פיצויים תאונת עבודה

נפגע תאונת עבודה אשר אירעה בשל מעשה או מחדל של המעביד רשאי להגיש תביעה הן למוסד לביטוח לאומי והן כנגד המעביד. יחד עם זאת, הנפגע אינו יכול לקבל פיצוי כפול וקיימת משמעות להגשה של תביעה כפולה. על משמעות זו, עיינו בכתבה המלאה.

פגיעה במסגרת העבודה

בכתבות קודמות הרחבנו אודות חשיבות ההכרה של נפגע תאונת עבודה בביטוח לאומי והתנאים להכרתו ככזה בסוגי הפגיעה השונים, כגון: תאונת עבודה עקב מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.

בכתבה זו נסביר בקצרה אודות ההשלכות של קבלת פיצויים תאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל פסיקת הפיצויים של תביעות נזיקין שעניינן נזקי גוף.

כזכור, פיצויים ניתנים לנפגע לאחר קבלת ההכרה בו כנפגע עבודה במסגרת הביטוח הלאומי. הלה יהא זכאי לקבלת הפיצויים אם בשלב הראשון כדמי פגיעה, ואם בשלב השני כקצבה חודשית או כמענק חד פעמי. להרחבה בנושא חישוב פיצויים עקב פגיעה בעבודה (ביטוח לאומי), ראו הכתבה "פיצויים ביטוח לאומי" אשר פורסמה באתר. לאחר קבלת הפיצויים, עולה שאלת זכאותו של הניזוק לקבלת פיצוי במסגרת תביעת נזיקין אל מול המזיק, אם הוא המעביד ואם הוא מזיק אחר. ככלל, על פי החוק, הניזוק יהא זכאי לפיצוי אחד כולל בגין הנזקים שנגרמו לו ולא יוכל לקבל עבור נזקיו פיצוי ממספר גורמים. וביישום הכלל: נפגע תאונת עבודה המקבל פיצויים תאונת עבודה על ידי הביטוח לאומי לא יוכל לקבל פיצויים נוספים מגורמים שונים, אשר בסה"כ ביחד עם הפיצוי שקיבל על ידי הביטוח הלאומי יעלו על שיעור הנזק שנגרם לו בפועל הרעיון העומד בבסיס עקרון על זה בדיני הנזיקין, הוא להשיב את הנפגע למצבו ערב התאונה, ככל שניתן.

לצורך המחשת העיקרון, נאמר כי ראובן נפגע במסגרת עבודתו בשל רשלנות המעביד. ראובן במצב זה זכאי לקבלת פיצויים תאונת עבודה מידי הביטוח הלאומי, אך במקביל רשאי ראובן לתבוע את מעבידו בגין רשלנותו ועשוי לקבל פיצויים בהתאם לדיני הנזיקין. אם לצורך העניין, במסגרת תביעת נזיקין נקבע כי סך הנזקים שנגרמו לראובן עקב התאונה הינם בשווי  1,000 ?, אולם ראובן קיבל על ידי הביטוח הלאומי פיצויים בסך של 300 ?, הרי שראובן יקבל במסגרת תביעתו הנזיקית את 1,000 השקלים בקיזוז הסכום שקיבל על ידי הביטוח הלאומי (300 ?), כלומר ? 700 ?. כך לא ייווצר מצב שראובן מקבל עבור נזקיו פיצוי ממספר גורמים.

יש לציין כי הכלל אינו חל על ביטוחים פרטיים שרכש ראובן (ככל ואינם מתנים קיזוז של תשלומי ביטוח לאומי או גופים אחרים).  על אף האמור לעיל, לעיתים גם כאשר תביעת נזיקין "נבלעת" בפיצוי שקיבל הנפגע על ידי הביטוח הלאומי, היינו נמוכה משיעור הפיצויים בתאונת העבודה, עשוי הנפגע להיות זכאי לפיצוי נוסף במסגרת תביעת נזיקין. מצב זה מתקיים כאשר תביעת הנזיקין היא נגד צד שלישי שהתרשל שאינו המעביד. במצב כזה, גם אם התביעה "נבלעת" בשל סכום הפיצויים שקיבל הניזוק על ידי הביטוח הלאומי, יהא זכאי  לכ-25% מסך הנזק, פיצוי בו יישא המזיק שאינו המעביד כאמור. לעומת זאת, כאשר תביעת הנזיקין נגד המעביד "נבלעת" בשל גובה פיצויים תאונת העבודה, לא יקבל הניזוק פיצוי נוסף. כפי שניתן לראות, זכויות נפגעי תאונות עבודה במסגרת ניהול תביעות נזיקין הינן בעלות השפעה מכרעת על הפיצוי לו יזכה הניזוק בסופו של יום. לפיכך, על מנת לבחון באופן מקצועי את זכאותכם לקבלת פיצויים תאונת עבודה ולקבלת פיצוי בנזיקין, יש לפנות לעורך דין הבקיא בתחום אשר יוכל ללוות אתכם בכל ההליך המשפטי.

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין נזיקין והערכת סיכויי התביעה, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת קשר המופיע באתר. ייעוץ וליווי משפטי מוקדם עשוי לשפר את מצבכם המשפטי.

נדגיש כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

תגובות

1 תגובות

  • 12 באוגוסט 2017 בשעה 10:36

    איך מחשבים בתאונת עבודה וביטוח לאומי מול הביטוח של חוות מעבידים הרי מקזזים ביניהם