רשלנות רפואית של רופא שיניים

לבית המשפט השלום בחיפה הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא שיניים, אשר עבד בחברה המתמחה בסיפוק שירותים רפואיים לביתו של הלקוח. התובעת שהגישה את התביעה הזמינה ביקור בית של רופא אצל החברה האמורה ובהמשך לכך הגיע הרופא הנתבע לביתה. על פי כתב תביעת רשלנות רפואית שהוגש על ידה, הרופא בדק אותה בזמן שהיא הייתה בעיצומו של אירוע באוטם בשריר הלב, אולם, לטענתה הוא לא איבחן את מצבה כראוי ועל כן נמנע מלהפנותה באופן דחוף לחדר המיון. תחת זאת, נטען כי הנתבע העביר לה הנחיות "יבשות" בדבר האופן שבו יש לפעול אם תחוש בהידרדרות במצבה ובנוסף מסר לה דף, במסגרתו המליץ כי תפנה לבית חולים.
עיקר המחלוקת שנסבה בין הצדדים נוגעת לשאלה האם איבחן הרופא הנתבע את האירוע שחוותה התובעת בעת שביקר בביתה ובהמשך לכך, האם הורה לה לגשת באופן מיידי לבית החולים רמב"ם, כנטען על ידו. בעלי הדין אף אינם מסכימים בקשר לקיומו של יסוד הקשר הסיבתי, שכן הנתבעים טוענים כי עצם העובדה שהתובעת הגיעה לחדר המיון יממה לאחר שנערך הביקור הביתי, נשוא תביעת רשלנות רפואית דנן, מנתקת ממילא כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים על ידה לטיפול שניתן לה בביתה.
בית המשפט בודק, תחילה, האם בנוגע לרופא שמגיע לביקור בית חל סטנדרט זהירות שונה מזה שחל על רופא המקבל את מטופליו במרפאה של מוסד ציבורי. לעניין זה קובע בית המשפט כי כמו שמטופל נמצא במסגרת אחריותו של הרופא הכונן בבית החולים, אשר אינו יכול להשתחרר מחובותיו כלפי המטופל, אלא רק לאחר שיוודא כי הוא בטיפול ומבוצעים בו הבדיקות הדרושות, כך גם רופא העורך ביקורי בית חב בחובות כלפי מטופלו והוא אינו יכול להשתחרר מהן באמצעות כתיבת הנחיות יבשות, לפיהן על המטופל לפנות לבית החולים, כפי שארע במקרה דנן.
אשר על כן, בית המשפט קובע כי בהתנהגותו, סטה הרופא הנתבע מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא סביר שעורך ביקורי בית ולפיכך, הוא ממשיך ופוסק כי יש לקבל את טענותיה של התובעת לעניין רשלנות רפואית.
לא זו אף זו, על פי בית המשפט, הנתבע לא פעל כנדרש מהרופא הסביר היות ולא איבחן את הבעיה ממנה סבלה התובעת ואף לא דאג להבהיר לה כי עליה לגשת בדחיפות לבית החולים, על מנת לקבל טיפול ראוי אשר היה מונע את נזקיה. יתר על כן, הרופא הגיע לביקור הבית כשהוא אינו מצוייד במכשיר א.ק.ג., שהינו המכשיר הבסיסי ביותר בו עושים הרופאים שימוש כאשר נשמעות תלונות מטופלים על אי סדירות בקצב הלב. כל האמור לעיל מעיד על כך שקיימת רשלנות רפואית מצידו של הרופא.
לעניין יסוד הקשר הסיבתי, בית המשפט מאמץ את חוות הדעת הרפואית מטעמה של התובעת ופוסק שסביר יותר להניח כי לו הייתה התובעת מגיעה לבית החולים לאחר שהרופא הנתבע בדק אותה ואיבחן את האוטם בשריר הלב, לא היו נגרמת לה נכותה, המוערכת על ידי בית המשפט בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים.
(ת.א 10929/98)

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך