- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 11 שנים, 5 חודשים by .
-
דיון
-
אימי ז"ל התאשפזה בחודש פברואר 2012 בבית חולים בלינסון עם חשש לזיהום בשתן ,יש לציין שאימי הייתה סעודית עם 100 אחז נכות ,לאחר יום במחלקה הפנימית ניתגלו סיבוכים נשימתיים ,אני מציינת שאימי ניכנסה בריאה רק עם בעיית זיהום בשתן ודלקת,העבירו אותה ולאחר יומיים החליטו להנשים אותה עם טובוס ,שגרם לכאב עצום והניחו לה להיות מונשמת קרוב לחודשיים עם הטובוס ,אני רוצה לציין שבאותה תקופה דיברו על רמות גבוהות של חיידייקים במחלקות וכל מי שהתאשפז באותה תקופה פשוט לא יצא מבית החולים ,ראיתי את הכאב העצום בעיניה של אימי ,היו ניסיונות להוריד את ההנשמה והטובוס ,אך לא טרחו לשים לה ביפאפ אליה מסכת חמצן רגילה שבהשוואה להנשמה זה כוסות רוח למת ,פניתי לרופאים המטפלים במחלקה ולא הייתה להם תשובה ,בנוסף כשהורידו לה את ההנשמה השאירו אותה למעלה מ10 שעות בלי נוזלים ובלי זונדה כך היא נחלשה ,ראיתי לנכון לפנות למנהל בית החולים אך הוא לא היה כשפניתי למזכירה וציינתי לה שאין גיזרה כזאת מישמיים לאחר יומיים אימי כבר לא הייתה בחיים ,שלא לדבר על הטיפול היו לה פטריות בחלק האינטימי וכולה הייתה עם פריחה אפילו הטיפול האלמנטרי לא היה ,היום ומאז אני סובלת מפוסט טראומה כתוצאה מהמחזה המזעזע והעינוי שאימי עברה לנגד עיני וחוסר האונים שהיה מול הרופאים שלא הייתה להם רגישות לכל הטיפול ולנעשה אני כותבת לכם כשביעני דמעותשל תנין וכאב עצום מבקשת תשובתכם בנושא תודה שולמית כהן