תגובה לתשובה לתגובה? היכן עוצרים?

באתר זה מידע משפטי רב אודות הליכים של תביעה ייצוגית, לרבות מאגר פסקי דין. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי של עורך דין תביעה ייצוגית.

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הינה בעיקרה בקשה בכתב כמו כל בקשה אחרת המוגשת לבית המשפט. כלומר, גם בבקשה לאישור תביעה ייצוגית יש זכות תגובה למשיב תוך 20 יום כלשון החוק, ולאחר מכן יכול המבקש להגיש תשובה לתגובה בתוך 10 ימים.
הואיל ובקשה לאישור תביעה ייצוגית אינה בקשה "רגילה" מבחינת המהות, אפשר חוק התובענות הייצוגיות לשר המשפטים סמכות להתקין תקנות שונות הנוגעות לעצם הגשת הבקשה.
כמו כן, העניק החוק לשר סמכויות להתקין תקנות כלליות אחרות הנוגעות ליישום החוק.
למרות זאת, טרם הותקנו תקנות הנוגעות למועדים, ומשכך בקשה לאישור תביעה ייצוגית מוגשת ככל בקשה רגילה, אולם מכיוון שרוב הבקשות לאישור תביעה ייצוגית עניינן בנושאים הדורשים בירור נרחב על ידי המשיב, נוצרה פרקטיקה לפיה ניתנת למשיב אורכה לצורך הגשת תגובתו וכך גם לעניין תשובת המבקש.
אך זאת לעניין המועדים. האם ה"פרקטיקה" השונה צריכה להביא למצב בו למשיב קמה זכות להגיש תגובה לתשובת המבקש לתגובתו ? על כך דן בית המשפט העליון בפסק דין שניתן ביום 11.1.2010.
באותו מקרה הגיש המבקש במסגרת תשובתו לתגובה חוות דעת רפואית. המשיב הגיש בקשה למחיקת טענות ובין היתר למחיקת חוות הדעת הרפואית. בית המשפט המחוזי מחק מקצת מהטענות בקביעה שאלו טענות חדשות שלא נטענו בבקשה. אך בכל הנוגע לחוות הדעת הרפואית, לא ראה לנכון בית המשפט המחוזי למחוקה. בכל הנוגע לטענת המשיב כי לחילופין, יש לאפשר לו להגיש תגובה לתשובה, זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.
המשיב ערער לבית המשפט העליון אשר דחה את הערעור בכל הנוגע למחיקת הסעיפים, אך קיבל אותו בכל הנוגע לזכותו של המשיב להגיש תגובה לתשובה.
למעשה בית המשפט העליון אפשר למשיב להגיש תגובה לתשובת המבקש, זכות דיונית שאינה קיימת בבקשות בכתב. בית המשפט העליון נימק זאת באופיו הייחודי של הליך הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
מצד אחד, החלטת בית המשפט העליון גורמת לצדק לפיו למשיב ניתנת אפשרות להגיב על חוות דעת שהוגשה רק בתשובת המבקש ולא עם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. מאידך, היכן הגבול ? האם כעת יוכל להגיש המבקש בקשה לאפשר לו להגיש תשובה לתגובה לתשובה ? אנו סבורים, כי בכך שהעניק הדין למבקש ו/או לתובע את זכות "המילה האחרונה" בהגשת כתב תשובה, אין להפוך את קביעת הדין ולהתיר דווקא לנתבעים ולמשיבים להיות האחרונים שאומרים דברם.
ניתן היה לאפשר למשיב להגיב לחוות הדעת עצמה בלבד, מבלי לאפשר לו להגיש תגובה פורמאלית, ובכך להביא אולי למצב הוגן יותר.
בכל מקרה, החלטה זו של בית המשפט העליון מעידה על כמה הליך הבקשה לאישור תביעה ייצוגית אינו דומה להליך רגיל של בקשה בכתב. הליך אישור תביעה ייצוגית, דורש לעיתים החלטות שאינן עומדות בהלימה עם הדין בדבר בקשות בכתב, וכל זאת תוך האמירה התמידית בדבר "אופיו המיוחד" של ההליך לאישור תביעה ייצוגית.
ייתכן ואם שר המשפטים יתקין תקנות ברורות כפי הסמכות שהקנה לו החוק, ניתן יהיה להגיע לוודאות דיונית גם בתחום הבקשות לאישור תביעה ייצוגית.
להערות, תגובות או ייעוץ משפטי אודות תביעה ייצוגית באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.