קונפליקט מובנה ב"משולש אהבה": מבטח, סוכן מבוטח

בית המשפט קבע: פוליסת הביטוח תקפה למרות שהפרמיה לא שולמה, מן הטעם שמנורה לא הצליחה להוכיח כי מכתבי ביטול הפוליסה הגיעו ליעדם במועד וכי המבוטח היה ער לביטולה.

תאונת משאית

פסק דין אמיץ ומרתק בתביעת ביטוח התקבל לאחרונה על ידי השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון. נקבע כי פוליסת ביטוח שדמי הפרמיה בגינה שולמו רק לאחר התרחשות מקרה ביטוחי תיחשב תקפה, כל זאת משום שחברת הביטוח לא יכולה הייתה להראות שעמדה בחובתה למסור למבוטח התראות אודות כוונתה לבטל את הפוליסה, וכי המבוטח ער למצב הדברים והסיכונים הכרוכים בכך.

לא זו בלבד שחברת הביטוח גררה את המבוטח להליכים משפטיים ארוכים ומתישים, הרי שהיא הגדילה לעשות וגייסה לצידה את סוכן הביטוח מטעמה, והפעילה עליו לחץ על מנת שזה יטה את עדותו כך שתתמוך בעמדתה.

אך אלו, כללם של דברים. כעת, לסיפור המקומם.

תביעה משפטית הובילה לחשיפת הכביסה המלוכלכת

כסוכנות חברתית, מצופה מחברות הביטוח לסטנדרט התנהגות ברמה גבוהה, כמצופה מגופים ציבוריים, אשר מלבד לחובתן החוקית, עליהן לפעול בתום לב, בנאמנות ואמינות גבוהה.

על פי חוק, סוכן הביטוח הינו שלוחה של חברת הביטוח, וברוב המקרים בהם מתעוררת מחלוקת על רקע תפקוד לקוי מצד הסוכן ב"משולש אהבה", מוטלת עליה האחריות לשאת בנזקים בגין התנהלותו. מערכת היחסים הנ"ל הולכת מסתבכת וקונפליקטים רבים מתעוררים ככל וסכומי התביעה הולכים וגדלים.

בנקודה זו בדיוק, עשוי למצוא עצמו המבוטח בפני שוקת שבורה.

אורן, ביטח את משאיתו אצל מנורה מבטחים, בפוליסה הכוללת כיסוי לאחריות נזקים לצדדים שלישיים, באמצעות סוכן ביטוח.

כארבעה חודשים לאחר מכן, בתאונה שאירעה, נגרמו למשאית ולרכבים נוספים נזקים קשים. נהג המשאית ירד ממנה בעת שחנתה במעלה גבעה כדי להזיז בול עץ שחסם את הדרך, אך שכח למשוך את בלם היד וכך החלה המשאית להתדרדר במורד הגבעה ולצבור מהירות עד שפרצה מעל מעקה בטון ופגעה ברכבים חונים. אין עוררין על כך שהאחריות לגרימת הנזק היא על הנהג ומכיוון שמדובר בעובד יש למעסיקו אחריות שילוחית.

פנייתו של אורן למנורה, כי זו תקבל על עצמה את הכיסוי בפוליסה, נדחתה. "הפוליסה שלך בוטלה, היות ולא שולמו דמי הביטוח", כפי הידוע לך, טענו נציגי מנורה.

ניסיונותיו של אורן להסביר למנורה כי לא ידע על הביטול, לא הועילו, והוא נאלץ לפנות בתביעה משפטית.

מצב העניינים מנקודת מבטו של בעל המשאית

לטענת אורן, הפוליסה נרכשה ביום 21.12.2014 באמצעות סוכן הביטוח, כאשר באותו מעמד מסר  לסוכן את פרטי כרטיס האשראי שלו. אורן הבין מסוכן הביטוח שלמשאית יש כיסוי ביטוחי החל מ- 21.12.14 ועד- 30.11.15. מרגע הקמת הפוליסה ועד האירוע הביטוחי אורן לא קיבל שום פניה, בכתב או בעל פה, בנוגע לבעיה כזו או אחרת עם פוליסת הביטוח.

ביום 1.4.2015 אירעה התאונה, המכוסה בפוליסה שרכש. אורן פנה לסוכן הביטוח אשר החל לטפל במקרה כבכל מקרה רגיל, תחת הנחה כי הפוליסה קיימת ואין כל בעיה עימה. על הלך רוח זה של סוכן הביטוח ניתן ללמוד מן העובדה שבימים אלה של תחילת הטיפול במקרה הוא העביר לבא כוחו של אורן העתק של הפוליסה מבלי לציין דבר על בעיה כזו או אחרת עימה.

כשלושה שבועות לאחר התאונה קיבל אורן מכתב ממנורה ובו הודעה שהפוליסה מבוטלת החל מתאריך 18.3.15. לאחר קבלת המכתב, בעצת סוכן הביטוח, העביר אורן תשלום דמי הביטוח. ב- 3.5.15 מסר סוכן הביטוח לאורן דרישה ממנורה לשלם חוב שנוצר בשל איחור בתשלום הפרמיה.

מנורה: הפוליסה בוטלה בשל אי תשלום פרמיות

חברת מנורה אישרה כי הופקה פוליסה ביום 21.12.14 אולם טענה כי כניסת הפוליסה לתוקפה הותנה בתשלום הפרמיה השנתית. עוד טענה חברת הביטוח כי שלחה התראות לאורן ולסוכן הביטוח על כך שהפוליסה תבוטל אם לא יוסדר תשלום. לשיטתה, הפוליסה חדלה מלהיות תקפה מיום 18.3.15, כשבועיים לפני האירוע הביטוחי.

האמנם בוטלה הפוליסה כדין?

לשאלה חשובה זו, נדרש בית המשפט. אין מחלוקת על כך שהוקמה פוליסה המעניקה כיסוי לתאונה כגון זו שאירעה. לטענת מנורה, הפוליסה בוטלה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 15(א) לחוק חוזה ביטוח. אך, אורן, באמצעות באי כוחו טען כי לא די במשלוח כאמור.

על פי הפסיקה, על תאגיד הביטוח הנטל להוכיח שמכתבי ההתראה נשלחו במועד והגיעו לידי הנמען (יש לציין כי אין הוראת דין הקובעת כיצד יש לשלוח את ההתראות). עוד נקבע בפסיקה כי חבות תאגיד הביטוח תפקע רק בהתקיים יסוד נפשי של ממש (ולא "ידיעה קונסטרוקטיבית") אצל המבוטח, דהיינו שהמבוטח יהיה מודע לכך שלרכב אין פוליסת ביטוח תקפה. [ ראו גם: האם פוליסת ביטוח חיים מתבטלת בשל אי תשלום פרמיות?].

עדות לא אמינה

סוכן הביטוח "גוייס" לתמוך בגרסתה של חברת מנורה מבטחים

אם היו הדברים מסתכמים במחלוקת על השאלה האם הפוליסה בוטלה כדין אולי ניתן היה להשלים עם התנהלותה של חברת הביטוח. אולם, במקרה זה, ייתכן שגם ברבים אחרים, חברת הביטוח הרחיקה לכת עד כדי צירוף תצהיר לקוני של סוכן הביטוח התומך בעמדת חברת הביטוח, דהיינו שכרטיס האשראי לא חוייב, אורן לא העביר אמצעי תשלום אחר, לא נענה לפניות שלו בעל פה ובכתב ולבסוף גם קיבל התראות שלאחריהן הפוליסה בוטלה.

סוכן הביטוח זומן לתת עדות. בפסק הדין מציין השופט שמן החקירה הנגדית עלה בבירור שסוכן הביטוח גוייס לתמוך בגרסת חברת הביטוח ולכן לא ניתן לתת אמון בעדותו.

במקרה זה השופט העדיף את גרסת המבוטח למרות סוכן הביטוח שהעיד נגדו. נראה שהשופט הבין את הכוח שיש לחברות הביטוח על סוכני הביטוח התלויים בהן לפרנסתם, משולש היחסים המורכב והקונפליקטים שהוא מעורר.

מעניין לתהות מה היה קורה אילו התברר שהמבוטח הוא זה שהשפיע על סוכן הביטוח כך שזה יעיד לטובתו. כנראה שמבוטח כזה היה חש את נחת זרועו של בית המשפט באופן העז ביותר, מוכרז רמאי ומחוייב בהוצאות לדוגמא.

יש שיאמרו שיחס סלחני כלפי בעלי דין מטעם גופים פיננסיים גדולים מעודד התנהלות פסולה ובה טעם לפגם כגון זו שנחשפה במקרה שתואר.

[תא"מ 28843-10-15: קרדן רכב בע"מ ואח' נ' אקיקוש ואח']

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך