אירוע חריג בעבודה עשוי לזכותך בפיצוי

ישנם מקרים שמתרחשים אשר לא ידוע לנו מה מקורם. לדוג', האם אדם העובר התקף לב במהלך עבודה נפגע גם "עקב העבודה" ? השאלה אינה פשוטה. לפיכך, על מנת לנסות ולהבחין בין מקרים שהתרחשו עקב העבודה לאלו שלא, קבע בית המשפט את מבחן האירוע החריג. אודות המבחן ויישומו במסגרת כתבה זו.

אירוע חריג ובלתי שגרתי במהלך העבודה עשוי לזכותך בפיצוי

חזקת הסיבתיות החלה בתביעת תאונת עבודה, חלה אך ורק כאשר מדובר באירוע תאונתי, חיצוני הנגלה לעין. נקודת המוצא של המוסד לביטוח לאומי, היא שנזק שלא נגלה לעין, נובע מהתפרצות של מחלה ואינו קשור למסגרת עבודתו של המבוטח (דהיינו, אינו תאונת עבודה). לכן, בנסיבות שבהן אירע אירוע לעובד תוך כדי העבודה אך לא נגרם נזק נגלה לעין, הנטל להוכחת תנאי ה"עקב" לא מתהפך והמבוטח נדרש להוכיחו. לאמור, תביעות לביטוח לאומי, בהם הנזק הנגרם לעובד במהלך העבודה אינו נגלה לעין, לא די בכך שיוכיח המבוטח, כי הפגיעה אירעה תוך כדי העבודה ויש להוכיח קשר סיבתי של הנזק לעבודה.

פסיקת בתי המשפט קבעה, כי פגיעה שאינה כתוצאה מאירוע חיצוני הנגלה לעין, תוכר במידה ויתקיימו שני תנאים מצטברים:

[1] על העובד להוכיח, כי עבר אירוע חריג לעבודתו, בהשוואה לשגרת עבודתו.

לדוג', עורך דין שסבל מאירוע אוטם שריר הלב בשל הרמת משאות כבדים שאינם שגרת עבודתו, ייתכן ויכירו בו כנפגע בעבודה, שכן הנזק אירע בשל אירוע שהוא חריג לעבודתו וייתכן שלא היה סובל מאירוע של אוטם שריר הלב אלמלא האירוע האחריג.

[2] האירוע החריג לא השפיע פחות מגורמים אחרים שמחוץ לעבודה, כגון תחלואה רפואית. לבחינת תנאי זה, המהווה קביעה של קשר סיבתי, נדרשת החלטה רפואית משפטית על ידי מומחה רפואי בתחום הרלבנטי.

כך תממשו את זכויותיכם הלכה למעשה

ברמה המעשית, ברגע שיוכיח העובד, כי אירע אירוע שהינו חריג לעבודתו, ממנה בית הדין מומחה רפואי לבחינת מידת השפעת האירוע החריג וגורמים אחרים למצבו הרפואי (קשר סיבתי). על מנת להגיע לכדי החלטה בעניין זה, מקבל לידיו המומחה הרפואי חומר רפואי לפני ואחרי האירוע החריג הנטען והצדדים רשאים להעביר אל המומחה גם חוות דעת, במידה וקיימת ברשותם והם גם יכולים להציג שאלות הבהרה.

דוגמה מהפסיקה:

נהג מונית העלה נוסע לרכבו שנראה היה מסומם או בהשפעת משקאות משכרים. הנהג שחשש מהתנגדות דרישות הנוסע, נסע מאתר לאתר במשך שעתיים, כדרישת הנוסע. בשלב מסוים, הנוסע פתח את הדלת והלך מבלי לשלם עבור הנסיעה. ממקום האירוע, הלך הנהג לשטוף את רכבו ומשהרגיש לא טוב פונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מאירוע של אוטם שריר הלב. בית הדין לעבודה קבע, כי למרות שגם בעבר קרה שנוסע לא שילם בסוף הנסיעה, מדובר במקרה חריג לעבודתו של הנהג – נסיעה במשך שעתיים עם אדם שנראה מאיים זה בוודאי לא שיגרת יומו של נהג מונית. אשר על כן, קבע בית הדין, כי משנמצא אירוע חריג לעבודת הנהג במהלך עבודתו, סופקה ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי.

במידה ועברתם אירוע חריג לעבודתכם אשר הסבר לכם נזק, אנו ממליצים לכם להיוועץ עם עורך דין ביטוח לאומי הבקיא בתחום, בהקדם ככל הניתן.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעה, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
         
נדגיש, כי פנייתך חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.