נהיגה ללא ביטוח חובה עשויה לזכות בפיצוי

מה קורה כאשר אדם נהג ברכב מנועי ללא ביטוח חובה והיה מעורב במקרה של תאונת דרכים? האם עשוי הנפגע לקבל פיצוי כספי עבור נזקיו? ואם כן – את מי תובע הנפגע בשל נזקיו? התשובות לשאלות בכתבה זו.

נהיגה ללא ביטוח

הנסיעה ברכב מטילה עלינו כבעלי רכבים אחריות רבה. כך בין היתר, אנו מחויבים על פי חוק כי לרכב שבבעלותנו תונפק פוליסת ביטוח חובה אשר תאפשר בקרות תאונת דרכים לפצות את הנפגעים בתאונה אשר שהו ברכב או מחוצה לו.

תביעות ביטוח רבות מוגשות בגין תאונות דרכים ומנוהלות בבתי המשפט השונים בארץ. תביעות ביטוח במהותן הן תביעות על בסיס קיומה של פוליסת ביטוח חובה לרכב הנפגע. שאלה היא – מהו המצב המשפטי שעה שנפגעי תאונת דרכים שהו ברכב שלא הוצא לו ביטוח חובה כחוק, האם הם זכאים לפיצוי וממי ?

ובכן, מדובר במצב משפטי סבוך שלא ניתן לענות עליו במסגרת מאמר קצר אחד.

הכלל: חובה לערוך ביטוח חובה

סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד") קובע שורה של סייגים, לפיהם לא יהיו זכאים נפגעים לפיצוי על החוק. בין היתר קובע הסעיף, כי נפגעים אשר נהגו ברכב אשר אין בו כיסוי ביטוח (ביטוח חובה), לא יהיו זכאים לפיצוי. אולם, סעיף 12 לחוק קובע, כי נפגעים ברכב אשר לא היה בו מבוטח בפוליסת ביטוח חובה, יהיו זכאים לפיצוי מאת "קרנית" (קרן לפיצוי נפגעים במקרים ספציפיים עליהם פורט במסגרת כתבתנו "מי אחראי לפיצוי"). פסיקת בתי המשפט, פירשה את סעיף 12 הנ"ל, באופן שאדם הנוהג ברכב ללא פוליסת ביטוח חובה לא יוכל לתבוע את קרנית, אך הנוסעים ברכב כן יוכלו לתבוע את קרנית.

בכל הנוגע לנהג הרכב, אשר לא דאג להנפקת ביטוח חובה לרכבו, זה אינו רשאי להגיש תביעת ביטוח על פי חוק הפלת"ד. בפסיקת בתי המשפט של תביעות ביטוח המתנהלות בנושא זה נקבע, כי נהג זה אמנם מנוע מלהגיש תביעה למבטחת בפוליסת ביטוח חובה או לקרנית, אך פתוחה בפני הנפגע הדרך להגיש תביעת נזיקין בדרך המסורתית כלפי הרכב הפוגע, שלא על פי חוק הפלת"ד.

מצד אחד, בתביעת נזיקין רגילה יוכל הנהג הנפגע לדרוש פיצויים בסכום גבוה יותר מסכום הפיצויים המקסימלי שהיה עשוי לקבל בתביעה מכוח חוק הפלת"ד, שכן בחוק זה נקבעה תקרה המגבילה את סכום הפיצוי. מצד שני, על מנת לזכות בפיצויים במסגרת תביעת נזיקין רגילה, יצטרך הנהג להוכיח כי עומדת לזכותו עילת תביעה נזיקית, כגון עוולת הרשלנות, ולמעשה, יהיה עליו להוכיח כי הנתבע אחראי לתאונה. כמובן, לא בכל מקרה יתאפשר לנהג הנפגע להוכיח את עילת התביעה, ועל כן הוא עשוי למצוא עצמו ללא פיצוי כלל.

יאמר, כי גם אם יוכח שהתאונה נגרמה בשל רשלנות רכב אחר, לא יקבל הנהג שלא הנפיק פוליסת ביטוח חובה, פיצוי הגבוה מזה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (למרות שהפיצוי על פי פקודת הנזיקין יכול להיות גבוה יותר). הלכה זו הינה ברורה, שכן אין ברצון המחוקק להעניק לנהג אשר לא ערך ביטוח חובה, פיצוי גבוה יותר מזה אשר לא ערך ביטוח חובה אך נפגע כתוצאה מרשלנותו של נהג אחר.

כך או כך, ברור, כי חובה לערוך ביטוח חובה לרכב, וזאת על מנת למנוע מצבים בהם ביום צרה לא תוכלו לקבל פיצוי בגין נזקיכם. לא בכדי חובת הנפקת פוליסת ביטוח חובה קבועה בחוק, וגם בתי המשפט, בעקבות המחוקק, אינם מתייחסים בסלחנות למי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה, או התיר לאחר לעשות זאת, אף אם הנהג עצמו נפגע בתאונה.

החריג לכלל: אשמו של צד שלישי עשוי לזכות בפיצוי

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה לפי חוק הפלת"ד, ממחיש את גישת בתי המשפט בסוגיה זו [תא (ת"א) 39987-01-16], לפיה בהיעדר כיסוי ביטוחי והוכחת אשם של צד שלישי, עשוי הנפגע למצוא עצמו ללא פיצוי בגין נזקיו.

התובע בתיק היה נהג שנפגע בעת נסיעה כתוצאה מהתהפכות רכבו, ולא הייתה מחלוקת כי בעת התאונה לא היה ביטוח חובה לרכב. עם זאת, התובע טען שהוא בכל זאת זכאי לפיצויים מ"קרנית" לאור חריג המופיע בסעיף 7א לחוק הפלת"ד, הקובע, כי לא תישלל הזכאות לפיצויים של נהג רכב, כל עוד קיבל היתר לנהוג ברכב מבעליו, כל עוד לא ידע שהרכב אינו מכוסה בביטוח חובה וכל עוד לא היה סביר שיהיה מודע לכך.

ראשית, טען התובע, שהוא עצמו אינו בעל הרכב, על אף שהרכב רשום על שמו, שכן מכר את הרכב לאדם אחר, אך לא העביר את הבעלות על שם אותו אדם בשל עיקולים שהוטלו נגדו. שנית, טען, כי בעת התאונה סבר שהרכב מבוטח בביטוח חובה, שכן הבעלים החדש של הרכב, שביקש ממנו לשמור על הרכב לתקופה מסוימת, מסר לו העתק תעודת ביטוח של הרכב, שרק בדיעבד הסתברה כמזויפת.

לאחר שבחן את מכלול הראיות והעדויות, קבע בית המשפט כי התובע לא הצליח להוכיח שמכר את הרכב לאחר ושאינו בעל הרכב, וכי גם שני התנאים המצטברים הנוספים הנדרשים לצורך החלת החריג בסעיף 7א' אינם מתקיימים במקרה זה. זאת משום שגרסאות התובע הן לעניין הבעלות והן לעניין חוסר המודעות להיעדר ביטוח חובה אינן מעוררות אמון, ומשום שממילא לא הוכיח כי אי-מודעות להיעדר ביטוח הינה סבירה בנסיבות העניין.

נוכח זאת, ועל אף שנפגע פגיעות גוף קשות בתאונה, נזקף לחובת הנהג העדר הכיסוי הביטוחי לרכב ונדחתה תביעתו לפיצויים בתאונה. נוסף על כך הוטל עליו לשלם ל"קרנית" הוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח.

מדוגמה זו ניתן ללמוד על הסיכון הרב הטמון בוויתור על עריכת ביטוח חובה לרכב, אך גם כי במקרים מסוימים וחריגים, נהג ברכב ללא ביטוח חובה יוכל בכל זאת יקבל פיצויים מכוח חוק הפלת"ד. על כן, בכל מקרה של תאונה בה לא נערכה פוליסת ביטוח חובה, אנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אצל עורך דין הבקי בניהול תיקי תאונות דרכים.