התפרצות סוכרת לאחר ביקורת מס הכנסה הוכרה כפגיעה בעבודה

בית הדין לעבודה הכיר במחלת סוכרת הנעורים, שהתפרצה אצל בעל עסק זמן קצר לאחר עריכת ביקורת מס הכנסה שביטלה הטבת מס שניתנה לו, כפגיעה בעבודה.

סוכרת כפגיעה בעבודה

בית הדין קבע שקיים קשר סיבתי בין הדחק הנפשי שביקורת המס גרמה לבעל העסק, לבין התפרצות מחלת סוכרת הנערים שבה לקה זמן קצר לאחר מכן, ועל כן המדובר בפגיעה בעבודה, שמזכה אותו בקבלת זכויות מהמוסד לביטוח הלאומי שמגיעות לו לפי הדין.

לפי החוק, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. לפיכך, כדי שאירוע כלשהו יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהוא התרחש בזמן העבודה, ושהוא נגרם עקב העבודה עצמה, כלומר, שיש קשר סיבתי בין האירוע לנזק שנגרם לעובד.

ואולם, במקרים שבהם אין מדובר באירוע חיצוני הנגלה לעין, מעוררת שאלת הקשר הסיבתי מחלוקות רבות, המגיעות לפתחם של בתי הדין. לצורך הכרעה בעניין זה, נדרש תחילה בית הדין לבחון האם עובדתית עסקינן באירוע חריג לשגרת יום העבודה, וככל וכן ממונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. [ראו בנוסף: אירוע חריג בעבודה עשוי לזכותך בפיצוי].

הצדדים הסכימו לגבי נסיבות ביקורת המס שהתרחשה במהלך עבודתו של התובע, ואף הסכימו שנסיבות אלו גרמו לתובע לדחק נפשי, אולם הם נחלקו ביניהם בשאלת הקשר הסיבתי שבין הדחק הנפשי שנגרם לתובע לבין הופעת מחלת הסוכרת אצלו לאחר מכן.

בעוד שבעל העסק טען שהדחק הנפשי שנגרם לו בעקבות ביקורת המס הוא שהביא להתפרצות מחלת הסוכרת אצלו, המוסד לביטוח הלאומי התנגד לטענה זו.

בית הדין קיבל את טענת בעל העסק, וזאת בהסתמך על חוות דעת של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין. בית הדין קבע שאמנם קיימת מחלוקת מקצועית בעולם הרפואי בעניין שאלת הקשר הסיבתי בין דחק נפשי להופעת מחלת הסוכרת, אולם הדעה הרווחת הינה שניתן להכיר בקשר סיבתי בין דחק נפשי להתפרצות הסוכרת בנסיבות מסוימות, וכי נסיבות אלו התקיימו במקרה זה.

העובדות המוסכמות

תיק זה עסק בתובע שהינו בעלים של חברה שמספקת שירותי פיתוח תוכנה, ואשר הודות למחקר ופיתוח שהחברה ביצעה עבור חברות בינלאומיות, ניתנה לה הטבת מס משמעותית דרך משרד המדען הראשי.

בתחילת נובמבר 2014, כאשר התובע היה בן 40, הודיעה לו רשות מס הכנסה שברצונה לערוך ביקורת מס במשרדי החברה, וזאת כדי לוודא את זכאות החברה לקבלת הטבת המס בהתאם לקריטריונים שנקבעו בעניין זה.

במהלך ביקורת המס שנערכה באותו החודש, ביום 24.11.2014, על ידי שלושה נציגים ממס הכנסה, הבין התובע מדבריהם כי בכוונתם להודיע לו על ביטול ההטבה, שמשמעותו הינו החזר כספי ההטבה שניתנה לו בעבר, וביטול הזכאות לקבלת ההטבה בעתיד. כתוצאה מכך התפתח ביניהם עימות בדבר עמידת החברה בקריטריונים לקבלת הטבת המס, שבמהלכו לא הצליח התובע לשכנע את נציגי מס הכנסה שהחברה עומדת בהם.

לאחר עריכת ביקורת המס, חש התובע בלחץ נפשי רב, בשל חששותיו מפני ביטול הטבת המס, כפי שאכן אירע בדיעבד. כך, בדצמבר 2014, נמסרה לו הודעה רשמית מטעם רשות מס הכנסה בדבר ביטול ההטבה ונשלחה אליו דרישה להחזרת סכומים משמעותיים בגין החזר כספי ההטבה שניתנה לו בעבר. בחלוף זמן קצר, החל התובע לחוש ברע, ירד במשקל, וכן חש פגיעה באיכות הראיה שלו. לאחר בירור רפואי שביצע, ביום 28.1.2015, כלומר, כחודשים בלבד לאחר עריכת ביקורת המס, אובחנה אצל התובע מחלת סוכרת הנעורים (סוכרת מסוג 1).

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית הדין

כאמור, הצדדים הסכימו לגבי נסיבות ביקורת המס, ואף הסכימו שנסיבות אלו גרמו לתובע לדחק נפשי, אולם הם נחלקו ביניהם בשאלת הקשר הסיבתי שבין הדחק הנפשי שנגרם לתובע לבין הופעת מחלת הסוכרת אצלו.

