תביעות רשלנות רפואית – אי איבחון מחלת פנילקטונוריה בכלל או זמן המתאים עשויה להקים לחולה עילה להגשת תביעה.
פנילקטונוריה הינה מחלה תורשתית, המועברת מהורה לצאצאו ללא כל קשר למין הצאצא או ההורה, כאשר הלוקים במחלה יירשו אותה משני ההורים יחד (תסמינים אלו מאפיינים מחלות תורשתיות המכונות אוטוזומאליות רצסיביות). הפנילקטונוריה נגרמת כתוצאה מגן פגום, אשר מוביל להיעדרותו של אינזים בגופו של נושא המחלה. היעדר טיפול בפנילקטונוריה עלול להוביל לאוטיזם, אפלפסיה ו/או פיגור שכלי.
מרבית תביעות רשלנות רפואית המוגשות לבית המשפט עוסקות באיבחון לקוי של המחלה התורשתית בניזוק, עוד כשהיה עובר בריחמה של אימו.
כך, ביום 1.9.2008 קיבל בית המשפט המחוזי תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי הקטינה הניזוקה ושני הוריה, בעקבות אי איבחון המחלה הגנטית בגופה של הקטינה.
על פי כתב התביעה עולה כי כבר בשלבים המוקדמים של ההריון, פנתה אימה של הקטינה למומחה בייעוץ גנטי, על מנת שיבצע בה בדיקות מתאימות ויעשה הכל בכדי למנוע לידת תינוק הנושא מחלה גנטית. יש לציין כי פנייתה של התובעת לייעוץ האמור נעשתה משום שהיא עצמה נשאה בגופה מחלה תורשתית קשה.
לאחר שערך באישה את כל הבדיקות הרלוונטיות וניתח את ממצאיהן, הסביר הרופא להורים כי התינוקת המצוייה ברחם אמנם תשא את המחלה הגנטית אך לא תחלה בה. דע עקא, עשר שנים לאחר לידתה של הקטינה היא אובחנה כמי שסובלת מהמחלה, אשר גרמה לה לנכות קשה, לאי שליטה על הסוגרים ולפיגור שכלי חמור.
התובעים טענו בפני בית המשפט כי היועץ הגנטי הפר את חובת הזהירות כלפי ההורים, היות ולא דאג לבסס את המסקנות אליהן הגיע, כאמור לעיל. זאת ועוד, יש לראות בטיפול שהעניק רשלנות רפואית משום שלאור ממצאי הבדיקות היה עליו לצפות כי הקטינה תחלה במחלה ולא תהא רק נשאית, כפי שסבר. לסיכום טוענים התובעים כי לאור מצבה הקשה של הקטינה הרי שטוב מותה מחייה, אולם רשלנותו של הרופא כפתה על התובעים חיים מלווים בסבל וכאב רב.
הנתבעים טענו כי לא צריך לייחס לרופא רשלנות רפואית רק בגלל התוצאות הקשות של מקרה דנן, אשר אין בהן כדי להעיד על התרשלות מצידו. לדידם, נקט הרופא בזהירות המירבית ופעל בדרך סבירה ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין. זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי התנהגות ההורים עולה כדי אשם תורם המנתק כל קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מצידו של הרופא לבין מחלת הניזוקה, זאת משום שלא מילאו אחר הוראותיו המפורשות של היועץ הגנטי.
בית המשפט מקבל את תביעת התובעים וקובע כי נסיבות המקרה חייבו את הרופא לערוך באישה בדיקות נוספות, על מנת לוודא באופן מוחלט כי התינוקת תיוולד כשהיא נשאית המחלה בלבד. זאת ועוד, גם אם מדובר בסיכון שהתממשותו הינה נדירה, אין הדבר אומר שלא היה ניתן לצפותו מראש. על פי בית המשפט, מבדיקת נסיבותיה המיוחדות של האם וממצאי הבדיקות קמה חזקה לפיה היה הרופא צריך לצפות כי התינוקת עלולה לחלות במחלה, כך שאי ציפייתו והמסקנות שהסיק לאור זאת, עולות כדי רשלנות רפואית באיבחון הגנטי שניתן לתובעים.
לאור מסקנותיו האמורות מעמיד בית המשפט את הפיצוי לו זכאים התובעים על הסך של כשנים עשר מיליון שקלים.
(ת"א 1204/02)
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
