לא עדכנו על ההבדלים בבדיקות וחויבו בתשלום

בפסק דין מעניין שניתן כנגד קופת חולים מכבי קבע בית המשפט כי העובדה שהצוות הרפואי לא הסביר לתובעים את ההבדל שבין הבדיקות מצדיק את קבלת התביעה וזיכוי התובעים בפיצוי כספי על סך כמיליון וחצי ש"ח.

מעשה בהליך משפטי שנוהל על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו טענו התובעים כי מתקיימת רשלנות רפואית בלידה מצידה של "מכבי שירותי בריאות", הבאה לידי ביטוי בכך שהתובע הקטין נולד, על אף שסבל ממומים, אשר לא אובחנו על ידי רופאי הנתבעת. הקטין נולד בשנת 1999 כשהוא חסר חלק מהעצמות בשתי האמות, סובל מהתפתחות פגומה של הזרוע וחסר את אחת הצלעות בצד השמאלי של גופו.

ראשיתה של עילת התביעה הינה בהגעתה של אם הניזוק למרפאת הנתבעת בשבוע התשיעי להריונה, כאשר לא למותר לציין כי היא הייתה בת שלושים וארבע עת נכנסה עימו להריון. במסגרת טיפול ראשוני שניתן לה, הופנתה התובעת לבדיקות דם ואולטראסאונד. על פי הרישום הרפואי שהוגש כנספח לתביעת הרשלנות בלידה דנן, הוצע לה אף ייעוץ גנטי וביצוע בדיקות מי שפיר, שמעולם לא בוצעו מיוזמתה.

קיומם של מומים לא נשלל

עם התקדמות ההריון נערכו לתובעת עוד מספר בדיקות אולטראסאונד ובשבוע העשרים ואחד להריון נערכה אף בדיקת סקירת מערכות בסיסית, הכוללת, בין היתר, בדיקה של תנועת העובר, מיקום השלייה וכמות מי השפיר. ממצאי הבדיקה העידו כי ההריון מפתח באופן תקין ולא נמצאה בעיה רפואית כלשהי בעובר. ברישום הרפואי שנערך לאחר הבדיקה, נרשם כי הבדיקה האמורה לא שוללת באופן מוחלט את קיומם של מומים בעובר.

עם לידתו של הניזוק נתגלו המומים המפורטים לעיל, להפתעתם של ההורים המודאגים והרופאים המטפלים.

במסגרת התביעה טוענים התובעים כי קיימת רשלנות רפואית בלידה מצידו של הצוות הרפואי, היות ולא גילה את מומיו של העובר בבדיקת סקירת המערכות. זאת ועוד, אף אם לא ניתן לראות באי הגילוי, כאמור, רשלנות רפואית בלידה, הרי שלטענת התובעים אותו צוות רפואי התרשל בכך שלא יידע את התובעים בדבר האפשרות העומדת בפניהם לביצוע בדיקות מורחבות, בעזרתן ניתן לזהות את כל המומים בעובר. לסיום טוענים התובעים כי אם היו יודעים אודות אותה אפשרות לביצוע בדיקות מרחיבות, הרי שהם לא היו מהססים ומבצעים בדיקות אלו, דבר שהיה מביא לגילוי המומים אצל העובר וגורם להם להורות על הפסקת ההריון לאלתר.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי על פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה בשנת 1999, עת הייתה התובעת בהריון עם הניזוק, לא הייתה כל חובה לבצע בדיקת גפיים של העובר במסגרת בדיקת המערכות הבסיסית. על פרקטיקה זו ניתן ללמווד אף מהנחיות משרד הבריאות באותה תקופה, אשר לא חייבו את הרופאים למסור פרטים אודות האפשרות לביצוע בדיקות נרחבות. לא זו אף זו, הנתבעת טוענת כי האם הייתה מודעת לכך שהבדיקה הבסיסית אינה נועדה לאתר את כל המומים בעובר ועל כך ניתן ללמוד מטופסי הבדיקה עליהם היא חתומה, המציינים זאת באופן מפורש.

בית המשפט קיבל את תביעת רשלנות בלידה זו וקבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי יידעה את התובעים בדבר האפשרות לבצע את הבדיקות המורחבות וכן פוסק כי הצוות הרפואי לא הסביר לתובעים על ההבדלים שבין הבדיקה הבסיסית למורחבת, על כל הנובע מכך.

לאור מסקנות אלו העמיד בית המשפט את סך הפיצוי לו זכאים התובעים על הסך של כמיליון וחמש מאות אלף שקלים.