רשלנות בטיפול מחלת בירגר

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בירושלים כנגד בית החולים בלינסון בטענה של מתן טיפול רפואי כושל במחלת בירגר. לאחר שמיעת עדויות הצדדים וחוות הדעת הרפואיות קובע בית המשפט כי בית החולים התרשל. עיינו בסקירה.

ביום 2.11.08 ניתן על ידי כבוד השופט משה ברעם פסק דין בעניין תביעת רשלנות של בית חולים בלינסון, המהווה חלק מהמרכז הרפואי על שם יצחק רבין. הטענה העיקרית שנטענה במסגרת התביעה הינה כי יש לראות בהתנהגותו של הצוות הרפואי בבית החולים, בכך שלא נתנו לניזוק הנחיה לפיה עליו להפסיק לעשן, רשלנות רפואית של בית חולים (על דרך המחדל), אשר הובילה לנזקים החמורים ברגלי התובע, מהם סובל כיום.
הרקע להגעתו של התובע אל בית החולים בלינסון הייתה תחושות הכאב שחש ברגליו עוד בשנת 1994. בשל כך פנה התובע לרופא בית החולים שהמליץ לו על ביצוע סדרת בדיקות. כבר בבדיקה זו טוען התובע כי היה על הרופא המטפל לאבחן כי המטופל חולה במחלת בירגר (מחלה של כלי הדם, המאופיינת בדלקות חמורות בוורידי ובעורקי הרגליים והידיים ושכיחה בעיקר אצל אנשים מעשנים) ולהנחותו להפסיק את הרגלי העישון שלו לאלתר.
בית משפט השלום בירושלים מציין כי בכל הנוגע למחלת בירגר, טרם הוכח מדעית מה הם הגורמים למחלה, אולם הפסיקה הכירה, זה מכבר, כי קיים קשר בין עישון כבד לבין החמרתה של המחלה וכי הטיפול היעיל ביותר הוא הפסקת העישון על ידי החולה.
בהמשך להשתלשלות האירועים המפורטת לעיל, הופיע פצע שאינו מתרפא ברגלו של התובע. רק לאחר מספר ימי אישפוז בבית החולים, הובהר לתובע כי הוא סובל ממחלת הבירגר ובפעם הראשונה התרה בו הצוות הרפואי כי עליו להפסיק לעשן באופן מיידי.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית של בית חולים דנן, טען התובע כי לו היו מוסבר לו הסיכון שיש בעישון בהתחשב במצבו הרפואי, עוד בביקוריו הראשונים, הוא היה מפסיק לעשן (כפי שאכן עשה בפועל – עם קבלת האינפורמציה על כך שמדובר במחלת בירגר, כאמור) ונזקיו היו נמנעים או, לכל הפחות, הם היו חמורים פחות.
בית החולים בלינסון כפר בכל טענות התובע בדבר רשלנות רפואית של בית חולים וטען כי הופצר בתובע כי יפסיק לעשן אך חרף זאת, הוא ביכר להמשיך בהרגליו המגונים וגרם במו ידיו להחמרת מצבו הרפואי.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת חוות הדעת שהוגשו על ידם וגילה פער עמוק ביניהם, עובדה שהצריכה אותו למנות מומחה רפואי מטעמו, על מנת לבחון את מצב התובע ולקבוע מה הם נזקיו העכשוויים והאם אכן נגרמו כתוצאה מאותה רשלנות רפואית של בית חולים בלינסון.
על בסיס חוות הדעת האמורה, כמו גם מבחינת עדויות התובע במהלך הדיון והתיעוד הרפואי שנעשה בעניינו, מסיק בית המשפט כי הוצגה בפניו התשתית הראייתית הדרושה לביסוס טענת התובע, לפיה לא הוזהר כי עליו להפסיק לעשן. אי האזהרה האמורה מהווה, על פי בית המשפט, רשלנות רפואית של בית חולים ואילו היא הייתה אכן ניתנת במועד, סביר יותר שהתובע היה מפסיק לעשן לאלתר, כפי שנהג בפועל.
בשל העובדה כי הפסיקה הכירה בכך שהעישון גורם להידרדרות מצבו הרפואי של מטופל החולה במחלת הבירגר, מוצא בית המשפט קשר סיבתי בין מחדלו של בית החולים להחמרת נזקיו של התובע וקובע לזכותו סכום פיצוי העומד על הסך של כמאתיים אלף שקלים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך