דום לב עשוי להיגרם בשל מחדלים בטיפול

על המחלה ועל מגוון האפשרויות בהן תוגשנה תביעה משפטית לבתי המשפט, לרבות דוג' מהפסיקה.

אודות התרחיש הרפואי

דום לב הוא אירוע קשה ובעל השלכות ארוכות טווח המשפיעות הן על הלוקה בו והן על משפחתו הקרובה. בהיעדר טיפול רפואי מתאים, דום לב יכול להוביל לפגיעה מנטלית חמורה ואף למוות.

דום לב הוא מצב בו הלב מפסיק לפעול באופן פתאומי ומוחלט. ההפסקה בפעילות הלב גוררת חוסר באספקת חמצן למוח, דבר שמוביל לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה. הפסקת הנשימה תגרום לפגיעה מוחית בתוך כ-4 דקות, ולמוות בתוך כ-10 דקות. לכן, חשוב מאד לטפל בדום לב בצורה מיידית וביעילות.

מאות אלפי בני אדם בעולם נפטרים מדי שנה כתוצאה מדום לב. למרות הדעה הרווחת שדום לב פוגע רק באנשים קשישים או בכאלו הסובלים ממחלות לב כרוניות, דום לב יכול עלול לפגוע באדם בכל גיל ובכל מצב בריאותי וללא קשר לאורח החיים אותו הוא מנהל.

במקרה של דום לב ניתן לבצע החייאה בהצלחה תוך זמן קצר מהרגע שבו הלב הפסיק לפעום- טיפול כזה יעיל בכ5% מהמקרים. לעומתו, טיפול בהחייאה ובדפיברילציה (בעזרת מכשיר המווסת את זרימת הדם ללב) במקביל מעלה את סיכויי ההצלחה ל50%.

דום לב עקב רשלנות בטיפול הרפואי

רשלנות רפואית דום לב יכולה להתרחש במספר צורות. למשל, אם הצוות הרפואי מתעלם מתסמינים מוקדמים או אם יש חוסר במכשור ובית החולים לא ערוך כראוי להתמודדות עם מצב של דום לב פתאומי. לעיתים הדבר קשה להוכחה שכן במקרים רבים אין תסמינים המנבאים את דום הלב. עם זאת, במידה וישנם כאלו והצוות הרפואי לא מאבחן אותם בזמן הרי שמדובר במקרה העשוי להקים עילת תביעה בנזיקין.

בנוסף, בדין הנזיקין קיים כלל שעל ביה"ח מוטלת החובה לבצע רישום מסודר ואם ביה"ח מתרשל בכך הרי שהוא גורם לנזק ראייתי וניתן להגיש נגדו תביעה.

פסיקת בתי המשפט

אחד מפסקי הדין שעוסק במצב של רשלנות רפואית בגרימת דום לב הוא פסק הדין "עיזבון המנוחה רובינפלד אסתר ז"ל נ' משרד הבריאות".

במקרה זה המנוחה  איבדה את הכרתה בזמן ביצוע בדיקת מיפוי לב ולא שבה להכרתה מאז ועד פטירתה, כחצי שנה לאחר הבדיקה. המנוחה היתה אישה בשנות השישים לחייה שסבלה מבעיות לב וטופלה ע"י תרופות. המנוחה איבדה את ההכרה בבדיקה שגרתית ומאמצי ההחייאה שבוצעו בה לא הצליחו להשיב לה את הכרתה.

בני משפחת המנוחה טענו כי הצוות הרפואי שטיפל בה התעלם מתלונותיה במהלך הבדיקה על כאבים בכתפיים, בגב ובידיים. בנוסף טענו בני המשפחה כי עובדי המחלקה לא היו ערוכים כראוי לביצוע החייאה. המומחה מטעם המשפחה העיד שאם הצוות הרפואי היה מקשיב לתלונות המטופלת היה ביכולתו למנוע את התקף הלב.

מנגד, עלתה הטענה כי המנוחה כלל לא התלוננה על כאבים אלא רק על עייפות בזמן בדיקת המאמץ (שהיא תלונה שכיחה בבדיקות מאמץ) וכי המנוחה התמוטטה עקב דום לב שהוא אירוע פתאומי ובלתי ניתן לצפייה.

ביהמ"ש בסופו של דבר דחה את העתירה בטענה שהתובעים לא הצליחו להוכיח את העובדות אולם במידה והתובעים היו מצליחים לעמוד בנטל הראיה התוצאה היתה עשויה להקים אחריות לפיצויים.
הפיצויים במקרה של רשלנות רפואית בדום לב יהיו בין היתר על כאב וסבל והוצאות רפואיות. במידה ומדובר בדום לב שגורם לנכות קשה או למוות אז גם על אובדן כושר השתכרות של השנים שבהם המטופל היה יכול לעבוד ולהשתכר.