איחור באבחון פריצת דיסק

איחור באבחון פריצת דיסק הוביל לתביעת רשלנות רפואית במסגרת נפסקו כ 2 מילון שקלים. סקירתו של עו"ד רפאל אלמוג.

טיפולים רפואיים מתחילים לעתים בהליך פשוט, אך תוך כדי עשויים להתעורר סיבוכים לא צפויים שמשנים את המציאות של המטופל מהקצה אל הקצה. פעמים לאחר פנייה לערכאות שיפוטיות בתביעת רשלנות רפואית עשוי בית המשפט לדחות את טענות החולה, אך אין זה סוף פסוק. לתובע, כמו גם לצד שכנגד, שמורה הזכות להגיש ערעור על ההחלטה הזו ובית המשפט בערכאה גבוהה יותר עשוי להפוך את ההחלטה לגמרי.

שאלו את המומחים – פורום רשלנות רפואית

כיצד מתגלגל טיפול אורתופדי, ברגליים שנראה על פניו פשוט, לשיתוק חלקי? האם הרופאים התרשלו? עיינו בסקירתו של עו"ד רפאל אלמוג  – נסיבות המקרה:

תביעה: הניתוח בוצע במועד מאוחר

חנן (שם בדוי) הרגיש כאבים חזקים ברגליים והופנה לביצוע בדיקות אצל אורתופד. לאחר שבוצעו צילומי רנטגן ולא נמצא דבר, יצא חנן לטיול, אך במהלכו חש שוב כאבים. בהמלצת רופא, הפסיק את הטיול וחזר לביתו.

שלושה ימים מאוחר יותר כאשר הכאבים המשיכו, פנה חנן לפרופ' הילל (שם בדוי), אשר עשה לו מספר בדיקות שלא הצביעו על בעיות נוירולוגיות. על כן הופנה לטיפול במרפאת קופת החולים, שם קיבל טיפול לשחרור הלחץ על העצב, אך למרות זאת הכאבים לא פסקו. בפעם הבאה שהגיע לרופא היה כבר בכיסא גלגלים, שכן לא היה מסוגל יותר לעמוד על רגליו. הרופא גיבס את חנן מבלי לבדוק אותו ומאותו יום ואילך חנן נשאר צמוד למיטתו בעודו סובל מכאבים חזקים מבלי יכולת לזוז. כאשר פנה אל הרופא בטענה כי אין לו תחושה ברגליים כמו גם יציאות מפי הטבעת קיבל תשובה כי אין לו מה להתפנק. הרופא אף לא טרח להגיע לבדקו.

כאשר כל זאת לא עזר חנן הגיע במצב קשה למרפאה, שם נקבע כי עליו לעבור ניתוח דחוף בעמוד השדרה בבית החולים. למרבה הצער המועד לביצוע הניתוח היה כבר מאוחר מידי, שכן נוצרה התפרצות של דיסק ונגרם לו נזק שהינו בלתי ניתן לתיקון, אשר הוביל לפגיעה חמורה ולשיתוק גפיים התחתונות.

ההליכים: מהמחוזי ועד לעליון

בית המשפט המחוזי אשר קיבל לידיו תביעת רשלנות רפואית זו דן בטענות הצדדים וקבע כי למרות התוצאה הטרגית עבור המטופל הרי לא ניתן לומר כי הרופאים התרשלו בטיפול שניתן. שכן, לא הייתה אפשרות לרופא לצפות מראש כי תתרחש התפרצות של דיסק וכי עד להתרחשות זאת הרופא פעל בהתאם לנהלים ולמדיניות הרפואית המקובלת. בנוסף, ניתוח של עמוד שדרה נחשב לאחד הניתוחים המסוכנים שישנם ולרוב מנסים להימנע מלבצעו, אך במקרה זה לא הייתה כל אלטרנטיבה רפואית מתאימה אחרת ועל כן לא נפסקו לחנן פיצויים על הנזק שנגרם לו.

חנן מחליט להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי? כיצד פסק בית המשפט העליון?

הערעור שהוגש לבית המשפט העליון בתביעת רשלנות רפואית זו היה בטענה כי הרופא התרשל בטיפול שניתן לחנן ובכך הוביל לשיתוק ולנזק שנגרם לו.

בית המשפט העליון דן בטענות הצדדים וקבע כי הייתה רשלנות רפואית מצד הרופא ולאו דווקא בהחלטה על הניתוח או תוצאותיו, אלא בכל ההליך הטיפולי עד לשלב בו היה צורך בניתוח. שכן, הרופא לא הגיב לתלונות של חנן בצורה רצינית. כמו כן לא מיהר לגשת ולבדוק אותו, למרות דרישותיו החוזרות ונשנות ובעצם כך גילה התעלמות מהצרכים של המטופל. יתכן כי אם היה מקשיב לתלונות ולבעיות שהציג, הרי יתכן והיה יכול למנוע את המצב אליו הגיע חנן בסופו של התהליך.

על כן נפסק כי חנן יקבל פיצוי בעבור הנזק כמו גם החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 2 מיליון ש"ח.

ע"א 58/82