כדי להכריע בעניין זה, מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר קבע בחוות דעתו שסביר להניח שקיים קשר סיבתי בין ביקורת המס למחלת הסוכרת שהופיעה אצל התובע, מאחר שהתפרצות המחלה הייתה דרמטית והיא התרחשה זמן קצר לאחר ביקורת המס.

כצפוי, התובע ביקש לאמץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי, ולקבוע שהסוכרת שלו התפרצה בגלל ביקורת המס שהתרחשה במהלך עבודתו. אולם, המוסד לביטוח לאומי חלק על קביעתו של המומחה הרפואי, בטענה שלא קיימת אסכולה רפואית מוכחת שמכירה בקשר סיבתי שבין דחק נפשי למחלת הסוכרת, ושגם המומחה הרפואי לא הפנה לספרות רפואית שתומכת בקיומו של קשר כזה, למרות שהוא התבקש לעשות זאת.

בית הדין הבהיר כי לפי ההלכה, על בית הדין לתת משקל מיוחד לחוות דעת של מומחה רפואי שמונה מטעמו, כך שיש לסטות ממנה רק במקרים חריגים שבהם יש הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. יחד עם זאת, נוכח המחלוקת בין הצדדים לגבי שאלת הקשר הסיבתי שבין הדחק הנפשי למחלת הסוכרת, הוא מצא לנכון לדון ולהכריע בשאלה זו.

דחק נפשי כגורם הדק למחלת סוכרת

בית הדין קבע כי אכן קיימת מחלוקת לגבי קיומה של אסכולה רפואית מוכחת שמכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי למחלת סוכרת, אולם בעקבות ההתפתחויות הרבות שחלו בספרות הרפואית ובפסיקה בעניין זה, נראה שהדעה הרווחת היום היא שניתן להכיר בקשר סיבתי בין סוכרת לדחק נפשי בנסיבות מסוימות.

במסגרת דו"ח ועדת רפפורט משנת 2016, אשר מונתה מטעם המועצה הלאומית לסוכרת, נקבע שאין אסכולה רפואית מוכחת שמכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי למחלת סוכרת, אולם הספרות הרפואית העדכנית מכירה בכך שדחק נפשי יכול להוות כ-'גורם הדק' – להבדיל מגורם מחולל ראשוני – לפריצת מחלת סוכרת או להחמרתה, וזאת בנסיבות מסוימות.

לשם קביעה פרטנית מבוססת בדבר קיומו של קשר סיבתי כזה, יש לברר את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, שחייבות לכלול: (א) שלילת נוכחות סוכרת קודמת; (ב) שלילת גורמי הדק אחרים לפריצת המחלה; (ג) נוכחות או היעדר גורמי סיכון נוספים לפריצת סוכרת; (ד) הערכה של עוצמת הדחק האובייקטיבית והסובייקטיבית; ו-(ה) סמיכות בזמן בין תקופת הדחק לפרוץ המחלה.

ועדת רפפורט אף קבעה שאירוע דחק קשה שארע במהלך 3 חודשים לפני פרוץ מחלת סוכרת מסוג 1, יכול להוות גורם הדק מעין זה.

ניתן להוכיח קשר סיבתי גם ללא אסכולה רפואית שמכירה בו

לגבי טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה לא קיימת אסכולה רפואית מוכחת שתומכת בקיומו של קשר סיבתי בין הדחק הנפשי למחלת הסכרת, קבע בית הדין שלפי הפסיקה, ניתן להוכיח קשר סיבתי גם ללא קיומה של אסכולה רפואית שמכירה בקשר כזה, וכי אין בהיעדר אסכולה רפואית מוכחת כדי לחסום את דרכו של תובע קונקרטי מלהוכיח קיומו של קשר סיבתי בנסיבותיו הפרטניות.

בהמשך לכך קבע בית הדין כי התובע הוכיח שקיים קשר סיבתי בין הדחק הנפשי שהוא חש לאחר ביקורת המס, להופעת מחלת הסוכרת אצלו. זאת מאחר שאירוע ביקורת המס שהתרחש לפני התפרצות מחלת הסוכרת אצל התובע היה אירוע חריג (כפי שהצדדים עצמם הסכימו), וכן נוכח קביעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין לפיה קיים קשר סיבתי רפואי בין הדחק הנפשי שהתובע חש לאחר ביקורת המס למחלת הסוכרת שלו – קביעה שלא נסתרה על ידי המל"ל. בנוסף, הפסיקה בארץ כבר הכירה בעבר בקשר שבין דחק נפשי למחלת הסוכרת, ולמשל במקרה בו הוכרה מחלת סוכרת מסוג 1 כתוצאה של דחק נפשי שנגרם לעובד עקב פיטוריו.

בהמשך לקביעה לפיה הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הדחק הנפשי שהתובע חש לאחר ביקורת המס להופעת מחלת הסוכרת אצלו, קבע בית הדין כי מחלת הסוכרת בה לקה התובע מהווה תאונת עבודה, שמזכה אותו בכל הזכויות המגיעות לו לפי הדין, לרבות במסגרת המוסד לביטוח הלאומי. בנוסף, פסק לו בית הדין הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪.

[ב"ל (ת"א) 45806-11-16 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך