לידה מכשירנית שהסתבכה: מה ניתן לעשות מבחינה משפטית?

לידות ואקום ומלקחיים כרוכות בסיכונים מסוימים לאם ולעובר. בתנאים מסוימים, סיבוכים בלידות כאלה יהוו בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

לידה מכשירנית

במובחן מלידה רגילה, בלידה מכשירנית שולפים את היילוד מנרתיק האם באמצעות מכשיר עזר: מלקחיים או מכשיר ואקום. המלקחיים מורכבים מזרוע ושתי כפות מתכת, שמוחדרות לנרתיק, ושבאמצעותן תופסים את ראש העובר משני צדדיו וכך שולפים אותו. מכשיר הוואקום, המכונה גם: "שולפן ריק", הוא צינור שמחובר למשאבה בצורת גביע. המשאבה מוחדרת לנרתיק ומוצמדת לראש העובר, ובעזרת אפקט פיזיקלי של וואקום, שולפים את העובר.

ההחלטה לבצע לידה מכשירנית נובעת בדרך כלל מהצורך לזרז את הלידה, אם בשל מצוקה עוברית, אם בשל התמשכות יתרה של הלידה ואם בשל מצוקה פיזיולוגית אצל האם. עם זאת, ואף שהבחירה בלידה מכשירנית נועדה לצמצם את הסיכון לפגיעה באם וביילוד, לידות מסוג זה כרוכות בסיכונים משלהן, כמו נזק מוחי ליילוד, פגיעה אסתטית בגולגולת ובפנים של היילוד ופגיעה בנרתיק של האם.

לא תמיד ניתן למנוע סיבוכים בלידה מכשירנית ולא כל סיבוך ייחשב לתולדה של התרשלות. ואולם, בהחלט ייתכנו מקרים שבהם אופן הביצוע של לידה מכשירנית ייחשב לרשלני, כמו גם עצם ההחלטה לבצע לידה כזו, במקום ניתוח קיסרי או לידה רגילה. במקרים כאלה, ובמידה שיש קשר סיבתי בין מתכונת הלידה לבין נזק שנגרם לאם או ליילוד, יש בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

לידה מכשירנית: שיקולים וסיכונים

לידה מכשירנית מתבצעת בשלב השני של הליך הלידה, כלומר אחרי ירידת מים אצל האם וכשיש פתיחה ומחיקה מלאות של צוואר הרחם. השימוש במכשירים יישקל כאשר הלידה מתארכת, והדבר מתיש את האם ומסכן אותה ואת העובר, כפי שעלול לקרות בעקבות הזרקת אפידורל לאם, או כאשר יש אינדיקציה למצוקה של העובר או למצוקה אצל האם, עקב בעיה בתפקוד הלב או הריאות, למשל.

ייתכן גם שיוחלט על לידה מכשירנית כאשר אספקת הדם והחמצן לעובר עלולה להיפגע בעקבות צניחת חבל הטבור לאזור שלפני ראשו, וכן כאשר תנוחת העובר מקשה על לידה רגילה: למשל כשהוא נמצא במנח עורף אחורי, כלומר כשעורפו פונה לחלק האחורי של אגן האם. מנגד, ישנן נסיבות הנחשבות מסוכנות מדי או לא מתאימות לצורך לידה מכשירנית, כגון מנח עכוז של העובר.

מקובל לייחס ללידת מלקחיים סיכונים רבים יותר מאשר ללידת ואקום, כיוון שבלידת ואקום אין צורך להחדיר את המכשיר לתעלת הלידה של האם, תוך יצירת סכנה לפגיעה בתעלה, וגם כי שימוש במלקחיים מגדיל את הסיכון לפגיעה בראש העובר. לכן, כיום נפוץ יותר השימוש בוואקום, אך כך או כך, כל לידה מכשירנית כרוכה במספר סיכונים משמעותיים.

הסיכונים הבולטים ליילוד הם: היווצרות דימום במוח שיוביל לשיתוק מוחין, או לפגיעה קוגנטיבית עד כדי פיגור שכלי, היווצרות שברים בגולגולת ופגיעה בעצבי הפנים. הסיכונים הבולטים לאם הם: היווצרות קרעים בצוואר הרחם ובנרתיק ופגיעה בשלפוחית השתן וברצפת האגן.

סיכונים בלידה מכשירנית

נזק בלתי-נמנע או רשלנות רפואית?

למרות הסיכונים הטמונים בהן, ללידות מכשירניות יש בנסיבות מסוימות יתרונות על פני לידה רגילה, ועל פני ניתוח קיסרי. כמו כן, שום הליך רפואי אינו חף מסיכונים, ולא תמיד ניתן למנוע את התממשותם, גם כשההליך מתבצע במיומנות ומהשיקולים הנכונים.

לכן, לא בכל מקרה שבו לידה מכשירנית גרמה נזק ניתן יהיה לטעון כי מדובר ברשלנות רפואית [ראו גם: כשלים בהריון ובלידה: מה כדאי לדעת?] השאלה המכרעת שיש לבחון היא: האם מדובר בנזק בלתי נמנע או דווקא בנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות, כלומר מהתנהלות בלתי-סבירה, מבחינה רפואית, של הצוות הרפואי?

למעשה, טענה לרשלנות יכולה לעלות באחד משני מצבים עיקריים: כאשר קיים חשד שעצם ההחלטה לבצע לידה מכשירנית הייתה בלתי-סבירה, ושהנזק שנגרם היה נמנע לו היה נבחר הליך לידה אחר, או כאשר עולה חשד שהנזק נגרם עקב כשל בהליך הלידה עצמו, כמו שימוש בלתי-מיומן במלקחיים או במכשיר הוואקום.

לצד זה, עילת תביעה עשויה לקום גם כאשר לא ניתנה לאם אפשרות לתת את הסכמתה ללידה מכשירנית או כאשר לא הוסברו לה מלוא הסיכונים הכרוכים בלידה זו. בנסיבות כאלה, ייתכן כי ניתן יהיה לתבוע פיצוי על נזקים, בטענה שלא הושגה הסכמה מדעת של האם ללידה המכשירנית [ראו לדוגמה: "יולדת תפוצה כי לא אפשרו לה לבחור בזירוז הלידה"] גם אם עצם הבחירה בלידה כזו הייתה סבירה מבחינת רפואית, וגם אם ההליך התבצע במיומנות ראויה.

פרע כתפיים בלידת ואקום והעדר הסכמה מדעת

לאורך השנים הגיעה לבית המשפט שורת תביעות בגין סיבוכים שאירעו בלידת ואקום עקב "פרע כתפיים", כלומר עקב היתקעות כתפי העובר בתעלת הלידה, המקשה על חילוצו. התופעה נוצרת לרוב כאשר התינוק במשקל גבוה מהממוצע, ולכן טענה מרכזית שעלתה בתביעות אלה היא שעצם ההחלטה לבצע לידת ואקום הייתה שגויה, מאחר שהצוות הרפואי לא העריך נכונה את משקל העובר או מאחר שלא ייחס חשיבות מספקת למשקל העובר.

טענה מסוג זה התקבלה, לדוגמה, בתביעה שהגישו הורי קטינה שנולדה בלידת ואקום שבמהלכה נוצר פרע כתפיים, וסובלת עקב כך משיתוק בידה השמאלית (ת"א 8363/06, וכן: "הערכת המשקל הייתה שגויה, לוולד נגרם שיתוק"). בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע הערכת משקל עדכנית לעוברית עם קבלת האם לחדר הלידה ולא גילה שמשקלה עולה על 5 ק"ג, ולכן קיבל החלטה שגויה לבצע לידת ואקום במקום ניתוח קיסרי, שיכול היה למנוע את הנזק שנגרם לקטינה (כדוגמה נוספת ראו: "הערכת משקל שגויה גרמה לפרע כתפיים").

בתביעה אחרת, שהוכרעה לאחרונה, נפסקו פיצויים בסך של למעלה מ-1.8 מיליון ש"ח לקטין והוריו, לאחר שבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי ניתן היה למנוע את פרע הכתפיים שנוצר במהלך לידת הוואקום של הקטין, וכי על כן הצוות הרפואי אחראי לשיתוק שנגרם לקטין בגפה השמאלית העליונה עקב הסיבוך בלידה (תא (מרכז) 20747-08-14).

נקבע כי ההחלטה לבצע לידת ואקום הייתה פזיזה מדי, וכי לאור התמשכות השלב השני של הלידה ומשקלו הגבוה יחסית של העובר, שהתקרב ל-4 ק"ג, היה על הצוות הרפואי לשקול ביצוע ניתוח קיסרי. עוד נקבע כי הצוות התרשל הצוות שבמהלך השלב השני של הלידה לא הוצגה בפני ההורים האפשרות לבצע ניתוח קיסרי וכי לא הוכח שהתקבלה ההסכמה מדעת של האם ללידת הוואקום.

ביצוע לקוי והעדר תיעוד רפואי

בפסק דין נוסף מהשנים האחרונות, שנגע אף הוא למקרה שבו נגרם לקטין שיתוק מוחין בעקבות לידת ואקום, ייחס בית המשפט רשלנות לצוות הרפואי, הן כיוון שסבר כי עצם ההחלטה לבצע לידת ואקום הייתה שגויה, והן משום שמצא כי הליך הלידה עצמו היה לקוי (תא (ת"א) 67003-10-13, וכן: "2.5 מיליון ש"ח פיצויים לקטין בגין החלטה שגויה על לידת ואקום").

הרופא המיילד, נפסק, לא שקל היטב אם אכן מתקיימים תנאים המצדיקים לידת ואקום, כגון התאמה בין ראש התינוק לאגן היולדת, וכן התרשל בכך שלא התייעץ עם כונן בכיר. כמו כן, זקפה השופטת לחובת הנתבעים את העובדה שברשומות הרפואיות לא היה תיעוד לשיקולים שהובילו להחלטה על לידת ואקום ואף לא לנזקים שנצפו אצל היילוד לאחר הלידה, המעידים כי מדובר היה בלידה קשה וטראומטית. העדר התיעוד, קבעה, מעיד על ניסיון להסתיר את הנזקים ואף פועל לחובת הנתבעת ומעודד את המסקנה כי נעשה שימוש בלתי מקצועי בוואקום.

גם במקרה אחר, שבליבו עמדה לידה שבמהלכה נעשה שימוש גם בוואקום וגם במלקחיים, זקף בית המשפט את העדר התיעוד הרפואי לחובת בית החולים הנתבע (תא (י-ם) 2399/00, וכן מאמר באתר: "לידת מלקחיים"). במקרה זה, הלידה הסתיימה בכך שאחת מבנותיהם התאומות של התובעים נולדה כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה והיא נפטרה שלושה ימים לאחר מכן. כמו הלידה גרמה לאם לקרעים קשים בתעלת הלידה של האם ולקשיי שליטה על הסוגרים.

בית המשפט מצא, כי בתיעוד הרפואי אין עדות לכך שהבחירה לבצע לידה מכשירנית הובאה להתייעצות מומחים וכן, כי מהלך הלידה לא תועד בזמן אמת. לאור זאת, בחר להעביר את נטל ההוכחה על כתפי בית החולים, ולאור מכלול הנתונים בתיק, קבע כי בית החולים לא עמד בנטל ולא הוכיח כי לא התרשל ולכן הוא נושא באחריות לנזקי התובעים.

כשלים בלידה מכשירנית

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך