כבאי שחלה בסכרת לאחר מבצע צוק איתן הוכר כנפגע עבודה

בית הדין לעבודה הכיר בכבאי שלקה במחלת סכרת לאחר שטיפל בשני אירועים של נפילת טילים במהלך מבצע צוק איתן כנפגע עבודה.

לחץ נפשי בעבודה

פגיעת עבודה מוגדרת כפגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה. כלומר, עליה להתרחש בזמן העבודה, ויש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי העבודה. רוב פגיעות העבודה מתרחשות בנסיבות פיזיות, וזאת באופן שבו הקשר הסיבתי שבין הפגיעה לעבודה הינו, מטבע הדברים, ברור וניכר לעין. יחד עם זאת, ניתן להכיר גם בפגיעות שאירעו עקב אירוע חריג שגרם לעובד לחוש לחץ נפשי מוגבר ורב מהרגיל, להבדיל ממתח מתמשך, אם כי אף זאת בתנאי שהעובד הוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי שבין אותו אירוע חריג לבין הנזק הבריאותי שנגרם לו.

במקרים מסוימים ניתן להכיר גם בעובדי כוחות הביטחון וההצלה כנפגעי עבודה עקב אירועי מתח חריגים שאירעו במהלך עבודתם [ראו למשל: התפרצות סוכרת לאחר ביקורת מס הכנסה הוכרה כפגיעה בעבודה]. אמנם, עבודתם מאופיינת מטבעה כעבודה שלא פעם נעשית תחת תנאי לחץ ובמצבים שגורמים למתח נפשי. אולם, גם במהלך עבודה מסוג זה יכולים להתרחש אירועים שיוכרו כאירועים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כפי שאירע לכבאי בן 49 ששירת ברשות הכבאות במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014.

אותו כבאי שירת בתחנת כיבוי אש בעיר מסויימת בארץ שספגה ירי טילים מתמשך מרצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן.

במהלך המבצע, הוזעק הכבאי לטפל באירועים שונים של נפילת טילים תחת אש וחשש לחייו, דבר שהיה שונה משגרת עבודתו הכללית. למרבה המזל, ברוב האירועים הללו הטילים יורטו על ידי כיפת ברזל, אולם הוא גם נקרא לטפל בשני אירועים שבהם הטילים לא יורטו על ידי כיפת ברזל, אלא גרמו לפגיעות ישירות במבנים, ולנפגעי רסיסים וחרדה, וזאת בנסיבות שגרמו לו ללחץ נפשי מוגבר מהרגיל.

האירוע הראשון אירע ביולי 2014, ובמהלכו נקרא הכבאי לטפל בנפילת טיל בגן יבנה, שגרם להרס רב בבית כנסת, בית פרטי, וגן ילדים, שהיו ריקים אז למרבה המזל. אם לא די בכך, במקום גם אירעה דליפת גז ממיכלים שהיו במקום, באופן שסיכן מאד את הסביבה בשל החשש להתפוצצותם.

האירוע השני אירע כעבור חודש, באוגוסט 2014, ובמהלכו נקרא הכבאי לטפל באירוע נוסף של פגיעת טיל ישירה בבית כנסת, שכלל אף הוא פצועים ונפגעי חרדה. ואם לא די בכך, הנפילה אירעה בסמוך למקום הישיבה של בן אחייניתו, דבר שגרם לו לחרדה עצומה, אם כי בדיעבד התברר לו שהוא לא הגיע באותו יום לישיבה.

לאחר שני האירועים הללו החל הכבאי לחוש מתח ועייפות, וכעבור כ-3 חודשים, בנובמבר 2014, הוא אובחן כסובל ממחלת סכרת מסוג 2, תוך שהוא נזקק לטיפול תרופתי.

גדר המחלוקת: האם קיים קשר סיבתי בין אירועי נפילת הטילים למחלת הסכרת?

כעבור כשנה וחצי, ביוני 2016, הגיש הכבאי תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי להכרה בהתפרצות מחלת הסכרת כפגיעת עבודה, אולם הוא נדחה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה שלו, וכי המחלה התפתחה למעשה עקב תחלואתו הטבעית.

הכבאי לא ויתר והגיש תביעה כנגד המוסד בפני בית הדין לעבודה.

במהלך הדיון בתיק, הודיע המוסד לביטוח לאומי שהוא מכיר בכך ששני אירועי נפילת הטילים היו "אירועים חריגים" גם ביחס למאפייני העבודה בתקופת המבצע, קל וחומר ביחס למאפייני העבודה הכללית של הכבאי, וזאת מאחר שהוא נדרש לעבוד במקום ובזמן מסוכנים.

כתוצאה מכך המחלוקת שנותרה בין הצדדים עסקה בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירועים הללו להתפרצות מחלת הסכרת. כדי להכריע בנושא זה, מונתה מומחית מטעם בית הדין.

הסכרת התפרצה באופן שיוויוני בשל גורמי סיכון והאירועים החריגים

המומחית מטעם בית הדין קבעה בחוות דעתה שלכבאי היו מלכתחילה גורמי סיכון לסכרת, בגין השמנת יתר, עודף שומנים בדם, ואף טרום סכרת.

עם זאת, היא גם קבעה שהכבאי פעל באזור מסוכן, ואין ספק שעצם נוכחותו במקום זה, וחשיפתו למראות קשים מהווה מקור למתח ולחץ נפשי שעלולים להשפיע על מצבו הבריאותי, וכי להערכתה קיים קשר סיבתי בין שני האירועים החריגים להתפרצות המחלה, וזאת נוכח סמיכות הזמנים ביניהם.

לדבריה, הכבאי היה אמנם בסיכון לפיתוח סכרת, אולם מצב זה יכול להימשך ללא ביטוי קליני במשך הרבה שנים, ואלמלא שני האירועים החריגים הללו, הסכרת לא הייתה מתפתחת אצלו בכלל, או שהיא הייתה מתפתחת אצלו רק בשלב מאוחר יותר.

בסיכום חוות דעתה קבעה המומחית שהיא מעריכה שגורמי הסיכון והלחץ הנפשי השפיעו באותה מידה על התפתחות הסכרת אצל הכבאי.

הכבאי טען שהמומחית קבעה שהשפעת האירועים על התפרצות הסכרת היא בשיעור של 50%, ומאחר שלפי הפסיקה נדרשת השפעה בשיעור של 20% בלבד, אזי די בכך כדי להכיר בקשר הסיבתי שבין האירועים לבין התפרצות מחלת הסכרת אצלו.

המוסד לביטוח לאומי טען שיש לדחות את חוות דעתה של המומחית, מאחר שהיא התייחסה למתח המתמשך שנגרם לכבאי במהלך מבצע צוק איתן ולא למתח שנגרם לו בשני האירועים החריגים, כך שלא ניתן לטעון שהחשיפה שלו למתח אירעה דווקא במהלך האירועים הללו ולא במהלך כל המבצע.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

ניתן להכיר באירוע חריג של מתח גם במהלך מתח מתמשך

בית הדין החליט לאמץ את חוות הדעת של המומחית מטעמו, בקובעו שהיא הייתה מפורטת ומנומקת היטב.

בית הדין ציין שבפסיקה נקבע שככלל, מתח מתמשך בעבודה אינו מהווה "אירוע חריג", אולם ניתן להכיר בקיומו של אירוע חריג גם על רקע של מתח מתמשך, אם הוא היה כרוך בשיא חריג ויוצא דופן של מתח.

אמנם, המומחית לא התעלמה מהמתח המתמשך שחש הכבאי בכל תקופת מבצע איתן, אולם היא קבעה שקיים קשר סיבתי ישיר בין שני האירועים החריגים לבין התפרצות הסכרת אצלו, בשל סמיכות הזמנים ביניהם, מה גם שלפי הפסיקה ניתן להכיר בקשר סיבתי בין אירועים חריגים לבין החשת התרחשות הפגיעה, נוכח גורמי הסיכון של הכבאי.

בהתאם לאמור לעיל, קבע בית הדין שהתפרצות מחלת הסכרת בה לקה הכבאי אירעה עקב שני האירועים החריגים, ועל כן היא מהווה פגיעת עבודה. בנוסף נפסקו לכבאי הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

[ב"ל (ב"ש) 19812-08-17 י.א. נ' המוסד לביטוח לאומי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך