ניתוח להגדלת חזה

שאלה שהתעוררה בתביעת רשלנות רפואית – האם ניתוח הגדלת חזה שלאחריו שדיה של המטופלת אינם סימטריים מקנה לה עילת תביעה ופיצוי? עיינו בכתבה המלאה.

גברת מלחי פנתה לרופא מומחה בבכירורגיה פלסטית וביקשה כי יערוך לה ניתוח להגדלת החזה. על מנת להגדיל את החזה, השתיל הרופא בשדיה של גברת מלחי שתלי סיליקון בנפח מאתיים שבעים וחמישה סמ"ק. לאחר ניתוח זה נאלצה המנותחת לעבור ניתוח נוסף, לתיקון התוצאות האסטטיות של הניתוח הראשון.
כעבור זמן לא רב שבה המנותחת למרפאת הרופא וטענה כי היא אינה מרוצה מגודל החזה ובהמשך לכך ביקשה להגדילו עוד יותר. תגובתו הראשונית של הרופא המנתח הייתה סירוב לבקשתה האמור, אולם למשמע תחינותיה של התובעת נעתר לבקשתה והשתיל לה שתלים חדשים, בנפח של שלוש מאות שבעים וחמישה סמ"ק. גם לאחר הניתוח השלישי נאלצה המנותחת לעבור ניתוח מתקן נוסף, אולם, ניתוח זה נכשל כך שכיום היא סובלת מחזה א-סימטרי מכוער.

 

עברת ניתוח פלסטי ונגרם לך נזק ? התייעץ עם עו"ד באתר עכשיו

פורום רשלנות רפואית
על רקע השתלשלות האירועים המפורטת לעיל הוגשה תביעת רשלנות רפואית לבית משפט השלום בירושלים, במסגרתה טענה התובעת כי לאור המצב האסטטי של שדיה היא צריכה לעבור ניתוח מתקן נוסף, אולם בשל מצבה הנפשי, הנובע מהתרשלות הרופא בניתוחים הקודמים, היא איננה מסוגלת לעבור עוד ניתוחים ונאלצת לחיות עם חזה שמסב לה בושה רבה.

 

במסגרת חוות הדעת שהוגשו על ידי בעלי הדין בתביעת רשלנות רפואית הגדלת חזה דנן, הסכימו המומחים כי הצורך בניתוח מתקן לאחר ניתוח להגדלת שדיים הינו צורך נהוג, שכיח ומקובל אשר עולה כתוצאה מהיווצרות "קופסית" בשד, המוביל לא-סימטריות של החזה. לטענת הנתבע, הוא הסביר לתובעת את האפשרות כי יבוצע בה ניתוח מתקן לאור הופעת "קופסית", כאמור ובנוסף פירט בפניה את כל הסיכונים הכרוכים בניתוח הגדלת חזה.
אולם, על פי טפסי ההסכמה עליהם חתמה התובעת ואשר צורפו לכתב תביעתה, לא מופיע פירוט אודות הופעת ה"קופסית" והאפשרות כי התובעת תאלץ לעבור ניתוח מתקן בעקבות כך. בית המשפט קובע כי היה על הרופא לכלול בטופס הסכמה זה את הסיכון האמור ויש לראות במחדלו האמור רשלנות רפואית בקיום חובת הגילוי המוטלת עליו ובהמשך לכך – הפרת עיקרון ההסכמה מדעת.
לא זו אף זו, על פי עדותו של הנתבע, לפני שערך לתובעת את הניתוח השלישי הוא הסביר לה כי גודל השתלים עשוי ליצור חוסר פרופורציה, כך שבין היתר עשוי השתל לבלוט לצדדים (ובשל כך הוא אף סירב, תחילה, לערוך לה את הניתוח). יחד עם זאת, גם לקראת ניתוח זה לא פורטו בטופס ההסכמה כל הסיכונים שהוסברו לתובעת בעל פה על ידי הנתבע ואף בגין כך מוצא בית המשפט רשלנות רפואית מצידו.

 

 

יתר על כן, בית המשפט פוסק כי אף בהחלטה לערוך את הניתוח השלישי בתובעת התרשל הנתבע, שכן הרופא הסביר בנסיבות העניין לא היה מבצע את הניתוח, זאת בשל הסיכונים הטמונים בו והסיכויים הגבוהים לכישלונו (אשר התממשו בפועל). בעריכת הניתוח השלישי סטה הנתבע מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהרופא הסביר, כאמור, ועל כן הטיפול שניתן על ידו מהווה רשלנות רפואית, שהביאה לנזקים הנפשיים מהם סובלת כיום התובעת.
לאור כל האמור, בית המשפט מחייב את הנתבע לשלם לניזוקה סך של כארבע מאות אלף שקלים.
(ת"א 14901/01)

 

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך