לא מעט סיכונים מתרחשים בלידה ולא את כולם ניתן לחזות מראש, לשם כך קיים פרוטוקול למצבי סיכון, הבעיה מתחילה כאשר הצוות אינו מיישם אותו וקיים חשש לרשלנות.
מכיוון שלידה היא אירוע משמח לא פעם אנחנו נוטים לשכוח שהיא גם אירוע בעל פוטנציאל לסיכונים. אחד מהסיכונים המתרחשים בממוצע אחת לאלף לידות בישראל הוא פרע כתפיים (shoulder dystocia) – מצב בו במהלך הלידה ואחרי מעבר הראש בתעלת הלידה נתקעות כתפי היילוד ולא מאפשרות את המשך יציאתו מתעלת הלידה. זהו מצב חירום במיילדות שיש בו סיכון גם ליולדת וגם לתינוק. בחדר הלידה ישנן מספר פעולות שניתן לעשות כמו משיכת רגלי היולדת למעלה ועוד הטיות שונות שנועדו לעזור לחלץ את הילוד.
אחת הסכנות הכרוכות בפעולות החילוץ היא פגיעה במקלעת הכתף של היילוד שנגרמת כתוצאה ממתיחת הכתף בכיוון הפוך להטיית הצוואר ועשויה לגרום לסוגים שונים של שיתוק, לרוב זמניים. שיתוק ע"ש ארב (Erb), ע"ש ד"ר וילהלם היינריך ארב, הוא שיתוק שנגרם כתוצאה מפגיעה החוליות החמישית והשישית בצוואר שפוגעת בתפקוד היד בהתאם לפגיעה העצבית. ברוב המקרים מדובר בפגיעה זמנית שתוביל באמצעות טיפולים שונים לריפוי מלא, לרוב בין גיל 9 חודשים עד 24 חודשים.
לא ניתן לחזות מצב כזה מבעוד מועד ולכן במקרה של מספר גורמי סיכון לרוב יצטרך הצוות הרפואי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה רגילה. ישנם מספר גורמים סיכון שקיומם מעיד על פוטנציאל ההיתכנות, כמו: סוכרת היריון, משקלה של האם, משקל היילודים בלידות קודמות והערכת משקל.
ישנה חשיבות רבה למשקל היילוד הואיל והפרוטוקול הרפואי במקרים בהם העובר במשקל העולה על ארבעה וחצי קילו מחייב ניתוח קיסרי ושקילת אפשרות של ניתוח קיסרי מחויבת ממשקל של ארבעה קילוגרם. בדרך כלל הערכת משקל היילוד נעשית לקראת סוף ההיריון כחלק ממעקב הירייון, בין היתר כדי להחליט על אופן הלידה. טעות באבחון משקלו של העובר יכולה להיות לא פעם קריטית ואף להעיד על קיומה של רשלנות רפואית בהריון. כמובן שלא כל טעות, או מקרה של שיתוק על שם Erb, מעידים על רשלנות בלידה וזה בדיוק מה שבחן בית המשפט במקרה שלפנינו.
חרף גורמי הסיכון הצוות לא שקל לידה קיסרית
יולדת שהגיעה לבית החולים סורוקה בשבוע ה-39 להיריון וללא מעקב הריוני, עם הגעתה נבדקה על ידי מיילדת שמצאה שצוואר הרחם מחוק וכי יש פתיחה של 9 ס"מ, כשעה אחרי היא נבדקה על ידי רופא שמצא ממצאים דומים וערך בדיקת אולטרסאונד למרות שזו אינה בפרוטוקול כדי לבחון את מנח העובר ולוודא שאין ריבוי עוברים. כעבור כשעה פקעו המים ותוך מספר דקות הסתיימה הלידה, אחרי שהצוות הרפואי נאלץ לבצע מספר פעולות מהירות לחילוץ התינוק, שנולד במשקל 4.795 קילוגרם ולא הצליח לעבור בתעלת הלידה. רק לאחר הלידה התגלה כי התינוק נולד עם שיתוק על שם ארב בידו הימנית וכי היולדת היתה סוכרתית.
הורי הקטין החליטו להגיש תביעת רשלנות רפואית בשמו לבית המשפט השלום בבאר שבע נגד שירותי בריאות כללית (משום היותה הבעלים של המרכז הרפואי "סורוקה"). לטענת התובעים היולדת השתייכה לקבוצת סיכון, הואיל ומדובר ביולדת ללא מעקב הריוני, בעלת משקל גבוה, עם ריבוי מי שפיר (לרוב אינדיקציה לסוכרת היריון) והיסטוריה רפואית. לפי כתב התביעה כאשר היולדת סוכרתית ומשקל העובר מוערך מעל 4 ק"ג יש לבצע קיסרי ובכל מקרה כאשר העובר מוערך ב-4.5 ק"ג ויותר יש לבצע ניתוח קיסרי. טענות אלו גובו גם בחוות דעת מומחה שהעיד כי הפרקטיקה המקובלת היא שאין מקום לשיקול דעת כאשר העובר שוקל מעל 4.5 ק"ג וחובה לבצע ניתוח קיסרי. עוד טענו התובעים כי העובדה שלא ביצעו בדיקת סוכר ליולדת ולא הערכת משקל לעובר מלמדת על בעיה בשיקול הדעת שהובילה להסתבכות הלידה ולנזק ליילוד במקום להחלטה לנתח ניתוח קיסרי, החלטה שהיתה מונעת את הנזק.
מנגד, הנתבעת טענה כי היולדת הגיעה לבית החולים במצב של לידה פעילה והצוות ביצע את כל הפעולות שיכול היה – שלבדיקת הדם באותה שעה לא היה ערך ושהרופא אכן העריך את המשקל באמצעות מדידת גובה קרקעית הרחם באולטרסאונד ולאור הנתונים לא היתה סיבה להעריך שמשקלו של העובר מחייב ניתוח. עוד טענה הנתבעת כי לא כל שיתוק ע"ש ארב נגרם בלידה וייתכן שגם במקרה הזה הוא נובע ממום מולד. ודוק, לטענת התובעת העדר מעקב היריון מקים רשלנות תורמת בדרגה של אשם מכריע המנתקת את הקשר הסיבתי לנזק גם אם הנתבעת התרשלה.
בית המשפט נדרש להכריע – רשלנות או סיכון אפשרי?
בית המשפט דן בבקשת התביעה להיפוך נטל ההוכחה גם בשל העדר רישום וגם בהתאם לכלל "הגבר מעיד על עצמו". בית המשפט דחה את הטענה להיעדר רישום, אולם קיבל את טענת "הדבר מעיד על עצמו" ומצא כי כל שלושת התנאים המצוינים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מתקיימים: לתובע (התינוק) אין ידיעה לגבי מה גרם לשיתוק, הנתבעת היא בעלת היכולת הטובה ביותר למנוע את הנזק וכי ההסתברות להתרשלות במקרה גבוהה מההסתברות לאי-התרשלות.
בית המשפט דחה את הטענות האמורות וקבע כי הייתה בנסיבות דנן רשלנות רפואית בהריון ולידה. לאור מצבה של היולדת וריבוי הגורמים המעידים על סוכרת הריונית, לכן על הצוות הרפואי היה לבצע הערכת משקל של העובר עם קבלתה של היולדת ומציאת ריבוי מי השפיר בבדיקת האולטראסאונד. התנהלות זו אליבא דבית המשפט היתה מביאה להחלטה לבצע ניתוח קיסרי בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
עוד קבע בית המשפט כי מתקיים יסוד הקשר הסיבתי שבין הרשלנות הרפואית לנזקי התובע, הוא הקטין הניזוק, משום שלו היה הצוות הרפואי פועל בהתאם לפרקטיקה המקובלת היה התינוק מחולץ בניתוח קיסרי וידו הימנית לא היתה משותקת. בית המשפט פסק פיצויים בגובה של 1.43 מיליון, הכוללים כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות עבר, הפסד שכר עתידי, הפסד פנסיה והוצאות משפט ושכר טרחה.
[ת"א (שלום באר שבע) 1128/03 אל אעסם אחמד נ' שירותי בריאות כללית]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
