עד כמה שהדבר מחריד ומפחיד, סוגיות רבות מתעוררות ממקרים עצובים וקשים אלה, כגון האם ניתן להגיש כנגד מוהל תביעה על אף שאינו רופא ? כיצד ניתן במקרים אלה לתבוע פיצוי ? על סוגיות אלה וסוגיות נוספות, עיינו בכתבה הבאה.
רשלנות רפואית של מוהל או רופא בברית
כל אמא לבן שזה עתה נולד מכירה את זה ? החרדה, החששות, ההתלבטויות. שמונה ימים אחרי הלידה וכבר התינוק צריך להתמודד עם הליך כירורגי שבעיני הורים רבים הינו ברוטאלי ומיותר. אלא שגם בעידן המודרני, הסמליות והמשמעות ההיסטורית של המנהג הדתי של ברית המילה מכריעים את הכף והבנים מקבלים על עצמם את הזהות שעם ישראל נלחם כל ימיו לשמר.
מתברר כי הזהירות בבחירת מוהל או רופא לביצוע הברית מוצדקת.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך ש – 1:50 הליכים אצל רופאים ו- 1:200 אצל מוהלים מסתבכים, ופעמים רבות הנזק הינו משמעותי ובלתי הפיך.
הידק יתר על המידה את החבישה וגרם לנמק
במקרה שנדון בבית המשפט העליון, לאחר שנעשה ניתוח ברית מילה התינוק המשיך לדמם, המוהל חבש את איבר מינו ומשהתינוק חדל לדמם שלח אותו הביתה. באחד הימים שלאחר הברית, הוריו של התינוק גילו כי יש כתם חום על איבר מינו של התינוק. המוהל קבע כי זהו קריש דם ולא הפנה את התינוק לטיפול רפואי.
כעבור כמה ימים התגלה כי שני שליש מאיבר המין של התינוק השחירו והתייבשו וכתוצאה מהנמק (שנגרם מן החבישה ההדוקה מדי של המוהל) התינוק איבד לצמיתות חלק זה מאיבר מינו.
במקרה זה, בית המשפט נדרש לסוגיה, האם ביצוע הברית ייחשב ל"עיסוק ברפואה", שאז יקבע שהמוהל הפר חובה חקוקה (פקודת הרופאים) בכך שביצע את הפעולה משום שאינו רופא, ומאידך, אם ביצוע ברית אינו "עיסוק ברפואה" הרי שהמקרה לא ייחשב אלא לכל היותר רשלנות של מוהל.
בפסק הדין נקבע כי מוהל אינו עוסק ברפואה ולכן המקרה אינו מקרה של רשלנות רפואית, שכן "חובת הזהירות המוטלת על רופא נגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו" ואילו מוהל אינו רופא.
יחד עם זאת נקבע כי למוהל ישנו ידע פיסיולוגי ולכן הוא חב בחובת זהירות כלפי התינוק, חובת זהירות זהירות שהפרתה תחשב רשלנות.
אותו מוהל חרג מן הזהירות הנדרשת ממוהל בעל מיומנות סבירה, בכך שחבש את התינוק בחבישה הדוקה מדי ולא שלח אותו לטיפול רפואי משהתגלה, במסגרת המעקב אחריו, כי חלה התפתחות חריגה במצבו.
לגבי השאלה האם כדאי לבחור ברופא או במוהל לביצוע הברית, הרי שסביר להניח שהליך המבוצע על ידי רופא כרוך בפחות סיכונים ? ההליך סטרילי יותר, לרופא יש מכשור המאפשר הסרה של מידה מדוייקת יותר מן העור, הוא רשאי לעשות שימוש בחומר מאלחש ומסוגל לטפל טוב יותר ובאופן מיידי במקרי חירום. כמו כן, כאמור, רופא נתון לרגולציה ומסגרת משפטית מסודרת יותר וכפוף לדיני הרשלנות הרפואית.
אלא שישנם גם יתרונות בביצוע הברית על ידי מוהל ? ראשית, כמובן, הליך הברית הוא הליך מסורתי ודתי במהותו והתבצע משך עשרות שנים על ידי מוהלים. שימור המסורת הזו ודאי חשובה להורים רבים. כמו כן, השימוש במכשור רפואי מביא פעמים רבות לכך שהוא ממושך יותר ועלול לגרום דווקא יותר סבל לתינוק.
בכל מקרה, בין אם בחרתם ברופא ובין אם בחרתם במוהל (או במוהל שהוא רופא), חשוב מאד להקפיד על כך שיתבצע מעקב צמוד בימים שלאחר הברית, וחשוב מאד שאם מדובר במוהל הוא לא יסמוך על שיקול דעתו במקרה של סימן לבעיה רפואית, אלא ישלח את התינוק לטיפול רפואי מיידי.
אם לא ינהג כך, הוא חשוף לתביעת פיצויים בשל נזק הגוף שנגרמו, ככל ונגרמו.
בכל מקרה בו הינכם סבורים כי קיים חשש לרשלנות רפואית, אנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין בתחום, באפשרותכם ליצור עימנו קשר באמצעות טופס יצירת הקשר במופיע באתר. נדגיש כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
תביעות רשלנות רפואית
רבות עקב ביצוע ברית מילה מוגשות לערכאות השיפוטיות, ומכאן החשיבות של העברת המידע לכלל הגולשים. תודה על השיתוף במידע. רק בריאות.
כתבה באמת חשובה ומעניינת
זו דוגמה לכתבה שמדגימה איך יש לנו, כהורים אחריות גם לדברים שלכאורה נראים לנו שגרתיים. אני מוכנה להתערב שאם היו עושים פה סקר מי בירר את שאלת האחריות הרפואית של המוהל ; ואם יש לו ביטוח אחריות מקצועית, 50% מהקהל לפחות (כולל אותי) היה אומר שהוא לא חשב על זה. כל הכבוד על המחשבה של מי שכתב את הדברים פה – באמת… זו כתבה שמראה על מקצועיות ובקיאות. אני אחרי הלידה רק רציתי לסיים עם זה, ועשיתי את הברית אצל רופא שהוא גם מוהל וההליך היה מסורתי, קצר והכל עבר ממש בשלום; הילד שלי בכה אולי 3 פעמים מכאבים במשך היממה שאחרי.