ניתוח להקטנת שדיים

פסק דין על תביעת רשלנות רפואית בניתוח שהוגשה על ידי אישה שעברה ניתוח להקטנת שדיים. התביעה נדחתה – קראו מדוע.

במהלך הריונה השני של גברת בונן, התנפחו שדיה למימדים חריגים והם נותרו במצב זה אף לאחר הלידה. לפיכך, המליץ לה רופא המשפחה שלה לבצע ניתוח להקטנת השדיים.
לטענת גברת בונן היא פנתה למנתח פלסטי בכיר ועתיר ניסיון והבהירה לו את החשיבות הרבה שהיא מקנה לניתוח, כמו גם את חששותיה הרבים ממנו. בתגובה לכך, הרגיע אותה הרופא המנתח כשאמר לה כי אחוזי הצלחת הניתוח הינם גבוהים ביותר ואין בו כל סיכון מיוחד. יום לפני הניתוח, כך לטענת המנותחת, היא ביקשה מהרופא כי יציג בפניה דוגמאות ויזואליות של ניתוחים קודמים דומים שערך, על מנת שתבין בפני מה היא עומדת, אולם בקשתה זו לא נענתה משום שנאמר לה כי אין בכך כל צורך.
דע עקא, לאחר הניתוח החלה המנותחת לסבול מגירוד בלתי נסבל, אשר הוביל לדימומים באיזור ולקשיי החלמה רבים שנמשכו זמן רב לאחר הניתוח. בגין כך הוגשה תביעת רשלנות רפואית בניתוח, במסגרתה טענה התובעת כי השיטה שבה ניתח אותה הרופא הפלסטי היא זו שגרמה לצלקות מכאיבות ולגירוד הבלתי פוסק ובנוסף גרמה לכך שהיא נותרה עם שדיים גדולים אף לאחר הניתוח והיא סובלת כיום מא-סימטריה בחזה, דבר שלא סבלה ממנו לפני הניתוח.
הטענות המשפטיות שמעלה התובעת במסגרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח שהגישה, הינן, בין היתר, כי הרופא התרשל בביצוע הניתוח והמעקב אחרי החלמתה ולחילופין, כי הרופא פגע באוטונומיה שלה משום שלא קיבל את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח.
במסגרת כתב ההגנה הכחיש הנתבע מכל וכל את טענות התובעת, כאמור. לדידו, הסביר לתובעת זמן רב לפני ביצוע הניתוח אודות סיכוניו ותופעות הלוואי שעשויות לצוץ לאחריו. בנוסף, לא ניתן למצוא רשלנות רפואית בניתוח בשיטת הניתוח בה נקט, היות ומדובר בשיטה מקובלת בעולם כולו והרופא ביצע אותה ללא רבב ואף לא התרשל בטיפול המסור שהעניק למנותחת לאחר הניתוח.
בית משפט השלום בחיפה עושה סדר בעילות התביעה של התובעת ומבהיר כי מדובר בעילות חלופיות. ודוק, קודם כל על בית המשפט לבדוק האם עסקינן בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית בניתוח. רק אם ימצא כי התשובה לכך הינה שלילית, יעבור לבחון האם נעשתה פגיעה באוטונומיה של התובעת, בשל אי קבלת הסכמתה מדעת. במידה ובית המשפט ימצא כי אכן נעשתה פגיעה שכזו, הוא יעסוק בשאלה האם מתקיים קשר סיבתי בין העדר ההסכמה של התובעת לנזקים שנגרמו לה.
בית המשפט פוסק כי חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התובעת אינה מבססת עילת רשלנות רפואית בניתוח וכי הוא מאמץ את חוות הדעת שהגיש הנתבע, השוללת את קיומה של רשלנות רפואית הן בשיטת הניתוח והן במעקב הרפואי שנעשה לאחריו.
בכל הנוגע לטענת היעדר ההסכמה מדעת, טענה החלופית לטענת הרשלנות, כמפורט לעיל, הרי שבית המשפט קובע כי על פי הראיות והעדויות שנשמעו בפניו, עולה כי התובעת קיבלה את כל ההסברים הנחוצים לגבי הניתוח והסיכונים להם הוא עלול לגרום, זמן רב לפני הניתוח. בכל זאת קובע בית משפט כי אף אם לא נתנה את הסכמתה לביצוע הניתוח, לא ניתן ממילא למצוא קשר סיבתי בין היעדר הסכמתה לבין נזקיה.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך