודה עקב דיכאון, על המבוטח לפנות ראשית לפסיכיאטר שיאבחן אותו, ויתן לו חוות דעת שקובעת שהוא אכן סובל מדיכאון, וכי דיכאון זה נובע מסיבות שקשורות לעבודתו.

לאחר מכן עליו הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס ב.ל. 200), בצירוף כל המסמכים הנדרשים, ולרבות אותה חוות דעת פסיכיאטרית.

בשל זה המבוטח יזומן לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתחליט האם הוא אכן לוקה בנכות נפשית עקב דיכאון בשל עבודתו או לאו, ואם כן – האם המדובר בנכות זמנית או קבועה, ומהם  שיעורי האחוזים שלה.

בהתאם להחלטת הועדה הרפואית, ייקבע האם המבוטח זכאי לתשלום גמלת הנכות מעבודה ובאיזה אופן, וזאת כמפורט להלן:

• אם תיקבע למבוטח נכות קבועה או זמנית בין 0% – 8%, הוא לא יקבל דבר.
• אם תיקבע למבוטח נכות זמנית בשיעור בין 20% ל-100%, תשולם לו גמלת נכות מעבודה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו (בדרך כלל, עד שנה).
• אם נקבעה למבוטח נכות קבועה בשיעור בין 9% – 19.99%, ישולם לו מענק חד פעמי בשווי גמלת הנכות מעבודה החודשית כפול 43.
• אם נקבעה למבוטח נכות קבועה בשיעור בין 20% – 100%, תשולם לו גמלת נכות מעבודה חודשית וזאת לכל ימי חייו.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

אופן קביעת אחוזי נכות נפשית בשל דיכאון

ההכרה בנכות הנפשית בשל דיכאון וקביעת שיעורה באחוזים נעשית על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לסעיף 34(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), אשר עוסק בהפרעות דיכאון (וכן בהפרעות נוספות, כגון הפרעה דו-קוטבית, הפרעות אכילה, ועוד).

סעיף זה קובע (בין היתר) כי בגין אפיזודה דיכאונית, הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים, והפרעה דיכאונית חוזרת, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לקריטריונים הבאים:

• עוצמתה, תדירותה, ומשך הזמן של ההפרעה.
• מספר התקפי הדיכאון בשנתיים האחרונות.
• מספר האשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות.
• אורך תקופת הרמיסיה (נסיגה).
• היענות ותגובה לטיפול תרופתי או טיפול אחר.
• היקף הפגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי.
• היקף הפגיעה בכושר העבודה.

בהתאם לקריטריונים שלעיל, קיימות מספר דרגות נכות בגין דיכאון: 0%, 10%, 20%, 30%, 50%, 70%, ו-100%, וזאת כמפורט להלן:

• מבוטח שלקה בדיכאון עם רמיסיה (נסיגה) מלאה, ללא הגבלה של תפקודו וכושר העבודה  שלו – 0%.
• מבוטח שלקה בדיכאון עם רמיסיה, בעל סימנים קליניים אפקטיביים קלים, זקוק לתרופות, וסובל מהגבלה בינונית של תפקודו הנפשי או החברתי, ושל כושר העבודה שלו  –  20%.
• מבוטח שלקה בדיכאון עם רמיסיה חלקית, בעל סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, זקוק לתרופות באופן קבוע, וסובל מהגבלה ניכרת של התפקוד הנפשי, התפקוד החברתי, וכושר העבודה  שלו – 30%.
• מבוטח שלקה בדיכאון עם רמיסיה, סובל מאפיזודות אפקטיביות חוזרות עם סימנים קליניים ברורים, זקוק לתרופות באופן קבוע, וסובל מהגבלה קשה של התפקוד הנפשי, התפקוד החברתי, וכושר העבודה  שלו – 50%.
• מבוטח שלקה בהפרעת דיכאון אפקטיבית פעילה, שסובל מהגבלה קשה מאד של התפקוד הנפשי, התפקוד החברתי, וכושר העבודה שלו, או זקוק לאשפוז יום פסיכיאטרי ממושך – 70%.
• מבוטח שלקה במחלת דיכאון פעילה, וזקוק להשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא  – 100%.