הגורמים המרכזיים לתאונות עבודה

תאונת עובד

הסיבות המרכזיות להתרחשות של תאונות עבודה

את החלק הארי מתוך שעות היממה, אנו "מבלים" במקום העבודה. לעשר השעות (בממוצע) שאנו נמצאים במקום העבודה, יש לא מעט השלכות, אחת מהן היא הגברת הסיכוי להתרחשות תאונת עבודה. מהי תאונת עבודה? מדובר בתאונה שהתרחשה תוך כדי העבודה ואף בדרכו של העובד אל מקום העבודה. הבסיס להוכחת תאונת העבודה הוא הקשר הישיר בין תאונת העבודה לבין תנאי העבודה. לדוגמא, עובד אשר קיבל שבץ מוחי במהלך יום עבודתו, אם להתרחשות השבץ לא היה כל קשר לתנאי העבודה, מקרה זה ככל הנראה, לא יוגדר כתאונת עבודה. מהם גורמי תאונות העבודה הנפוצים ביותר? מהי מחלת מקצוע? ומהם הצעדים שעליכם לנקוט אם חלילה נפצעתם במהלך העבודה? כל התשובות במאמר שלפניכם. בכל עת, באפשרותכם לדון בשאלתכם בפורום עם עו"ד העוסק בתחום תאונות עבודה.

מהם גורמי תאונות העבודה הנפוצים ביותר?

יש לא מעט גורמי תאונות עבודה וכמובן שהם משתנים בהתאם לתחום העיסוק. לרוב, תאונות העבודה מתרחשות במסגרת העבודה הפיסית. בתחום זה ניתן למצוא מגוון עיסוקים כגון: בניין, גינון, נגרות, עבודה במפעלים וכו'. הסיכונים העיקריים בעבודה הפיסית מתחלקים אף הם לשלושה תתי תחומים:

  • תפעול מכני נכון – עבודות פיסיות כגון עבודה בבניין למשל מצריכות תפעול במכשירים מכנים כבדים כגון מנוף הרמה, מלגזה וכו'. כלים אלה, בשל מורכבותם ורף הסיכון הגבוה, מצריכים הבנה ומיומנות. אי תפעול מכני נכון עלול לגרום בקלות לתאונת עבודה חמורה למפעיל או לסובביו דוגמת נפילה מגובה רב.
  • כשל מכני – כשל מכני באחד או יותר מן המכשירים עלול לגרום לפציעות חמורות ואף למוות. כשל מכני עלול להוביל לפיצוץ עז, התלקחות מהירה אשר מובילה לכוויות חמורות, קטיעת איברים כאשר החומרה מתגברת עוד יותר במידה והכשל המכני מתרחש תוך כדי עבודה מעל פני הקרקע.
  • סביבת עבודה שאינה בטיחותית – סביבת עבודה שאינה בטיחותית יכולה להיות אתר בנייה רווי מכשולים וגורמי סיכון כגון כבלי חשמל חשופים, בורות פתוחים, דליפות מים מצינורות, עמודי ברזל ועוד.

מהי מחלת מקצוע?

תאונות עבודה אינן מתרחשות אך רק במסגרת עבודה פיסית, ישנם לא מעט מקצועות אשר טומנים בחובם סיכון. מחלת מקצוע היא מחלה בה לוקה אדם בשל תנאי עבודתו. למשל לבורנטית אשר עוסקת במסגרת עבודה בכימיקליים שונים, עלולה לקבל הרעלה אשר עלולה להוביל, בסופו של יום, לאסטמה חריפה, דלקות עור ואף סרטן. גם ירידה בשמיעה, ע"פ הפסיקה, מוגדרת כמחלת מקצוע. אדם אשר נחשף לרעשים בדרגות שונות במסגרת עבודתו, כגון מזכירה במפעל לניסור עצים, אשר חוותה ירידה בשמיעה, יכולה להגיש תביעת לביטוח לאומי. רשימת מחלות המקצוע מתעדכנות באופן תדיר, למשל את תסמונת התעלה הקרפלית אשר החלה "תודות" לשימוש המאסיבי במחשב וגורמת לכאבים בשורש כף היד, לא היה ניתן למצוא במסגרת הרשימה לפני שני עשורים.

דרכי התמודדות

במידה ונפגעתם במהלך העבודה, בדרך אליה ואף בדרך חזרה מן העבודה או שמא חליתם כתוצאה ממשלח ידכם, להלן סדר הפעולות שמומלץ לבצע:

  • פנייה לקבלת טיפול רפואי – אם חלילה נפצעתם במהלך העבודה הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא כמובן לפנות לטיפול רפואי. במהלך הבדיקה עליכם לתאר במדויק ככל האפשר את השתלשלות האירועים וכמובן את רמת הכאבים שאתם חשים. דאגו לקבל העתקים מכל המסמכים הרפואיים כולל צילומי רנטגן וכו' על מנת שישמשו כראייה בעתיד. לאחר מכן, דאגו להעביר למעסיקכם טופס הודעה על תאונת עבודה (ניתן להוריד את הטופס מהאתר של ביטוח לאומי).
  • פנייה לעורך דין – שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום היא הכרחית לצורך מיצוי זכויותיכם וקבלת מקסימום הפיצויים להם אתם זכאים. ולכן, מיד לאחר הבירור הרפואי עליכם ליצור קשר מידי עם עו"ד הבקי בתאונות עבודה ומחלות מקצוע. עסקינן בתחום סבוך המצריך ניסיון מקצועי רב והכרת הגופים העוסקים בדבר. עו"ד מנוסה ידאג לערוך עבורכם את המאבק מול ביטוח לאומי, מול חברות הביטוח, והמעסיק, אשר במרבית המקרים, בוודאי יטען לרשלנותו המוחלטת של העובד על מנת לצמצם את חלקו בסכום הפיצויים. מכאן, שעל מנת למקסם את סיכויי התביעה וקבלת הפיצויים, על כל נפגע תאונת עבודה או מחלת מקצוע לשכור את שירותיו של עורך דין הבקי בתחום. ליווי משפטי נכון, יבטיח שלא תקופחו אל מול הגופים השונים ותקבלו את מקסימום זכויותיכם על פי חוק.