תביעות שיבוב

מהי תביעת שיבוב וכיצד היא באה לידי ביטוי אם בכלל בהליכי רשלנות רפואית ? במסגרת הכתבה מובאת גם דוגמא לתביעת שיבוב שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנגד מוסד רפואי.

תביעת שיבוב הינה, באופן עקרוני, מצב שבו המבטח יכול להיכנס לנעליו של המבוטח ולתבוע את המעוול, אשר גרם לנזק. במסגרת תביעת השיבוב דורש המבטח כי המעוול ישיב לו את התשלומים שהוציא בשל נזקי הניזוק.
פסק דין ארוך ומפורט שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לאחרונה עסק בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי ניזוק כנגד הרופא שביצע בו את הטיפול הרפואי וקופת החולים במסגרתה בוצע אותו טיפול. הרקע להגשת התביעה האמורה היה תאונת עבודה, אשר בעקבותיה ניזוק התובע בכתפו, עובדה שחייבה עריכת ניתוח לאיחוי הקרע. הניתוח אמנם צלח והקרע תוקן, אולם לאחריו סבל התובע מפריצת דיסק בצווארו ומנזקים אחרים. לכתב התביעה הצטרף המוסד לביטוח לאומי, כתובע נוסף, אשר תבע את הנתבעים בתביעת שיבוב, בגין הגמלאות שמשולמות לתובע בשל נזקיו.
מספר שלבים עבר בית המשפט בטרם ניתן בתביעת רשלנות רפואית פסק דין דנן.
כך, בשלב הראשון עסק בית המשפט בשאלת האחריות של הנתבעים לנזקיו של התובע. לאחר שקבע כי קיימת התנהגות רשלנות רפואית מצד הנתבעים וכי הם נושאים באחריות לנזקיו של התובע, עבר לעסוק בתביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי כנגד הנתבעים הרשלניים. במסגרת קביעתו האם יש לקבל את תביעת המוסד לביטוח לאומי, כאמור, בחן בית המשפט האם קיימת לנתבעים הגנה מכוח תיקון 102 לחוק הביטוח הלאומי ובהמשך לכך האם התובע זכאי לפיצוי על פי סעיף 330 לחוק זה.
ודוק, תיקון 102 לחוק נכנס לתוקפו בשנת 2008, תוך כדי ניהול תביעת הרשלנות הרפואית דנן. תיקון זה קיבע את סעיף 330 לחוק, אשר לפיו אין להגיש תביעה מכוח חוק הביטוח הלאומי כנגד קופת חולים או עובד שלה, כאשר עילת התביעה היא טיפול רפואי שנעשה במסגרת קופת החולים. הנתבעים טוענים כי התיקון הנזכר לעיל חל במקרה רשלנות רפואית פסק דין זה ועל כן כי יש למחוק את תביעת השיבוב שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מטרתו של תיקון 102, על פי פסיקת בית משפט בעניין רשלנות רפואית פסק דין דנן, הינה למעט את ההתדיינויות בין גופים מוסדיים, אשר עלולים אף לגלגל האחד על השני את עלויות ההליך המשפטי. בית המשפט קובע כי ההגנה שניתנת לקופת החולים ועובדיה, כמפורט לעיל, חלה גם כאשר הטיפול ניתן במסגרת השירותים שמעניקה קופת החולים ואין כל חובה כי הטיפול הרפואי ייערך בסניף קופת החולים.
בהתבסס על הפרשנות האמורה, קובע בית המשפט כי הגנת תיקון 102 לחוק חלה ביחס לכל הטיפולים הרפואיים שבוצעו בתובע, היות והניתוח, כמו גם כל הטפולים שהתלוו לו, בוצעו במסגרת השירות הרפואי שנותנת קופת החולים וההראיה לכך היא שקופת החולים שילמה בעבור כל מרכיבי הניתוח. על אף קביעתו האמורה, בהערת אגב עוסק בית המשפט בשאלה כיצד יש לחלק את האחריות בין הנתבעים, במידה ונקבע כי הם אינם זכאים להגנת תיקון 102 לחוק. את תשובתו לשאלה האמורה מבסס בית משפט בתביעת רשלנות רפואית פסק דין דנן, על הרציונאליים שעמדו מאחורי תיקון החוק ובבסיס עיקרון המעוולים במשותף, לפיהם נראה כי יש לחייב את קופת החולים בחמישים אחוזים מתביעת השיבוב.