לא ביצע הרחבת אישון ונמצא רשלן

רופא עיניים נתבע ברשלנות רפואית לאחר שלא ביצע הרחבת אישון וחויב בפסק דין בתשלום על סך כמיליון שקלים. 

לימור, ילידת 1971, עברה טיפולי עיניים במרפאה של מכבי שירותי בריאות, וטענה כי עקב רשלנות רפואית מצד הרופא נגרמו לה נזקים בעינה השמאלית. לימור לא היססה, והגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד רופא העיניים, וכנגד קופת חולים מכבי.

לא אובחנה היפרדות רשתית

בשנת 1999, הגיעה לימור למרפאת עיניים, לאחר שחשה כי היא סובלת מירידה בחדות הראייה, ונתקבלה אצל רופא העיניים לטיפול. הבדיקות שנערכו לה העלו כי ראייתה תקינה (6/6) וכך גם הלחץ התוך עיני. עוד עולה מהרישומים, כי לימור אובחנה כסובלת מדלקת אלרגית כרונית.

במהלך החודשים הבאים, הגיעה לימור לרופא העיניים מספר פעמים, כשהיא מתלוננת על אלרגיה, עד שלבסוף, פנתה לרופא עיניים אחר, אבחן כי היא סובלת בעינה השמאלית מהיפרדות רשתית, ושלח אותה בדחיפות למיון עיניים באיכילוב. לימור אושפזה בבית החולים, ואף עברה ניתוח שהשיב את הרשתית למקומה.

במסגרת תביעתה, טענה לימור כי היא סובלת מאבדן של שדה הראייה העליון של עינה השמאלית, מקשיים במיקוד הראייה ומעיוותי ראייה, ובשל קשיים אלה, היא מתקשה להתמיד בפעולות המצריכות מיקוד ראייה ומאמץ, כגון קריאה, כתיבה, עבודה מול מחשב וכד'. לאור זאת, היא תבעה, כאמור, את רופא העיניים שטיפל בה בטענה, כי רשלנותו הרפואית היא שגרמה לה לנזקיה, ועליו לפצותה בגין כך.

ביתר פירוט, טוענת לימור, כי על רופא העיניים הייתה מוטלת החובה להרחיב את אישוניה, כבר בביקורה הראשון במרפאה, כפי שמקובל לעשות למטופלים חדשים, וקל וחומר שהייתה עליו חובה לעשות זאת בביקוריה המאוחרים יותר. לימור מוסיפה, כי אילו היה רופא העיניים מבצע את הרחבת האישונים, הוא יכול היה למנוע הפרדה עתידית של הרשתית.

מנגד, טען רופא העיניים, כי לא הייתה כל רשלנות רפואית באופן הטיפול שקיבלה ממנו לימור, והוסיף, כי אף אם הוא היה מרחיב את אישוניה של לימור, עדיין לא היה בכך כדי למנוע את הנזקים אשר אירעו לה בהמשך.

בית המשפט: אי הזימון לבדיקה חוזרת מהווה רשלנות

בית המשפט מצא, כי קיימת חובה על רופא לערוך הרחבת אישונים בביקורו הראשון של מטופל. כמו כן, נמצא שרופא לא הרחיב את אישוניה של לימור במפגשם הראשון, אך זאת, מאחר והיא סבלה מדלקת באותו הזמן. לאור זאת, נדרש בית המשפט להכריע, האם רופא העיניים זימן את לימור לביקור נוסף על מנת להשלים את הבדיקות על ידי הרחבת אישונים או לא.

בהעדר אינדיקציה ברישומים הרפואיים לכך שלימור הוזמנה לביקורת חוזרת ולאור העדויות השונות, קבע בית המשפט, כי יש להעדיף את גרסתה של לימור לפיה היא לא זומנה לבדיקה חוזרת, ומשמעות הדברים, כי הייתה רשלנות רפואית באופן הטיפול בה.

בית המשפט המשיך ומצא, כי הרחבת האישונים יכולה הייתה להביא לאבחון מוקדם של היפרדות הרשתית, מה שהיה מונע את נזקיה של לימור, ולאור זאת, חייב את הרופא ואת קופת החולים לפצות את לימור בגין נזקיה.

בית המשפט פסק, כי לימור זכאית לפיצויים בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר, הוצאות רפואיות ובגין נזקים שאינם ממוניים, כשהכל ביחד עולה לסכום של כמעט מליון ש"ח (!).

תא (י-ם) 7472/05