כללי
בית החולים התעכב, המטופל איבד ראייתו
תובע בתביעת רשלנות רפואית טוען כי איבד את ראייתו בגין התמהמהות בית החולים. האם בית המשפט קיבל את טענותיו? עיינו בסקירה. הרופא התעכב במתן הטיפול ולמטופל נגרם נזק בלתי
רשלנות רפואית בחוק הישראלי
רשלנות רפואית חוק הרשלנות הרפואית איננה מוגדרת אמנם בחוק הישראלי, אולם מבוססת על פקודת הנזיקין, על פי סעיפים 35 ו ? 36. על פי בית המשפט בישראל ישנם שלושה
יסודות העוולה לפיצוי: יסוד חובת הזהירות
עוולת הרשלנות מורכבת ממספר יסודות. במסגרת כתבה זו סקרנו את יסוד חובת הזהירות המוטלת על הרופאים ומערכות הרפואה בישראל. רשלנות רפואית חובת זהירות מקרים של טעויות ומחדלים בטיפול רפואי הינם
זיהומים במערכת הרפואה בישראל
לא מעט תביעות משפטיות המוגשות בגין עוולה משפטית שמקורה בטיפול רפואי שגוי עוסקות במחלות אשר נגרמו בשל אבחון שגוי, מאוחר ו/או טיפול רפואי שאינו הולם. עיינו בכתבה שבקישור על
מסקנות ועדת שפניץ ביחס לטעויות במערכת הרפואה
מקרים של רשלנות רפואית הינם מקרים נפוצים מאד, אולם שלא כמו מקרי נזיקין אחרים, אינם גוררים אחריהם בכל פעם תביעת רשלנות רפואית. על פי בדיקות שנעשו, נמצא כי ישנם
אבחון או טיפול שגוי עקב התקפי לב
רשלנות רפואית התקף לב תביעות כנגד רופאים קרדיולוגיים ומוסדות רפואיים בגין התקף לב אינן שכיחות אמנם, בהשוואה לאחרות, אולם גם הן מוגשות לבית המשפט מדי שנה בשל ליקוי בהתנהלות וטיפול
סוגיות בנזיקין: עוולת הרשלנות הרפואית
רשלנות רפואית וסוגיות בנזיקין תביעות בנושא רשלנות רפואית מוגשות לבית המשפט בכל יום כמעט, והן עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים. אלו יכולות להיות תביעות רשלנות רפואית בניתוחים, תביעות