שיהוי בביצוע ניתוח קיסרי

התקבלה תביעת רשלנות רפואית בלידה בשל שיהוי בביצוע ניתוח קיסרי. סך הפיצוי עמד על למעלה משבעה מיליון!

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית בלידה שהוגשה על ידי הניזוקה הקטינה ושתי הוריה, כאשר פסק להם פיצוי העולה כדי שבעה מיליון וחמש מאות אלף שקלים.
השתלשלות האירועים אשר הביאה להגשת התביעה ולפסיקת הפיצוי הגבוה, כמפורט לעיל, החלה עם הגעתה של אם הניזוקה לבית החולים "ברזילי" הממוקם באשקלון, כאשר היא נמצאת בשבוע הארבעים להריונה. כעבור זמן מה, הועברה היולדת לחדר הלידה וחוברה על ידי הצוות הרפואי למוניטור. כבר כאן יש לציין כי סרט המוניטור, אשר תיעד את הנתונים הרפואיים שהתקבלו במהלך החצי השעה הראשונה בה שהתה האם בחדר הלידה, לא נמצא ברשומות הרפואיות של בית החולים, זאת בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה תקופה ובניגוד לחוק זכויות החולה.
היולדת נבדקה שוב ושוב, אולם נמצא כי ראשו של העובר לא התקדם, על אף הגדילה בפתיחת צוואר הרחם. בעקבות זאת, החליט הצוות הרפואי לפקוע את שלפוחית מי השפיר של האם, בכדי לגרום להתכווצות של הרחם ולהתקדמות ראש העובר. מיד עם ביצוע הפיקוע, כאמור, נצפתה ירידה בקצב פעימות ליבו של העובר. לטענת היולדת, בשלב זה גילו הרופאים כי ראשו של העובר ירד ופתיחת צוואר הרחם עלתה, אולם אין לכך כל תיעוד ברישום הרפואי. לאחר מכן הואטו עוד יותר פעימות ליבו של העובר והוא נכנס למצוקה עוברית חמורה, דבר שהביא את הצוות הרפואי להחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי.
עיקר הטענות הנפרסות בכתב תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן נוגעות למשך הזמן שחלף מהמועד בו הוחלט על ביצוע הניתוח הקיסרי, כאמור, ועד למועד שבו הוא בוצע בפועל. לטענת התובעים, הזמן שחלף בין שני המועדים המפורטים לעיל היה ארבעים דקות ואילו הנתבעים טוענים כי חלפו, לכל היותר, עשרים וחמש דקות. יש להבהיר כי על פי קביעת בית המשפט בנוגע למועדים האמורים, ייחרץ גורלה של תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן, שכן משך זמן של ארבעים דקות ממועד ההחלטה על ביצוע הניתוח ועד לעריכתו מהווה שיהוי, החורג מכל סטנדרט רפואי מקובל בנסיבות העניין.
בדרך כלל, כאשר בית המשפט בוחן מועדים הקשורים בלידה, הוא מסתמך על הרישום הרפואי שנערך על ידי הצוות הרפואי בזמן אמת. דע עקא, בנסיבותיה של תביעת רשלנות רפואית בלידה זו, התיעוד הרפואי שנערך על ידי הצוות המיילד היה חסר ולא עקבי, עובדה הפועלת לרעת המוסד הרפואי, כך על פי בית המשפט. ודוק, בית המשפט פוסק כי היעדרו של סרט המוניטור, כמו גם היעדר כל רישום המשקף את הנתונים אשר לפיהם נתקבלה החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי, מחייבים את המסקנה שהיה צריך לבצע בנסיבות אלו ניתוח דחוף ובאופן מיידי, שאינו חורג מטווח של עשר עד חמש עשרה דקות, ממועד קבלת ההחלטה על הניתוח.
לאור המסקנות העובדתיות האמורות קובע בית המשפט כי עסקינן בשיהוי המהווה רשלנות רפואית בלידה, אשר הוביל לנזקיה של הקטינה, הסובלת כיום, בין היתר, מפגיעות מוחיות קשות, פגיעות בארבעת הגפיים, הפרעות דיבור וקשיי למידה. בגין אותם נזקים מעמיד בית המשפט לזכותם של התובעים פיצוי כספי מקסימלי.