סיבוך לאחר ניתוח קיסרי

לפני כעשרה חודשים ילדתי בת בניתוח קיסרי. בזמן הניתוח גילה הרופא המנתח הידבקויות באזור האגן, מה שהקשה על תפירת המקום. לאחר שהניתוח התארך מאד הצליח הרופא לתפור את המקום והניתוח הסתיים. שהיתי בחדר התאוששות הרבה מעבר לזמן המקובל בד"כ לאחר ניתוח קיסרי וזאת בשל איבוד דם רב יחסית בזמן הניתוח וקיבלתי 2 מנות דם. לאחר מכן הועברתי למחלקת יולדות שם אושפזתי 5 ימים כמקובל לאחר ניתוחים קיסריים. לקראת סוף האשפוז התחלתי להרגיש כאבי בטן עזים ביותר יחד עם שלשולים חריפים. יידעתי את הרופאים והאחיות בכך, הם אמרו לי ש"כך זה לאחר ניתוח" והמליצו לי לקחת משככי כאבים. גם ביום השחרור עצמו חזרתי ואמרתי שאיני מרגישה טוב אך בכל זאת שחררו אותי לביתי, עם אמירה של הרופאה המשחררת ש"רב הסיכויים שלא מדובר בזיהום", לדבריה. לאחר כשבועיים בהם התופעות הנ"ל לא נפסקו שלחה אותנו רופאת משפחה חזרה לביה"ח בו ילדתי. אושפזתי כיומיים במחלקת נשים ונעשו לי כל הבדיקות האפשריות, אך הרופאים לא הצליחו לאבחן מה הבעיה. לבסוף החליט מנהל המחלקה להכניס אותי לניתוח חירום. בניתוח גילו הרופאים לתדהמתם שהרחם היה מזוהם כולו ואף נשאבו כליטר נוזלים שכבר התפשטו לחלל הבטן. הרופאים המנתחים אמרו לי שבזמן הניתוח הייתי במצב של סכנת חיים ממשית עקב חומרת הזיהום שנתגלה. כמובן שלא היה מנוס מכריתת הרחם כדי להביא לעצירת הזיהום. לאחר הניתוח אושפזתי כ- 5 ימים קשים ביותר במחלקת טיפול נמרץ במצב לא פשוט. לאחר מכן הועברתי למחלקת נשים ליומיים נוספים שלאחריהם שוחררתי לביתי. יש לציין שמדובר בלידה ראשונה שלי (אני בת 25) כך שמלבד עגמת הנפש והכאבים עקב הניתוח הנוסף והאשפוז הקשה, נותרתי ללא יכולת ללדת עוד ילדים בעצמי. הדבר מסב לבעלי ולי צער שלא ניתן לתארו במילים. האם שייך לטעון לרשלנות רפואית במקרה זה?