מרשם רסיטל שגוי עשוי להוביל להגשת תביעה

על הרופא המומחה לשקול אפשרויות טיפול חלופיות, גם כאשר עסקינן בטיפול תרופתי, אחרת חשוף לתביעה משפטית.

רסיטל היא השם המסחרי לתרופת הציטאלופארם, שהינה תרופה שנועדה לטפל בעיקר בבעיות של דיכאון וחרדה, זאת על ידי חסימת ספיגת סרוטונין במוח (סרוטונין הינו מוליך עצבי ויש לו תפקיד עיקרי בנוגע לרגשות, לתחושות ולמצבי הרוח שחש האדם).

מדע הרפואה מלמד על קשר הפוך בין תחושות חרדה ודיכאון לבין כמות הסרוטונין במערכת, כך שככל שכמות הסרוטונין במערכת הינה נמוכה יותר חש האדם בדיכאון וחרדה רבים יותר. לפיכך, תרופת הרסיטל מעלה את כמות הסרוטונין בגוף, בכדי לשכח את אותן תחושות דיכאוניות שחש המטופל.

דע עקא, כמו כל התרופות הדומות לתרופת הרסיטל (תרופה זו משתייכת למשפחת ה – SSRI, קרי, תרופות החוסמות את ספיגת הסרוטונין) גם לתרופה זו תופעות לוואי רבות, כאשר השכיחות ביותר הן בחילות וכאבי בטן.

הסכנות הטמנות באי בחינת חלופות

אשר על כן, על הרופא שנותן למטופל את המרשם, לעקוב אחרי מצבו הרפואי ולוודא כי במידה ומופיעות אצלו תופעות לוואי חמורות, הוא יפחית במינון נטילת התרופה או יפסיק ליטול אותה, בהתאם לחומרתן של אותן תופעות. במקרים בהם אותו רופא לא עוקב אחר מצב נוטל התרופה או מאבחן באופן לקוי את התרחשותן של תופעות הלוואי, עשויה לקום כנגדו עילת תביעת רשלנות רפואית.

לא זו אף זו, ידוע כי בכל הנוגע לנשים בהריון ונשים מניקות, אין לרשום להן את תרופת הרסיטל, בטרם הובהרו להן ההשלכות והסיכונים בנטילת התרופה ורק לאחר שנשלחו לייעוץ עם פסיכיאטר מומחה.

לא למותר לציין כי ייתכן ובית המשפט יכיר בהתנהלותו של רופא משפחה, אשר רושם לאישה הרה את התרופה מבלי לנהוג על פי הנהלים המנויים לעיל, כהתנהלות המהווה רשלנות רפואית ויחייב אותו בתשלום פיצוי לאישה ו/או לוולדה.

זאת ועוד, בדומה לכל הטיפולים התרופתיים, הטיפול בסרוטונין יכול להנחיל הצלחה כבירה ולחסל את תחושות הדיכאון של נוטל התרופה, אולם הוא גם יכול להוביל לכישלון חרוץ ולא להשפיע עליו כלל (על פי הרישומים המפורסמים באתרי אינטרנט שונים בהם ביקרנו, בדרך כלל ניתן לעמוד על השפעת תרופת הרסיטל כשבועיים לאחר שהמטופל החל ליטול אותה, היות וזהו המועד שעל פי הספרות הרפואית אמורה התרופה להתחיל לתת את אותותיה במטופל).

לפיכך, במידה והמטופל מתלונן בפני הרופא שהורה לו על נטילת הרסיטל כי התרופה אינה משפיעה כלל על מצב רוחו, על הרופא לבחון את האפשרות של מתן תרופה א-דכאונית מסוג אחר. ניתן יהא לראות בטיפול הרפואי שהעניק הרופא, טיפול המהווה רשלנות רפואית, אם הוא כלל לא שקל אפשרות של החלפת התרופה ו/או התעלם מתלונותיו של נוטל התרופה, עובדה שהובילה לנזקיו של המטופל (למשל, שם קץ לחייו בשל תחושותיו הדכאוניות הקשות).

יובהר כי בתביעות רבות מופיעה תרופת הרסיטל בהקשר של יסוד הנזק. ודוק, כאשר מפרט תובע את הפיצוי המגיע לו, לטענתו, בגין נזקיו, הוא מפרט את ראשי הנזק בגינם ייפסק לו הפיצוי, כאשר אחד מראשי הנזק האלו מתייחס לתרופות וציוד מתכלה. במסגרת זו מפרט התובע את עלויות התרופות והציוד להם הוא נזקק כתוצאה ממצבו הרפואי (שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית), כך שכאשר עסקינן בנזקים נפשיים יפורטו בדרך כלל תרופות נוגדות דיכאון מסוגה של תרופת הרסיטל.