חשיבותו של מינוי אפוטרופוס

חשיבות המינוי של אפוטרופוס בתביעות רשלנות רפואית שונות והבעייתיות שהדבר גורם לעיתים כפי העולה מהדוגמא בפסיקה המובאת בכתבה.

אפוטרופוס

אפוטרופוס בתביעות רשלנות רפואית

אפוטרופוס הוא אדם שאחראי על פלוני שאין ביכולתו לדאוג לענייניו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוא החוק המסדיר את מינויים של אפוטרופסים בישראל ועל פיו יש למנות אפוטרופוס לקטינים (מתחת לגיל שמונה עשרה) ולבגירים שאין ביכולתם לדאוג לעצמם, כאמור.

השאלה המתבקשת היא כיצד מתקשר תחום האפוטרופסות לתביעות רשלנות רפואית?

ראשית, בתביעות רבות העוסקות בטיפול רפואי לקוי הניזוקים הראשיים הינם קטינים, אשר תובעים את המוסד הרפואי הרשלן באמצעות הוריהם (אשר על פי החוק מהווים האפוטרופוסים הטבעיים שלהם). שנית, ישנם מקרים שבהם בית המשפט ממנה אפוטרופס לחולה בגיר שאינו מסוגל להבין מידע רפואי שנמסר לו ו/או להסכים באופן מושכל לטיפול רפואי. ודוק, על פי חוק זכויות החולה, יש לקבל את הסכמתו המושכלת של כל מטופל לביצוע טיפול בו. כך, כאשר המטופל אינו מתקשר עם סביבתו בשל מצבו הרפואי או בגלל כל סיבה אחרת, ייתן האופטרופס הממונה את ההסכמה לטיפול בשמו.

עיכוב בטיפול בשל היעדר קיומו של אפוטרופוס

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דן במקרה מעניין של רשלנות רפואית, אשר שילב את נושא ההסכמה לטיפול רפואי בהקשר של מינוי אפורופוס. באותן נסיבות אושפז מטופל בבית חולים "סורוקה", לאחר שהתלונן על כאבי ראש עזים. הצוות הרפואי איתר עליה בלחץ הדם ועל כן שיחרר את המטופל לביתו והורה לו ליטול תרופות להורדת הלחץ. יום לאחר מכן הגיע המטופל לבית החולים פעם נוספת כשפניו משותקות. הבדיקות שערך הצוות הרפואי לאיבחון הבעיה הרפואית בוצעו בתנאים לא אופטימליים, בשל מצבו של המנוח ועל כן הוחלט לבצען פעם נוספת, אולם הוראה זו מעולם לא יושמה.

בחלוף כמה ימים איבחן הצוות הרפואי כי המטופל אינו מתמצא במקום ובזמן ועל כן הוחלט למנות לו אפוטרופוס שייתן את ההסכמה לטיפול בשמו. רק לאחר שבוע מינו לו אפוטרופוס, אך זה היה מאוחר מדי שכן המטופל כבר שקע בקומה, לאור גידול מאסיבי בראשו. בעקבות כך הוא הועבר למוסד סיעודי, בו שהה עד ליום מותו.

היורשים מכוח עיזבון המנוח הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים, בגין הטיפול הרשלני שניתן לו, לטענתם. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם וקבע כי ההחלטה להמתין בעריכת הבדיקה במנוח עד למינוי אפוטרופוס וקבלת ההסכמה על ידו, הייתה החלטה סבירה שאינה מהווה רשלנות רפואית היות ועל פי בית המשפט לא היה מדובר בטיפול דחוף.

בית המשפט העליון, אשר לו הגישו התובעים את ערעורם, הפך את ההחלטה האמורה של בית משפט קמא וקבע כי על פי נסיבות העניין היה ברור לצוות הרפואי כי המנוח עלול לסבול מדימומים נוספים במוחו בכל רגע. עובדה זו חייבה את הרופאים לבצע את הבדיקות מבלי להמתין למינוי אפוטרופוס ומבלי לקבל את הסכמת המטופל, זאת על פי סעיף 15 לחוק זכויות החולה, אשר קובע כי ישנם טיפולים רפואיים (שאינם מנויים בתוספת לחוק) שניתן להעניק למטופל גם אם הוא לא נתן את הסכמתו לכך.

בית המשפט העליון קובע כי נסיבות מקרה דנן מתאימות להפעלת הסעיף האמור בחוק זכויות החולה ומכאן עולה שהצוות הרפואי התרשל כאשר לא ביצע במנוח את הבדיקות הדחופות במועד.

[ע"א 8817/06 עזבון המנוח בשטקר נפתלי ז"ל נ. בית החולים סורוקה באר שבע ואח]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך