נפגעת תאונה תפוצה, אך "קרנית" תוכל לדרוש החזר מבעלה

בית המשפט קבע כי "קרנית" אחראית לפצות אישה שנסעה ברכב ללא כיסוי ביטוחי, אך זכאית לדרוש שיפוי מבעלה שנהג ברכב ביודעו שהרכב אינו מבוטח.

תאונה ללא ביטוח

לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד), מי שאחראי לפצות נוסע רכב שנפגע בתאונת דרכים הוא חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את נהג הרכב שבו נסע הנפגע. אם אין לנהג כיסוי ביטוחי, זכאי הנוסע לפיצוי מ"קרנית", קרן שנועדה לפצות נפגעי תאונות דרכים שחסומה בפניהם האפשרות לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הנהג.

אך מה אם נוסעת נפגעה בתאונת דרכים במהלך נסיעה ברכב ללא כיסוי ביטוחי, שבו נהג בעלה?  סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בנצרת, לאחר שאישה תבעה פיצוי מ"קרנית", בעקבות פציעתה בתאונת דרכים, בעת שנסעה ברכב ללא כיסוי ביטוחי בעוד בעלה נוהג ברכב. קרנית טענה כי יש לראות בתובעת בעלים או מחזיקה במשותף של הרכב ולכן היא אינה זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, אך בית המשפט דחה טענה זו וחייב את קרנית לפצות את התובעת. מנגד, קבע כי קרנית זכאית לשיפוי (החזר) מבעלה של התובעת, מאחר שנהג ברכב בידיעה שאין לרכב כיסוי ביטוחי.

התובעת אינה אלא אשתו של המחזיק ברכב

הרכב המעורב בתאונה נשוא המקרה הנדון היה רשום על שם חמותה של התובעת, ואילו בעלה של התובעת ואחיו נהגו להשתמש ברכב במשותף. "קרנית" טענה כי על אף שהרכב היה רשום על שם החמות בלבד, בפועל נקנה הרכב במשותף ע"י כל בני המשפחה ויש לראות הן בתובעת והן בבעלה כבעלים או מחזיקים של הרכב. לפיכך, חל על התובעת סעיף 7(6) לחוק הפלת"ד, הקובע כי לבעלים או מחזיק של רכב שהתיר לאחר לנהוג בו, כשלרכב אין כיסוי ביטוחי, אינו זכאי לפיצוי לפי חוק זה.

כדי להכריע בעניין זה בחן בית המשפט את העדויות שנשמעו בפניו וקבע כי לא שוכנע שהתובעת אכן הייתה מבעלי הרכב או מחזיקה במשותף בו,  וכי לכל היותר יש לראות אותה כ"אשתו של המחזיק ברכב". בפסק הדין צוין, כי לא הוכח שבעלה של התובעת השתתף במימון הרכב, וכן כי לתובעת אין רישיון נהיגה והיא "אינה יודעת על ענייני רכבים" ו"אינה מתערבת בענייני המשפחה של בעלה". כמו כן, קבע בית המשפט, על אף שלא נדרש להכריע בנקודה זו, כי לא שוכנע גם שהתובעת ידעה או הייתה צריכה לדעת כי הרכב אינו מבוטח כמתחייב בחוק.

אי לכך, נדחתה הטענה כי התובעת נכנסת בגדר רשימת הנפגעים שאינם זכאים לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, והוטל על קרנית לפצותה בסכום של 106 אלף ש"ח בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

לקרנית זכות לשיפוי מהבעל, האח והאם

כאמור, קביעתו של בית המשפט בדבר חבותה של קרנית כלפי התובעת התייחסה רק לאחת משתי מחלוקות שהתעוררו בתיק. המחלוקת השנייה נגעה לזכותה של קרנית לקבל שיפוי מצד ג' בגין הפיצויים שהיא נדרשת לשלם לתובעת.

קרנית טענה כי היא זכאית לשיפוי מבעלה של התובעת, מאחיו ומאימם גם יחד, נוכח הוראת סעיף 9 לחוק הפלת"ד, לפיה יש לה זכות לשיפוי ממי שנהג ברכב המעורב בתאונה ביודעו שאין לרכב ביטוח, וכן מבעל רכב כזה שהתיר לאחר להשתמש ברכב ללא כיסוי ביטוחי. בתגובה, התכחשו האח והאם לאחריותם לשיפוי ואילו הבעל טען כי בעת שנהג ברכב, לא ידע כי הרכב אינו מכוסה בביטוח חובה.

בנקודה זו הכריע בית המשפט לטובת קרנית וקבע כי עולה מהעדויות, כי גם הבעל, גם האח וגם האם ידעו על כך שהרכב אינו מבוטח, ולכן שלושתם חייבים בשיפוי כלפי קרנית. כך למשל, ציין הבעל בעדותו כי "לא היה כסף לעשות ביטוח", ואילו אחיו העיד כי לא היה לו  כסף לביטוח וכי התכוון לרכוש ביטוח בהמשך. כמו כן, האם הודתה בעדותה כי בנה, בעלה של התובעת, שאל אותה מדוע לא עשתה ביטוח ואף העלתה טענה כי אסרה עליו לנהוג ברכב, כיוון שאינו מבוטח. טענה נוספת זו נדחתה אף היא ע"י בית המשפט, שקבע כי הבן הסיע את אימו ואביו ברכב פעמים רבות וכי המפתחות לרכב הושארו בבית האם גלויים לעין כל.

עוד קבע בית המשפט כי לצד האם הרשומה כבעלת הרכב, האח היה "הבעלים האמיתי" של הרכב או לפחות הבעלים במשותף, שכן הוא זה שניהל את המשא ומתן לרכישת הרכב ומימן יותר ממחציתו וכן נהג להסיע ברכב את הוריו. לפיכך, יש לראות את האם והאח כבעלים שהתירו את השימוש ברכב ביודעם שאין לו כיסוי ביטוחי ואילו את הבעל יש לראות כמי שנהג ברכב ביודעו שאין לו ביטוח. נוכח זאת זכאית קרנית לשיפוי מכל השלושה גם יחד.

[ת"א 30314-03-14 אבו אחמד ואח' נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח']